שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספייק לי: "באוסקר מפשלים לפעמים"
    הבמאי ספייק לי כבר לא ממש מתייחס להעדפות של האקדמיה האמריקנית לקולנוע, וגם לא להצהרות של העיתונאים על תחיית הקולנוע האפרו-אמריקני. "אחרי כל הצלחה, יש תשע שנות בצורת", הוא טוען בראיון לקראת "שבעה צעדים" - העיבוד שלו למותחן הקוריאני מ-2003, "מרגיש שעשינו סרט חדש"

    ספייק לי בן ה-56 הוא כבר מזמן לא קולנוען נשכן ובועט שמספק לעולם סרטי "ג'וינט" כועסים. הבמאי האפרו-האמריקאי שמזוהה עם סרטים בעלי מסר פוליטי וחברתי כמו "עשה את הדבר הנכון" ו"מלקולם אקס", התרכך בשנים האחרונות. על כך מעידים גם העובדים איתו שמדווחים על אווירה חמה ונעימה שהוא משרה על הסט, כמעט כמו דוד חביב.

     

    ועדיין, לי יודע להביא את הגרוב המזוהה איתו, למשל בסרט האקשן החדש שהוא חתום עליו "שבעה צעדים" - עיבוד מחודש למותחן הקוריאני הקלאסי של פארק צ'אן-ווק מ-2003 - עם ג'וש ברולין ("ארץ קשוחה") ואליזבת אולסן ("מרתה מרסי מיי מרלין") בתפקידים הראשיים. העלילה מספרת על מנהל פרסום חובב אלכוהול (ברולין), שבליל שכרות אחד נחטף ונכלא לעשרים שנה בחדר מבודד מהעולם. כשהוא משתחרר הוא יוצא למשימה להבין למה הוא נכלא, ולא פחות חשוב, למה הוא לפתע שוחרר.

     

    הטריילר של "שבעה צעדים"

    הטריילר של "שבעה צעדים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אני לא קורא לזה רימייק, אלא פרשנות מחדש", מסביר לי. "הסרט הקוריאני בכלל היה בעצמו עיבוד. הוא הרי מבוסס על סיפור מנגה יפני. כלומר, גם 'המקורי' לא היה מקורי. לפני שניגשתי לפרויקט קיבלתי ברכה מפארק צ'אן ווק, הבמאי של הגרסה הקוריאנית, שאמר לי 'תעשו את הסרט שלכם'. כיבדתי את המקורי אבל המקור בעיני הוא בכלל המנגה היפני. אני מרגיש שעשינו פה סרט חדש".

     

    אליזבת אולסן, השחקנית הנשית הראשית בסרט (ואחותן הצעירה של צמד התאומות המפורסם מרי-קייט ואשלי אולסן), מחזקת אותו: "למה לעשות את רומיאו ויוליה מאה פעם?", היא אומרת. "זה סיפור טוב. למה לא לספר אותו שוב?". 

     

    ישנם חובבי קולנוע ומעריצים של הסרט הקוריאני שבטח לא מסכימים עם הטענה הזו.

     

    "הסרט שלי הוא לא בשבילם", אומר לי. "מי שחושב שלא היה צריך לעשות את 'שבעה צעדים' מחדש לא הולך לקולנוע בכל מקרה. אהבתי את הסיפור וחשבתי שזה יהיה מדהים לעבוד עם ג'וש ברולין. עשיתי את זה כי רציתי את האתגר, אף פעם לא עשיתי משהו כזה. מצד שני, אין הבדל גדול בעיני בין לעשות את הסרט הזה לבין סרטים אחרים שלי, אפילו, נניח, דוקומנטרי. זה לספר סיפור. אני לא מחליף כובעים. אני נשאר אותו בן אדם. זה מה שמקל עלי לקפוץ בין פרויקטים שונים".

     

    אליזבת' אולסן וג'וש ברולין ב"שבעה צעדים" ()
    אליזבת' אולסן וג'וש ברולין ב"שבעה צעדים"
     

    ב"שבעה צעדים" יש ללא ספק אתגר עבור לי. מעבר לעובדה שמדובר בסרט שלכאורה נעשה כבר בעבר, ישנן גם בעיות לוגיסטיות להתמודד איתן הנובעות מהעלילה המפותלת שנמתחת על פני תקופת זמן ארוכה. "איך מצלמים שבי של עשרים שנה ועדיין עושים את זה מעניין?", מסביר הבמאי על הקושי העיקרי בעבודה. "מה קורה אחרי שיוצאים? דיברנו על זה כל הזמן. היו לי הרבה פגישות, הרבה דיונים בנושא".

     

    איך אתה היית מרגיש לדעתך?

     

    "אני בטוח שהייתי בעומס חושי. מה זה אייפון? מה זה שאזאם? הכנסתי את השאלות האלו פנימה כי אני רוצה שהמציאות תהיה אמיתית, לא קרטון, לא סרט מצויר. גם בכוונה אני לא אומר איפה הסרט מתרחש. צילמנו בניו אורלינס, אבל הסרט לא מגלה באיזו עיר מדובר. זו יכולה להיות כל עיר".

     

    לי חווה עומס חושי כאוהד הניו יורק ניקס במדיסון סקוור גארדן (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    לי חווה עומס חושי כאוהד הניו יורק ניקס במדיסון סקוור גארדן(צילום: GettyImages)
     

    למרות האווירה העגומה, אולסן מדווחת שמאחורי הקלעים דווקא היה נחמד. "ספייק יוצר סט שמח", היא מספרת. "הוא יודע מה הוא רוצה ומתקתק עניינים. היינו מסיימים מוקדם וצוחקים כל הזמן".

     

    יש לך שם סצינת סקס נועזת במיוחד, גם היא עברה בקלילות?

     

    "במיוחד היא. אני מרגישה שספייק לא אוהב מאוד סצנות סקס. בגלל זה עשינו רק טייק אחד שלה והכל היה פתוח כי דיברנו עליה כל כך הרבה לפני. הוא עשה את כל המאמצים שארגיש נוח. לפני שהספקתי להבין מה קורה זה נגמר". ולי מוסיף: "אם אנשים לא רגועים אתה לא מקבל מה שאתה רוצה".

     

    אליזבת' אולסן. צחוקים על הסט (צילום: גטי אימג' בנק) (צילום: גטי אימג' בנק)
    אליזבת' אולסן. צחוקים על הסט(צילום: גטי אימג' בנק)
     

    מעניין שדווקא בתקופה בה יש לא מעט סרטים עם שחקנים שחורים בתפקידים ראשיים ("12 שנות עבדות", "המשרת"), דווקא הפעם הסרט שלך לא עוסק בנושא.

     

    "תקשיב, כל עשר שנים יש את אותו המאמר, על התעוררות הקולנוע השחור. כולם יוצאים בכותרות 'האפרו-אמריקנים הגיעו'. ואז... יש תשע שנות בצורת. ההיסטוריה הראתה שזה או חגיגה או מדבר. מה דעתכם שיהיו שנתיים רצופות? אפשר?".

     

    "למי אכפת היום ממיס דייזי?" ספייק לי (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    "למי אכפת היום ממיס דייזי?" ספייק לי(צילום: MCT)
     

    אומרים שהשנה לסרטים כמו "12 שנות עבדות" יש סיכוי לקחת את האוסקר.

     

    "שיהיה להם בהצלחה. אני סיימתי עם האקדמיה האמריקנית לקולנוע (שמעניקה את פרסי האוסקר - נ.ד). לאקדמיה היתה כבר את הסיכוי שלה. הסרט שלי 'עשה את הדבר הנכון' הפסיד בזמנו ל'הנהג של מיס דייזי'.
    'הנהג של מיס דייזי'?! באמת, נו? את 'עשה את הדבר הנכון' מלמדים באוניברסיטאות, למישהו אכפת בכלל ממיס דייזי היום? האקדמיה מפשלת לפעמים. אני מזמן לא מתרגש".

     

    יש איזה מוסר השכל שהייתם רוצים שהצופים ב"שבעה צעדים" יצאו איתו?

     

    "לא לכל סרט יש מוסר השכל. הצופים אמורים לצאת עם הרגשה של 'מה לעזאזל זה היה?'", אומר אולסן, ולי מצטרף: "זה סרט נקמה. עבורי זה סרט על קארמה, שאתה מקבל מה שאתה זורע. אבל למעשה הפסקתי לענות על שאלות כאלה. אני מכבד צופים יותר מדי. שכל אחד ירגיש מה שהוא רוצה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים