שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אתגר לסטודנטים: קריאת מאמרים בהינדית
    אם בעבר היו אלה בעיקר הסטודנטים למדעי הרוח שהעמיקו בלימודי שפות עתיקות כמו סנסקריט, סלאווית עתיקה, לטינית ויידיש, הרי שכיום גם סטודנטים למנהל עסקים וניהול לומדים אינדונזית, קוריאנית או יפנית כדי להשתלב בעולם העסקים הגלובלי. עד כמה זה משתלם ללמוד שפות ייחודיות?

    אכדית, יוונית עתיקה, אורדו, סנסקריט, יידיש והינדי לעסקים הן רק חלק מהשפות הפחות שגרתיות, שלא לומר אקזוטיות, שנלמדות בין כתלי האקדמיה. אם בעבר היו אלה בעיקר הסטודנטים למדעי הרוח שהעמיקו את לימודי השפות במסגרת החוגים למדעי הדתות, הבלשנות, הפילוסופיה וההיסטוריה, הרי שכיום גם הסטודנטים למנהל עסקים וניהול לומדים אינדונזית, קוריאנית ואפילו יפנית.

     

     

    "הפריחה של לימודי מנהל עסקים באקדמיה, לצד תהליכי הגלובליזציה המואצים הביאו לכך שיותר ויותר ארגונים ותפקידים בחברות פועלים מול חו"ל והופכים לשחקנים בזירה הבינלאומית", מסבירה מירי ישמעאל ששון, מנכ"לית ברליץ ישראל.

     

    "בקורסים במנהל העסקים מושם דגש רב על הבנת הקודים הבין-תרבותיים, העסקיים והחברתיים הנהוגים בארצות היעד, מתוך הבנה כי הבנת הקודים הללו הן תנאי הכרחי בעולם העסקי של היום. אני חושבת שיש היום דגש רב גם באקדמיה על קודים בניהול משא ומתן, בניית מצגות עסקיות והעברתן לקהל, לימוד קודים בתכתובות דוא"ל וההבדלים בין התנסחות בכתיבת דוא"ל עסקי לדוא"ל חברי, זאת לצד לימוד קודים בעולם משאבי האנוש, מכתיבת קורות חיים ועד להתנהלות בראיונות עבודה".

     

    לשאלת ynet מהן השפות הזרות הפופולריות ביותר הנלמדות באקדמיה משיבה ששון כי "הן בעיקר אנגלית עסקית וסינית. עם זאת, ניתן לראות כי יותר ויותר מנהלים נרשמים לקורסים באופן פרטני בשפות אקזוטיות יותר, המהוות שוק יעד לעסקיהם. פריחה גדולה ניתן לראות בלימודי השפה האינדונזית, הקוריאנית והיפנית. שווקים אלה הפכו בשנים האחרונות למאוד פופולריים בקרב עסקים רבים והבנת השפה וקודי ההתנהגות שם הכרחיים למקסום התועלות העסקיות שם".

     

    כתב יפני (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כתב יפני(צילום: shutterstock)

     

    "החוג שלנו עושה מאמץ ללמד שפות אסייאתיות מדוברות", מוסיפה ד"ר ארנית שני, ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. "הדגש בחוג אצלנו על השפות המדוברות באסיה, כמו סינית, יפנית, הינדית וקוריאנית. כלומר, יש דגש על אסיה המודרנית ואסיה העכשווית. השנה נתנו קורס בהינדי לעסקים, הינדי ששם דגש על אנשים שעובדים במגזר העסקי".

     

    "די קשה ללמוד שפה כזאת"

    אולם באקדמיה עדיין נלמדות שפות רבות שאינן פרקטיות וחלקן כבר לא מדוברות בעולם ונחשבת לשפות מתות. באוניברסיטה העברית בירושלים, למשל, קיים מגוון רחב של שפות זרות ייחודיות. למשל בחוג ללימודים גרמניים, רוסיים ומזרח אירופאיים נלמדת סלאווית כנסייתית עתיקה, בחוג למדעי הדתות ניתן קורס בסיסי בלשון הסורית העתיקה ובלימודי הודו וטיבט אפשר ללמוד טיבטית קלאסית, פאלי (שפת כתבי הבודהיזם הקדום) טמילית וכמובן סנסקריט, שנחשבת לשפת כתבי הדת בהודו.

     

    "מדובר בשפה כמו עברית מקראית שנמצאת רק בטקסטים", מספר אנדריי סולודוב, סטודנט למדעי הדתות של הודו וטיבט באוניברסיטה העברית שבימים אלה שוקד על לימודי הסנסקריט. "זה די קשה ללמוד שפה כזאת. נגיד אם מדובר בשפה כמו צרפתית או גרמנית, יש לך יותר כלים להיעזר בהם, כמו לראות סרטים, לשמוע מוסיקה, אבל לא שומעים סנסקריט היום. יש שירה דתית אבל זה לא כמו להדליק רדיו".

     

    מה כוללים הלימודים?

    "לומדים דקדוק כל הזמן, טבלאות וחוקים ואז מתחילים לקרוא טקסטים. אני בקושי מצליח לקרוא האמת. זה די קשה, קוראים עם מילון. האמת היא שגם הפרופסורים שלנו לא תמיד מצליחים לקרוא את זה בלי מילון וגם הם נעזרים בו".

     

    היית ממליץ לסטודנטים ללמוד אותה?

    "עבור מי שמתעניין בפילוסופיה הודית, זו שפה מאוד מעניינת. יש מושגים שאי אפשר לתרגם אותם, ואין משהו מקביל בשפות אחרות. האמת היא שלא קשה לי ללמוד שפות חדשות, נגיד עברית היה לי יותר קל ללמוד כי אין מה לעשות, אתה משתמש בזה כל יום וזה מסביב. זה דיי שונה מללמוד שפה רגילה.

     

    "במקביל אני לומד הינדי, שהיא שפה מדוברת, ובתור עולה חדש ממשיך ללמוד עברית באקדמיה. בעצם אני צריך ללמוד עברית, אנגלית, רוסית, סנסקריט וגם הינדי. בשנה ב' ניסיתי ללמוד צרפתית וזה לא הלך לי".

     

    גם לימודי היידיש זוכים לפריחה באקדמיה, וכראיה לכך נפתח קורס קיץ ללימודי השפה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית אפשר אף להמשיך ללימודי תואר שני ביידיש. באוניברסיטת תל אביב ניתן ללמוד שפות ייחודיות נוספות שמדוברות ברחבי העולם לרבות צ'כית, הולנדית ורומנית.

     

    "זה מפתח את האינטליגנציה"

    באוניברסיטת חיפה סטודנטים רבים בוחרים ללמוד יוונית עתיקה ולטינית על אף שמדובר בשפות מתות. מדובר בעיקר מאלה שלומדים בחוגים שונים של מדעי הרוח, אך גם גם סטודנטים מתחום הפסיכולוגיה ולימודי האנגלית נעזרים בשפות העתיקות הללו על מנת לקרוא טקסטים בשפת המקור.

     

    לדברי ד"ר אייבור לודלם, האחראי על לימוד הלטינית והיוונית העתיקה באוניברסיטת חיפה, שתי השפות הן "בסיס להרבה מקצועות במדעי הרוח כמו היסטוריה וארכיאולוגיה, וקשורות גם למקרא. תלמידים אחרים סתם מתעניינים בשפות, כמו בלשנים, ושתי השפות עוזרות להבין שפות מודרניות כמו צרפתית, רומנית וספרדית. יש הרבה לטינית ויוונית בשפות המודרניות. תוך כדי כך אנשים לומדים עברית, ותחביר עברי.

     

    לודלם מסביר, כי "כשלומדים שפה מודרנית עושים זאת תוך כדי דיבור, אבל בשפות העתיקות האלה צריך קודם כל ללמוד כמו שצריך את הדקדוק. בכיתה אנחנו מנסים לדבר כמה שאפשר, אבל מי שבעיקר מדבר זה אני".

     

    האם סטודנטים רוצים ללמוד שפות לא מדוברות?

    "היום, משום שזה לא חובה, אז רק סטודנטים שזה בוער בהם להיות חוקרים טובים באים ללמוד. עם כל המטלות האחרות של הסטודנטים אין להם הרבה זמן ואין עידוד שילמדו שפות. אני חושב שיש יתרון גדול בלימוד שפות נוספות. רק היום דיברתי עם סטודנט, שהבין שככל שלומדים שפות כך ההתמודדות עם כל שפה הופכת להיות יותר קלה. זה מפתח את האינטליגנציה".

     

    כמה שפות אתה מדבר?

    "אני עוסק בפילוסופיה ומחקר, אז השפות בשבילי הן הכל. אני דובר אנגלית ועברית, וקורא גרמנית, צרפתית, איטלקית, יוונית עתיקה ולטינית". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים