בעוד אנו עוקבים בדריכות אחרי התגבשותה של אירגון הקהילה הישראלית המקומית, "מועצה מקומית ניו-יורק", והתרחבות פעילויותיה, אנו שומעים שאירגון הקהילה הישראלית אמריקאית בחוף המערבי, המכונה IAC (ראשי התיבות של Israel-American Council) מודיע על תוכנית התרחבות לשאר ארצות הברית, כוללת הקמת מטה מרכזי ארצי לאירגון ומספר סניפים ברחבי ארה"ב, שמטרתם לספק מבנה קהילתי מקומי וארצי לכלל הישראלים האמריקאים החיים כאן. בהודעה שפרסם האירגון נאמר כי "התוכניות המוצעות תכלולנה פעילויות תרבות, חינוך, חברה, אירועים והסברה פרו ישראלית. ה-IAC מעוניין לעבוד בשיתוף עם ארגונים אחרים ויציע ליווי ומימון ליוזמות ישראליות-אמריקאיות וכאלה התומכות בישראל אשר תופעלנה ברחבי המדינה". יו"ר האירגון, שון (שרון) אבן חיים תיאר את מועצת המנהלים של IAC כמורכבת מ"ישראלים-אמריקאים החיים שנים רבות בלוס אנג'לס, ואשר הצליחו בעסקיהם ותורמים ופעילים למען כלל הקהילה". לצד אבן חיים חברים בה אדם מילשטיין, נתי סיידוף, מירי שפר, דני אלפרט ויוסי רבינוביץ.

המנהלים של IAC. משמאל: יוסי רבינוביץ', מירי שפר, המנכ"ל שגיא בלשה, היו"ר שון אבן חיים, אדם מילשטיין, דני אלפרט ונתי סיידוף(צילום: WK Photo)

אדם מילשטיין, יו"ר ועדת ההתרחבות של IAC אמר כי "אחת הסיבות העיקריות ליישום מאמצי ההתרחבות היא הצורך החיוני להשיק קמפיין משמעותי בקהילות ישראליות-אמריקאיות; קמפיין אשר יבטיח שישראלים-אמריקאים וילדיהם ממשיכים (1) להשקיע מאמצים בחיזוק מדינת ישראל ובטחונה הלאומי; (2) להיות מחוברים לישראלים ולתרבות הישראלית; ו-(3) להיות מחויבים לערכים היהודיים ולמורשת שלהם". לפי דבריו של מילשטיין, ישראלים-אמריקאים רבים, כמו יהודים-אמריקאים, "מוטרדים מאוד מהתרופפות הקשר של ילדיהם עם ישראל והיהדות, ולכן הם מחפשים מבנה קהילתי המבוסס על אורח החיים והתרבות היהודית, כמו גם על קשר חזק עם מדינת ישראל. חשוב להבין שישראלים אינם רגילים לחיות בגולה", הוא מוסיף. "יהודים שחיים מספר דורות בגולה רגילים לשמור על יהדותם באמצעות זיקה למוסדות חינוך, תרבות ובתי כנסת. מרבית הישראלים החיים בארה"ב אינם עושים זאת. הם שולחים את ילדיהם ללמוד בבתי ספר ציבוריים (לא יהודיים) ובד"כ אינם משתייכים למוסדות הקהילה היהודית ולבתי הכנסת. כתוצאה מכך, הם מנותקים מהקהילה היהודית-אמריקאית וממוסדותיה. אמנם הם ממשיכים לדבר עברית ומבקרים בארץ הרבה יחסית, אך אין בכך בכדי לחבר אותם ליהדות והילדים שלהם מתבוללים בשיעור גבוה".

התוכניות עליהן מודיעה IAC בראש ובראשונה מתמקדות בהתגייסות למען ישראל, כולל תוכנית הנקראת "צו 8" (גיוס אלפים לעצרות תמיכה פרו-ישראליות); תוכנית למימון שליחים ישראלים בקמפוסים מרכזיים; אירגון ומימון פסטיבל יום העצמאות הישראלי בלוס אנג'לס, וכן טקסים, חגים ואירועים המוניים עבור הקהילה. פעילות הפונה יותר לרווחת הקהילה המקומית היא ספריית פיג'מה באמריקה, שבאמצעותה אלפי משפחות ברחבי ארצות הברית מקבלים בדואר ספרי ילדים בעברית על בסיס חודשי וללא תשלום; מועדון IAC-BINA, הכולל כמה מאות צעירים ישראלים ויהודים-אמריקאים אשר מתכנסים לדיונים ופעילויות בנושא הזהות היהודית ותמיכה בישראל; הקמה ומימון פרויקט IAC-Care, של התנדבות ותרומה קהילתית; ותוכנית "משלנו" המכוונת לגיבוש מנהיגות לסטודנטים ישראלים אמריקאים.

פעילות IAC ממומנת על ידי מועצת המנהלים שלה, חברי האירגון ותורמים מקרב הקהילה הישראלית וקהילות אמריקאיות פרו-ישראליות, לרבות שלדון ומירי אדלסון, חיים ושריל סבן, בני ואדל אלג'ם, ליאו ורות דיויד ודוד וינר. בנוסף, מקבל האירגון תמיכה ממספר קרנות יהודיות אמריקאיות בארה"ב.

בינתיים, כאן בניו-יורק, אירחה המועצה המקומית ניו-יורק אירוע שנקרא "תודה!", שהתקיים בביתו של קונסול ישראל בניו-יורק, עדו אהרוני. באירוע נכחו למעלה מ-60 נציגים מעמותות ואירגונים שונים הפועלים בארצות הברית למען ישראל והוא בא, לדברי ארן היימן, העומד בראש המועצה המקומית ניו-יורק, כאות הכרת תודה שנתית על העבודה "להטבת חייהם של יהודים וישראלים וחיזוק מדינת ישראל". אבל היימן הוסיף שהרעיון ליצירת ערב ה"תודה!", מסורת בה הוא פתח לפני חמש שנים, נבעה גם מהרצון לקדם את שיתוף הפעולה בין האירגונים האמריקאים השונים ולפוגג את מה שהוא הגדיר כאווירה של התחרות, חשדנות ועוינות שהחלה להיווצר בין הגופים הקשורים בישראל, שהרגישו, אולי, כי הם מתחרים על אותו מאגר משאבים ולפעמים מתוך אידאולוגיות מתנגשות. לקידום מטרה זו בדיוק, הוא הודיע על הקמת ועדה חדשה במסגרת מועצה מקומית ניו-יורק, הוועדה היחידה לבינתיים שתתנהל באנגלית ותתמקד ביחסים עם האירגונים היהודים-אמריקאים במטרה לקדם שיתוף פעולה ולהפיג מתחים.

ערב "תודה!". מימין: ארן היימן, חברת המועצה פזית לויתן, הקונסול עדו אהרוני, חברת המועצה והמפיקה ליאת ברקו, סגנית יו"ר המועצה איה שכטר

שתי שאלות עולות כעת: מה יהיה אופי היחסים בין האירגון הפועל בחוף המערבי והאירגון הפועל בחוף המזרחי, בהמיוחד בהתחשב בעובדה ש-IAC מודיע כעת על התפשטות לכל ארה"ב. השאלה השניה היא למה אנשים הבאים להנהיג קהילת מהגרים בארה"ב מוצאים לנכון לשים בראש סדר החשיבות והעדיפויות את ההתגייסות של המהגרים לתמיכה במדינה אותה בחרו לעזוב, עוד לפני ההתמקדות בצרכים הפנימיים של הקהילה המקומית והתמיכה שרבים מחבריה כאן נזקקים לה.