שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהפכת התעופה של שר התחבורה: חזון או סיוט?
    תוכנית התעופה של השר כץ נשמעת מבטיחה: פינוי שדות התעופה בת"א והרצליה לצורך בניית אלפי דירות. אך כשנתב"ג קרוב למיצוי יכולתו ושדה תעופה בינ"ל חדש לא יקום בקרוב, עולות שאלות: איך נתמודד עם מספר הנוסעים העולה בעקבות "שמיים פתוחים" ומה צפוי לחברות הטיסה המקומיות?

    לשר התחבורה, ישראל כץ, יש חזון. כל מי שירצה לטוס ממדינת ישראל או בתוכה, יגיע לשדה התעופה בן-גוריון. ברכבת, באוטובוס, במונית או במכונית פרטית, כל הדרכים יובילו אל שדה התעופה הבינלאומי שלנו. 24 שעות ביממה, וכמעט שבעה ימים בשבוע.

     

     

    בחזונו של השר גם ייסגרו שדות התעופה בתל אביב והרצליה, ובמקומם ייבנו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות. שדה התעופה של אילת יעבור סוף-סוף לתמנע, ובנבטים ייבנה כנראה שדה תעופה בינלאומי חדש. ובא לציון גואל, ובדרך עצר בדיוטי וקנה בונבונים לשר כץ?

     

    ממש לא בטוח. שכן החזון של השר כץ הוא הסיוט של לא מעט אנשים. ברשות התעופה האזרחית, למשל, לא ממש משתגעים על התוכנית לסגור את שדות התעופה בתל אביב והרצליה. גם בחברות ארקיע וישראייר היו שמחים אם השר כץ היה חוזה דברים אחרים. ויש גם טייסים אזרחיים, המשוכנעים שעוד כמה שנים הם יטיסו טיסנים, וכמובן שאי אפשר בלי חיל האוויר, שכבר הבהיר בכל הפורומים המתאימים את "המשמעויות" של כמה מהתוכניות האלה.

     

    אז מה באמת עומד לקרות? איך תשפיע סגירת השדות בתל אביב והרצליה על התעופה האזרחית והתיירות הפנימית? ואיפה בעצם יוכלו ללמוד טיסה כל אותם אזרחים טובים, שפשוט לא היו מספיק "טובים לטיס"? ynet עושה סדר במהפכת התעופה הצפויה בשנים הקרובות.

     

    כסאות מוזיקליים במרחב האווירי

    בהתאם לתוכניות משרד התחבורה, הנתמכות בהחלטות שקיבלה ממשלת נתניהו - הנוכחית והקודמת - יחל בשנים הקרובות מעין משחק של כסאות מוזיקליים בין שדות התעופה בישראל. שדה דב בתל אביב יפונה עד סוף 2018 לטובת בניית אלפי יחידות דיור, ופעילותו האזרחית תועבר לבן-גוריון כבר לקראת סוף 2016.

     

    דירות במקום טיסות, שדה דב בת"א (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
    דירות במקום טיסות, שדה דב בת"א(צילום: תומריקו)
     

     

    השדה בהרצליה צפוי להיסגר ב-2015, אך בשלב זה המדינה אינה ערוכה לקליטת פעילותו בשדה אחר, למרות שהתקבלה החלטה לקדם את הקמתו של שדה אזרחי חלופי בעין שמר. במקביל יוקם שדה תעופה בינלאומי שני, כנראה בנבטים, והשדה של אילת יועתק לרמות תמנע, שם יוקם שדה בינלאומי גדול ומודרני מזה המופעל כיום בעיר הדרומית.

     

    מבולבלים? חכו, רק התחלנו. קחו למשל את שדה התעופה האזרחי שביקשה המדינה להקים בעין שמר, כחלופה לחלק מהפעילות של השדות בתל אביב והרצליה. כיום יש פעילות של חיל האוויר בעין שמר, ולכן יש מי שחושבים שזה רק טבעי להרחיב ולשדרג את המתקן במקום, כדי שיוכל לקלוט מטוסים אזרחיים. הגיוני? אולי. בר ביצוע? כנראה שלא.

     

    בחיל האוויר לא מתלהבים מהרעיון, בלשון המעטה. אמנם הם הציגו את דעתם כ"בחינת משמעויות" ולא חלילה כהתנגדות חד-משמעית, אך כמו שיודע כל מי שעוסק בתכנון תשתיות בישראל - כשהצבא "בוחן משמעויות" הוא למעשה אומר "תשכחו מזה".

     

    ולמה יש בעיה בשילוב מטוסים אזרחיים, חלקם קלים, עם פעילות חיל האוויר בעין שמר? "לא ניתן לחיות בצוותא עם הפעילות האזרחית והפעילות הצבאית", כך מגדיר זאת בכיר בחיל. ומה הסיבות לבעיית החיים בצוותא? בטיחות טיסה, בטיחות חימוש והשפעה על יכולת "ההפעלה המבצעית" של האמצעים הפעילים כיום בעין שמר.  

     

     

    מפת שדות התעופה הקיימים והמתוכננים ()
    מפת שדות התעופה הקיימים והמתוכננים

     

    מטוסים קטנים, מטוסים גדולים

    השדה בעין שמר הוא רק מתאבן קטנטן למאבק האמיתי בעניין פינוי שדה דב, והעתקת פעילות התעופה האזרחית לשדה התעופה בן-גוריון. הטענה שמעלות חברות ארקיע וישראייר, שעושות כיום שימוש נרחב בשדה דב, פשוטה מאוד - המטוסים שלהן לא מתאימים לבן-גוריון, ופעילותן תפגע דרמטית כתוצאה מהמעבר.

     

    וזו פעילות משמעותית. ארקיע מטיסה כחצי מיליון נוסעים בשנה משדה דב, עם עשרות המראות ונחיתות מדי יום. ישראייר מוסיפה למספר הזה עוד כ-200 אלף נוסעים. ולכל הפעילות הזו, כך מסכימים בשתי החברות, אי אפשר למצוא כיום פתרון בשדה התעופה בן-גוריון.

     

    והבעיה אינה מקומות חניה. לדברי טייס בכיר, שדה תעופה הוא ההיבט הפשוט (יחסית) בתכנון תעבורה אווירית. סוללים כמה מסלולים, מקימים האנגרים, חותכים סרט ויאללה - אל הדיוטי. הבעיה האמיתית מתחילה למעלה, במרחב האווירי. והמרחב האווירי הישראלי בעייתי במיוחד. הוא קטן, מאוים ויש בו חיל אוויר אחד, אבל מאוד פעיל.

     

    בשתי חברות התעופה טוענים כי גם אם יצליחו לפתור את בעיית התשתית הקרקעית, שאמורה לבוא על פתרונה באמצעות ניצול שטחו של בסיס חיל האוויר במקום, מטוסי הבוכנה שלהן ("טורבו-פרופ") לא יוכלו להשתלב בין עשרות מטוסי הסילון הכבדים שממריאים ונוחתים בבן-גוריון, בעיקר בשעות הבוקר העמוסות לעייפה.

     

    ראוי לציין כי טענות אלה נשמעות לא רק מצד חברות התעופה, שהן כמובן בעלות אינטרס בשימור המצב הקיים. "כשאתה משלב מטוס יחסית קטן בין מטוסים גדולים, אתה מייצר מרווחים אחרים לגמרי בין המראות ובין נחיתות", הסביר לאחרונה גיורא רום, מנכ"ל רשות התעופה האזרחית (רת"א). "כשאתה רוצה לעשות את טיסות הבוקר לאילת ואתה רוצה להשתחל בשעת העומס ההיסטרי של הטיסות לאירופה, אין לך שום סיכוי להכניס מטוס של ישראייר או ארקיע עד 8:00 בבוקר".

     

    עדיף 15 אלף יחידות דיור?

    סגירת שדה דב צפויה להשפיע לא רק על פעילותן של חברות התעופה. באיגוד הטייסים למשל, אומרים כי כתוצאה מסגירתו תיפגע גם תיירות הפנים לאילת, שכן מספר הטיסות היומיות יקטן משמעותית. ברשות התעופה האזרחית גם מזהירים כי אם ימכרו ארקיע וישראייר את מטוסי ה-"טורבו-פרופ", צפויה פגיעה בטיסות ליעדים בינלאומיים קרובים, כמו למשל קפריסין.

     

    ומה עם שדה התעופה בהרצליה, שכולל בין השאר בתי ספר ללימוד טיסה? גם על סגירתו מתנהל ויכוח חריף במיוחד. בעיריית הרצליה אמנם לא יכולים לחכות לפינוי השדה, המתוכנן לאפריל 2015, אך רבים טוענים כי עם סגירתו תספוג התעופה האזרחית בישראל מכה אנושה.

     

    למשל, באגודת התעופה הכללית מציינים כי השדה בהרצליה הוא המקום היחיד שבו אזרחים יכולים ללמוד כיום לטוס, ולכן סגירתו תביא לכך שהכשרתם של טייסים אזרחיים תופסק כמעט לחלוטין. ברשות התעופה האזרחית מזכירים כי "תעופה אזרחית" היא לא רק טיסות נופש לאילת. מטוסים קלים ומסוקים משמשים למגוון רחב של פעילויות מסחריות, והמדינה פשוט אינה ערוכה לסגירת השדה בהרצליה.

     

    אגב, ברשות שדות התעופה (רש"ת) מודים כי המדינה אינה ערוכה לסגירת השדה בהרצליה. אלא שעל כף המאזניים עומדות עשרות אלפי יחידות דיור, שייבנו כאשר השדה יפונה - כ-15 אלף יחידות ייבנו במקום השדה עצמו, ובנוסף ייבנו עוד אלפי יחידות, שכיום אינן מקודמות בגלל מגבלות שיוצרת התעבורה האווירית. כך שגם אם תבקש המדינה לעכב את הפינוי, נכון לה מאבק לגמרי לא קל מול בעלי אינטרסים רבים וחזקים.

     

    פתחו את השמיים, שכחו את השדות

    בשנים האחרונות עלו לא מעט רעיונות להקמת שדות תעופה חדשים והרחבה של שדות קיימים. למשל, הוצע להרחיב את שדה התעופה בחיפה, בין השאר באמצעות הארכת המסלול אל תוך הים. אלא שאז גילו את הר הכרמל מצד אחד ואת בתי הזיקוק בצד האחר, והבינו שהרעיון הזה לא יגיע רחוק.

     

    גם בעניין שדה דב עלו הצעות שונות. למשל השארת מסלול קיים והקמת אחד חדש, בתחום שבו ממילא לא מתוכננת כיום בנייה. אם יועברו טרמינלים לאיזור תחנת הכוח הסמוכה, כך סבורים כמה מהתומכים ברעיון, לא תיפגע התעופה האזרחית ותתאפשר בניית אלפי יחידות דיור במקום.

     

    בעוד לכל תוכנית יש תומכים ומתנגדים, על דבר אחד כולם מסכימים - הזמן להיסוסים אזל. מועד הפינוי של השדות בתל אביב והרצליה קרוב מתמיד, שדה התעופה בן-גוריון קרוב למיצוי יכולתו לקלוט נוסעים, והקמת שדה בינלאומי נוסף עוד רחוקה. וכאילו לא די בכל זה, רק לאחרונה החל יישום רפורמת "שמיים פתוחים", שאמורה להגביר משמעותית את מספר הנוסעים שעוברים מדי שנה בשדות התעופה הישראליים.

     

    "המשמעויות של סגירת שדה דב והרצליה לתעופה הכללית הפנים-ארצית, הן קטלניות", הזהיר רק לאחרונה גיורא רום מרשות התעופה האזרחית. שר התחבורה כץ, בדרך להגשמת חזונו על "שמיים פתוחים" ושדות תעופה חדשים, יצטרך למצוא לכך פתרון. ומהר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים