שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יותר מעסיקים מרשים לעבוד מהבית
    סקר מגלה כי יותר ויותר חברות במגזר הפרטי מאפשרות לשכירים שלהן לעבוד מהבית. כיצד עושים את הסוויץ' ועוברים מהפיג'מה למצב של עבודה? האם עובדים יותר או פחות שעות? והאם מי שעובד מביתו זכאי להחזר הוצאות מהמעסיק?

    בזמן שמנכ"לית יאהו אוסרת על עובדיה לעבוד מביתם , בארץ מתברר, כי יותר ויותר חברות מאפשרות עבודה מהבית : סקר שערכה חברת עוקץ מערכות וכלל עשרה ענפים במגזר הפרטי, גילה עלייה ממוצעת של 40.2% לעומת אשתקד בשיעור העובדים שעובדים מביתם באופן קבוע לפחות פעם בשבוע.

     

    עוד על עבודה מהבית - בערוץ קריירה

     

    הסקר כלל 211 חברות ועסקים המעסיקים כ-7,500 עובדים. הנתונים הסתמכו על שעוני נוכחות ותשאול עובדים. הנתונים הושוו לממצאי סקרים שערכה החברה ב-2010 וב-2012 ועולה מהם כי לאורך השנים חלה עליה מתמדת בשיעור העובדים מביתם: כ-10.2% מהחברות שנסקרו מאפשרות לעובדים לעבוד מהבית, לעומת 8.15% אשתקד ו-2.63% לפני כשלוש שנים.

     

    הענף שבו ניכר בבירור כי התופעה נפוצה במיוחד, הוא מסחר באינטרנט, שם 58.2% מהעסקים מאפשרים לעובדים לעבוד מהבית, לעומת 52.4% ב-2012 ו-15.6% ב-2010. העלייה הגדולה ביותר מבין הענפים שנבחנו, נרשמה בענף החשבונאות, שם מספר העובדים מהבית זינק מ-0.9% ב-2010, ל-2.9% אשתקד ול-6.8% ב-2013. 

     

     (עוקץ מערכות) (עוקץ מערכות)

    לצפייה בטבלה בגודל מלא

     

    בקרב עורכי הדין, כ-9.7% מהעובדים עובדים מביתם לפחות פעם בשבוע נכון לשנה זו. בפרסום - 7.9%, בדפוס והוצאה לאור - 6.2%, בהיי-טק - 4%, בביטוח ופיננסים - 4%, ובמסחר ושירותים - 3.4%. בתעשיית המזון והמתכת מדובר על שיעורים זניחים של 0.2% ו-0.4%.

     

    העיקר: יחסי אמון

    אז איך זה לעבוד מהבית? כיצד עושים את הסוויץ' ועובדים למצב של עבודה? האם אפשר להתרכז כשהילדים ברקע? והאם עובדים יותר או פחות שעות לעומת מי שהולך מדי בוקר למשרד?

     

    דודי רענן (33) עובד בחברת פיתוח קטנה וצעירה בהיי טק, בה קיים נוהג קבוע של עבודה מהבית בימי שלישי. הוא מספר כי הנוהג החל די בתחילת דרכה של החברה, מתוך אידיאולוגיה של המעסיק, לאפשר לכלל העובדים לעבוד יום אחד בשבוע בזמנים ובתנאים שנוחים להם. "אין ספק שזה נותן את אותותיו באיכות והספק העבודה", הוא מספר.

     

     

    רענן. "אפשר להספיק הרבה יותר לעומת יום עבודה רגיל" (צילום: בילי פרנקל) (צילום: בילי פרנקל)
    רענן. "אפשר להספיק הרבה יותר לעומת יום עבודה רגיל"(צילום: בילי פרנקל)

     

    שגרת העבודה שלו בבית עשויה להיות מלווה ביום זה בעיסוקים נוספים. "למעשה נוצר מצב שבימי שלישי עובדים אפילו יותר", הוא מספר. "המטרה היא שהעובד ינצל את היום גם לצרכיו, כמו לימודים או סידורים. אך כשמסתכלים על סך המטלות השבועיות, אפשר להספיק ביום זה הרבה יותר לעומת יום עבודה רגיל, מעצם העובדה שאתה לבד ומתנהל בזמנים שלך".

     

    רענן ממליץ על המודל בחום, אך סבור שהוא יכול לעבוד בעיקר בחברות קטנות וביתיות. "מאוד חשובים יחסי אמון בין הבוס לעובדים, כך שהוא לא יצטרך לראות איפה הם ומה הם עושים", הוא אומר. "כשעובד קולט את זה הוא לא ינצל את זה וגם אם כן, בחברה קטנה אפשר לראות זאת די מהר. בחברה גדולה קשה לעקוב אחר העובדים ואחר מגוון התירוצים".

     

    "אחד הדברים היפים שנוצר אצלנו בחברה הוא שכולם מבינים שזה יום שכל אחד מתאים אותו לעצמו ומנסים לא להפעיל אחד את השני כמו ביום עבודה רגיל", הוא מוסיף. "כך למשל, אם אני צריך לעשות משהו באמצע היום, או אפילו ללכת לים, וסיימתי את המטלות, אין בעיה להגיד שאני מסיים בשעה שלוש".

     

    "כל אחד מתאים לעצמו את היום" (צילום: בילי פרנקל) (צילום: בילי פרנקל)
    "כל אחד מתאים לעצמו את היום"(צילום: בילי פרנקל)

     

    יתרון: חיסכון בהוצאות העסק

    רם הדר הוא מנכ"ל חברת אקובדו המתמחה באופטימיזציה של בסיסי נתונים גדולים. כמי שמחזיק גם בכובע של עובד פרילאנס בעבודות ייעוץ, אותן הוא עושה מביתו, הוא מכיר את שני צדי המתרס. "מודל ההעסקה שלנו כולל קבלנים חיצוניים, שעובדים מהבית בשלט רחוק או אצל הלקוח", הוא מסביר. "זה מאפשר שרידות יותר גדולה מבחינת העסק וחוסך המון הוצאות מיותרות". 

     

    "מצד שני, יש גם חולשות", מוסיף הדר. "כך למשל, צריך המון אמון בין הצדדים, כי אף אחד לא עוקב בדיוק אחר השעות וצריך לסמוך על הדיווח של העובד. המעסיק גם עלול לגלות שהעובד עובד בעוד מקומות בלי שהוא יודע על כך. אפשר לפתור את זה מראש, בין היתר באמצעות הסכם סודיות וסיכום על מינימום תפוקה. בנוסף, גם למעסיק יש אחריות - אי אפשר להיות יותר מדי עם הפטיש על הראש כי העובד פשוט לא יענה לטלפון".  

     

    "כפרילאנס", הוא מעיד, "הקושי העיקרי הוא לעשות את הסוויץ' בראש, שעל מנת להתחיל לעבוד - צריך לקום מהמיטה, להחליף את הפיג'מה, לשים בגדי עבודה ולשבת ליד השולחן - שפעמים רבות מצא ממש ליד המיטה עצמה. הערבוב בין הסביבות עלול לפגוע בתפוקה והעובדה שאין לך בוס אינה תמיד דבר טוב בהכרח. צריך לכך אופי מסוים".

     

    עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, מציין כי העלייה בשיעור העובדים המועסקים מביתם, בולטת יותר בענפים בהם נהוג לבחון עובדים על סמך תפוקות. עם זאת הוא סבור כי המניע העיקרי לתופעה הוא רצון לחסוך בהוצאות, על ידי צמצום השטח הנדרש לעבודה במשרד. "יש שורה אחת תחתונה וברורה - החיסכון", הוא אומר.

     

    "השנים האחרונות לא היו קלות למשק והחברות עושות מאמצים כבירים כדי להקטין את עלויות התפעול, גם באמצעות יישום מודל זה. בזכות הסרתם של חסמים טכנולוגיים - אין סיבה ממשית שלא יאמצו אותו בחברות שאופי העבודה בהן, אינו מצריך נוכחות מלאה ומתמדת של כל מצבת העובדים במשרד".

     

    כשהעבודה והחיים משתלבים

    "עובדים יותר מהבית, חד משמעית", חורצת רונית עמירה (39), אם לשני ילדים ומעצבת גרפית, שפתחה לפני כ-3 שנים עסק מביתה. קודם לכן עבדה במשרד עיצוב במשך 10 שנים אך התקשתה לתמרן בין השעות הארוכות בעבודה לבין מטלות ההורות. "אי אפשר להיות עד הסוף בשני המקומות בו זמנית", היא מעידה. "היה לי קשה והתלבטתי איך לפתור את זה, מה שדחף אותי להקים עסק בעצמי".

     

    בין היתרונות שגילתה, היא מונה את הזמינות לילדים וכן חיסכון בזמן ובכסף בזכות העדרן של הנסיעות המייגעות לעבודה ובחזרה. מצד שני, המעבר לא צמצם לדבריה, את מספר שעות העבודה שלה, להיפך, כיום הן אף גולשות לשעות בלתי קונבנציונאליות. "אין אפשרות לסגור בשעה ארבע או חמש את המחשב ולהגיד - זהו".

     

    בפועל, היא מוסיפה, העבודה והחיים משתלבים זה בזה. "אין כמעט הפרדה, אך למזלי זה מסתדר לי מצוין. אני מפזרת את הילדים וחוזרת הביתה לחדר, שמשמש כמשרד לכל דבר. כמובן שיש רגעים מאתגרים שמאלצים לעשות ג'אגלינג בין כל המטלות, אז מאלתרים ומוצאים פתרונות". 

     

    רונית עמירה במשרד בביתה. "יש רגעים מאתגרים" ()
    רונית עמירה במשרד בביתה. "יש רגעים מאתגרים"

     

    חרף זאת היא מציינת, שהיא יכולה להבין מעסיקים שמתקשים לאפשר עבודה מהבית. "כשהייתי שכירה ציפיתי מהמעסיק להבין אותי ולאפשר לי לעבוד לפעמים מהבית, אך היום אני מבינה שזה בעיתי כי מוטלת עליו אחריות גדולה והוא מאבד שליטה על פעילות העובד". 

     

    שולי ואלצר (28), אם ל-2 בנות בגילאי 8 חודשים ושנתיים, מפעילה מביתה שבראשון לציון את "שלולית צילום", עסק לצילום והפקת מגנטים ומחזיקי מפתחות לאירועים. כמי שהייתה שכירה בעברה בחברת מחשבים - היא מעידה שכיום היא "עובדת יותר, אבל פחות שעות, ולא מבחירה". 

     

    לדבריה, "אני צריכה לדאוג לכל הדברים בעבודה, כמו שיווק ופרסום, תיאום פגישות וכמובן – העבודה עצמה. מכיוון שיש לי שתי בנות קטנות, אני צריכה לדאוג להן במקביל ונאלצת לעבוד פחות שעות".

     

    איך מסתדרים?

     

    "כשבעלי בבית הוא עוזר, וכשלא – מפרסמים פוסטים בפייסבוק, תוך כדי שהילדה מנסה למחוק דברים", היא אומרת בחיוך. "אני מניחה שאם הילדות היו במסגרות היה לי יותר זמן פנוי ובגלל שהן לא - זה יותר קשה. אז נכון שיש אלף דברים לעשות במקביל ודרוש הרבה כוח רצון – אבל זה כיף. העסק הוא כמו עוד תינוק במשפחה". 

     

    שולי ואלצר בעבודה. "עובדת יותר, אבל פחות שעות, ולא מבחירה" ()
    שולי ואלצר בעבודה. "עובדת יותר, אבל פחות שעות, ולא מבחירה"

     

    שני תשובה, נטורופתית המתמחה בתזונת ילדים, היא אם לילד בן 4.5 וילדה בת שנתיים. את הקליניקה שלה היא פתחה בביתה ברחובות, "אני עוברת שתי דלתות ואני בעולם אחר", היא מספרת. גם בימים שאין לה מטופלים, היא מספרת שהיא מקפידה להתלבש לעבודה בבקרים. "זה משנה את מצב הרוח ואת היעילות".

     

    תושבה מציינת כי בעבודה מהבית יש יתרונות כמו האפשרות לקבוע לעצמה את שעות העבודה, זמינות לילדים, יכולת להתאוורר כשצריך וכמובן - היעדרם של פקקים. "אני לא יודעת איך שכירים משלבים בין העולמות", היא אומרת ומדגימה, כי "במקום לרשום את הילדים לקייטנות באוגוסט, החלטתי שאני לא עובדת. ברור שזה בא על חשבון ההכנסה אך מצד שני, אף אחד גם לא יפטר אותי בסוף השבועיים הללו. אין ספק שזה נוח".

     

    בצד של החסרונות היא מציינת הסחות דעת בתחומים מסוימים, למשל כשהיא עובדת על שיווק העסק באינטרנט. "תשומת הלב יכולה לנדוד לדברים אחרים", היא מודה. "מאוד מפתה לעשות דברים שקשורים בעבודות הבית וצריך לדעת לעשות את ההפרדה. כל עצמאי צריך לעבור את השיעור של ללמוד לנהל את הזמן".


    משרדה של שני תשובה. עוברים שתי דלתות ומגיעים לעולם אחר (שני תשובה) (שני תשובה)
    משרדה של שני תשובה. עוברים שתי דלתות ומגיעים לעולם אחר(שני תשובה)

     

    תשובה מוסיפה כי לדעתה, אין כל מניעה להעסיק עובדים מביתם וממליצה למעסיקים לבחון את העובדים בהתאם לתפוקה שלהם. "צריך לבחון כל מקרה לגופו אך עקרונית זו לא בעיה, להפך", היא אומרת. "זה תורם לשקט ומאפשר לעובדים להספיק לעשות דברים בימים שהיו עלולים להיות אבודים, למשל אם הם הוזעקו לאסוף את הילד מהגן".

     

    הבעיה: דורשים לזמינות מוחלטת מהעובד

    אז האם העליה בהיקף העובדים מביתם, מהווה בשורות של ממש להורים הרבים, שמתקשים לתמרן בין החיים האישיים לבין שעות העבודה האינסופיות? לא בטוח. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד אינה דויד סולטנוביץ, מציינת כי הבעיה בשוק העבודה, היא עצם הדרישה מהעובדים לזמינות מוחלטת.

     

    "עיקר הפניות לנציבות הן מנשים ומרביתן על רקע הריון טיפולי פוריות ואחרי לידה", היא אומרת. "במידה רבה זה נובע מהדרישה התובענית של שוק העבודה לשעות עבודה מוגברות, שעל פיה בוחנים עובדים ועובדות. מי שבעיקר מופלה כתוצאה מכך הן נשים, מכיוון שהן עדיין האחראיות העיקריות לטיפול במשפחה והדברים מתנגשים".

     

    "אין ספק שהטכנולוגיה מאפשרת כיום להתגבר על הצורך בנוכחות פיזית במקום העבודה, דבר שיכול לסייע במידה רבה להורים", היא מוסיפה. "עם זאת, צריך להיזהר ממצב שיוביל לכך, שאנשים יעבדו בלי סוף. זה לא יכול לבוא על חשבון הזכות של ההורים לחיים פרטיים, כולל האבות כמובן". הפתרון לדבריה, הוא שינוי בתפיסה. "יש לבחון האם הדרישה לשעות עבודה רבות מאוד באמת נחוצה והאם זה שקול לבחינת התפוקות של העובדים". 

     

    יו"ר נעמת גליה וולוך, מחזקת את הדברים: "נשים שהן אימהות לילדים קטנים, חשות לעתים קרובות שקידומן ושכרן נפגעים כתוצאה מההכרח להיות פיזית במקום העבודה", היא אומרת. "הורים לילדים קטנים ובמיוחד אימהות, ייצאו נשכרים מהגמשת יום העבודה וממתן אפשרות לעבוד לפחות חלק מהזמן מן הבית. אני מקווה כי יותר ויותר מקומות עבודה יאמצו את הכיוון הזה. גמישות מעסיקים תהווה תמריץ לתפוקות טובות יותר ולעובדים פחות מתוסכלים".

     

    עובדים מהבית? דעו את זכויותיכם

    אז מהן הזכויות של עובדים מהבית? עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסבירה כי ברוב המקרים של עבודה מהבית, הסכם העבודה אינו מסדיר את כל מה שאינו קשור לשכר העבודה כמו הוצאות על חשמל, טלפון ואינטרנט, בשונה מעובד שנמצא פיזית במקום עבודה. "עם זאת", היא מחדדת, "עבודה מהבית לא הופכת את העובד אוטומטית לפרילאנס ויש מקרים שבהם בתי הדין יראו בו כשכיר, על כל המשתמע מבחינת יחסי עבודה".

     

    כדי להכריע בסוגיה, בתי המשפט ייבחנו לדבריה בין היתר, האם קיים מקום עבודה שניתן לעבוד בו, האם הפעולה המבוצעת היא פעולה רגילה של מקום העבודה והאם מי שמבצע אותה מהווה חלק מהמערך הארגוני. בנוסף יבדקו מי מפקח על העובד, מי מספק את הציוד הנדרש, מה משך תקופת ההתקשרות בין הצדדים והאם העובד מנהל במקביל גם עסק עצמאי מול לקוחות פרטיים.

     

    עו”ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, ושות’, מסביר כי על פי הפסיקה, המעסיק מחויב לספק לעובד מהבית את מלוא הזכויות הסוציאליות, בהן תשלום עבור ימי חופשה, דמי מחלה, הפרשות לקרן פנסיה והבראה. בסיוע גל, גיבשנו שאלות ותשובות:

     

    האם העובד זכאי לקבל החזר על נסיעות לפגישות עסקיות?

     

    אם העובד נזקק להגיע למשרדי המעסיק מדי פעם, יש לשלם לו את הוצאות הנסיעה בימים אלה, אלא אם הוסכם אחרת. אם העובד נדרש להוצאות נסיעה משמעותיות שאינן למקום העבודה וממנו, אלא גם לפגישות עסקיות - עליו להסדיר זאת בחוזה חתום עם המעביד.

     

    האם העובד זכאי להחזר ההוצאות שחלו בשל עבודתו מהבית ?

     

    החוק אינו מחייב את המעסיק לשלם החזר עבור הוצאות שונות שחלות על העובד מביתו, כמו חשמל, טלפון ותוכנות מיוחדות. לפיכך, הוא ממליץ לדרוש החזרי הוצאות ייחודיות ולעגן זאת בהסכם כתוב. חשוב להכליל בהסכם כל תשלום שאותו יידרש העובד לשאת בשל עבודתו, כמו תיקוני בלאי שנגרם למחשב, צריכת חשמל, שירות עבור תשתית ומינוי לחברת אינטרנט.

     

    על מי מוטלת חובת ההוכחה באשר לשעות העבודה אותן עבד השכיר מהבית?

     

    עבודה מהבית מצריכה מידה מיוחדת של אמון אישי בין העובד והמעסיק בכל מה שקשור לשעות העבודה. לבתי הדין לעבודה הוגשו תביעות רבות של עובדים שהשתכרו שכר גלובלי נמוך לטעמם, ותבעו תשלום עבור שעות נוספות. מאחר שהמעסיקים התקשו לסתור את הטענה, במקרים רבים נפסקו לעובדים שעות נוספות בתעריף שעל בסיס המשכורת הכוללת.

     

    מתי אפשר לקבל החזר הוצאות?

    רו"ח רמי שוורץ, שותף במשרד רואי החשבון שוורץ- צדקיה, מסביר כי במקרים שבהם מנגנון החזר ההוצאות לא הוסדר בחוזה - באפשרות מי שעובד מהבית לפנות לרשות המסים בבקשה להכיר בחלק מהוצאותיו, ובלבד שהמעסיק לא שילם עבור הוצאות אלו. מה זה כולל?

     

    • שכר דירה של שכיר שהשכיר את דירת הקבע שלו ושכר דירה אחרת הקרובה יותר למקום עבודתו, מוכר כהוצאה מוכרת למס לאחר הפחתת ההכנסות מהשכרת דירת הקבע. הוצאות אלו מוכרות במשך 5 שנים מיום המעבר לדירה הקרובה למקום העבודה.

     

    • חלק יחסי מהוצאות הבית בו הוקצה לשם כך חדר עבודה: 80% מהוצאות הריבית על המשכנתא, החלק היחסי בדירה המשמש לצרכי עבודה והוצאות פחת (בלאי) על החלק המיועד לצרכי עבודה והחלק היחסי מהתחזוקה השוטפת ומתשלומים שונים כמו חשמל, מים, ארנונה וועד בית. כך למשל, אם בבית מגורים הכולל 4 חדשים ושבו חדר אחד משמש כבית, התקבלה חשבונית חשמל על סך 1,000 שקל לפני מע"מ - ניתן לדרוש כ-25% מסך הוצאות החשמל כהוצאה מוכרת, כלומר 250 שקל.

     

    • אם הקצו במיוחד קו טלפון נפרד וחשבון נפרד לספק האינטרנט לשם העבודה - ניתן לבקש שיכירו בהוצאות אלה.

     

    • בדו"ח הכולל את פירוט ההוצאות וההכנסות של השכיר למס הכנסה, ניתן לכלול גם את שכר הטרחה על הכנתו. ניתן להכין את הדוח השנתי (טופס 1301) באופן עצמאי, או להיעזר ברואה חשבון או יועץ מס. עלות הכנה והגשה של דוח שנתי תנוע בדרך כלל סביב 1,500 עד 2,000 שקל, לפני מע"מ.

    פורסם לראשונה 27/07/2013 02:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים