שתף קטע נבחר

 

הסערה כבר כאן: הביטוח מכסה אתכם?

הסופה הראשונה של החורף כבר כאן ובדומה לסופות קודמות היא צפויה להשאיר לא מעט נזקים. כיצד נערכים מבחינת הכיסוי הביטוחי ומהן הזכויות שלנו במקרה שנגרם לנו נזק? מדריך

סופת החורף הקדימה במעט השנה ואנו כבר חשים אותה היטב. כבר שלשום התבשרנו על הצפות באיזורים שונים בארץ והסופה הנוכחית, שתכלול גם רוחות עזות, גשם ושלג, תשאיר כנראה לא מעט נזקים.

 

 

זו הזדמנות לבחון האם נערכנו כראוי מבחינה ביטוחית, ומהן הזכויות שלנו במקרה שבו אירע נזק לנו או לרכוש שלנו.

 

כולל נזקי צנרת?

מה מכסה פוליסת ביטוח הדירה? פוליסות ביטוח הדירה מכסות נזקי סערה, נזקי גשם, שלג, ברד ושיטפון. עם זאת, הביטוח אינו מכסה נזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות. לשם כך יש לרכוש כיסוי מקיף יותר.

 

יש מקרים, בהם חברות ביטוח נאלצו לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. אולם זאת בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח.

 

בכל מקרה, חשוב להדגיש כי על המבוטח חלה חובה לבצע תחזוקה תקינה - פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים, וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.

 

חשוב לציין כי בפוליסות ביטוח סטנדרטיות אין כיסוי לנזקי קרה - נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב הקרה או מקפיאת מים בדודים. לכך ניתן למצוא פיתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת.

 

נזקי הסערה בשנה שעברה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
נזקי הסערה בשנה שעברה

האם יש אחריות גם לרשות המקומית או לגורמים אחרים, על נזקים שנגרמו לי?

ראוי כמובן לבטח את הדירה מראש, אך למעשה חברת הביטוח אינה הכתובת היחידה. רשויות מקומיות מחויבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של התושבים. הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומן, ומחוייבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין.

 

בתי המשפט דחו לא פעם את נסיונותיהן של הרשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומן הינן בבחינת "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, ואין הם בבחינת הפתעה בלתי צפוייה.

 

לדברי עו"ד ורד כהן, ממשרד בר און-כהן, ניתן מעבר לכך, לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. "באחד המקרים ביצעה מע"צ תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש", מספרת כהן. "הבורות הללו התמלאו במים ולא ניתן היה לראות אותם בגלל החושך והסערה. כתוצאה מכך נגרמו מספר תאונות דרכים. במקרים אלו הוטלה על מע"צ אחריות בגין היעדר שילוט מספיק. "

 

כאמור, חלק גדול מהנזקים הנובעים מהסערה הם נזקי מים שנובעים מליקוי באיטום הבית (בעיקר גגות או קירות חיצוניים) ואלו אינם מבוטחים אם לא נרכשה הרחבה במיוחד. "עם זאת", לדברי עו"ד עמיקם חרל"פ ממשרד חרל"פ ושות', "כאשר הנזק נגרם בגלל מחדל של גורם אחר, כגון, דירה בשיפוצים שהייתה חדירה למים ואלה עברו לדירת השכן. במקרה כזה תמיד אפשר לפנות למזיק".

 

האם גם פוליסת ביטוח של בית עסק מכסה נזקי מזג אוויר?

יש לשים לב, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת.

 

"במקרה של בית עסק מומלץ לבצע מספר פעולות מנע נדרשות", מוסיף אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח בישראל. "מומלץ לנקות ולפתוח מרזבים ותעלות מובילות מים, לוודא הידוקם של חפצים צמודי מבנה כגון אנטנות ודודי שמש, ולהגביה תכולה רגישה למים ומלאים עסקיים מעל פני הרצפה".

 

ומה לגבי נזק הנגרם לרכב?

פוליסת ביטוח רכב מקיף, כדוגמת פוליסת ביטוח הדירה, הינה פוליסה תקנית וכוללת באופן אוטומטי כיסוי לנזקי טבע עבור רכבים פרטיים ורכבים מסחריים עד 3.5 טון.

 

העץ קרס? צריך רשלנות

למי אני אמור לפנות במקרה של עץ שקרס וגרם לנזק?

במקרה של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש, ראשית, יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס – האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.

 

אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה.

 

במידה שמוכח כי הרשות המקומית הפרה את חובתה, ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב). כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית - אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש.

 

אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.

 

"בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך", אומר עו"ד רענן בר-און ממשרד בר און-כהן. "במקרה שקריסת העץ גרמה לנזק לרכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה. בכלל, במקרים רבים בהם נגרם לכם נזק, כדאי לתבוע גם את הרשות המקומית (אם זו אחראית לנזק) וגם את חברת הביטוח (אם יש פוליסה מתאימה), אולם בכל מקרה יש לדעת כי לא יינתן כפל פיצוי".

 

ומה לגבי חפצים שעפו ברוח?

בשנה שעברה ארע מקרה של דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק, ואפילו תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב. במקרים כאלו לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי.

 

כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל - יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).

 

נזקי הסופה בשנה שעברה  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
נזקי הסופה בשנה שעברה

בעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכו'. כך גם קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.

 

תביעה מול חברת החשמל

האם ניתן לתבוע את חברת החשמל על נזק שנגרם כתוצאה מהפסקת חשמל פתאומית?

הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה ועדיין, ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.

 

לצורך כך, על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע.

 

ניתן לטעון, כי על חברת חשמל היה להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר.

 

יש לציין כי על רקע תביעות רבות שהוגשו בעבר כנגד חברת החשמל, כל מקרה של תביעה נגד חברת חשמל – הכריע בית משפט, לנסיבותיו של תיק, ממה בדיוק נגרם הנזק, ובהתאם – האם היה הנזק באחריות חברת החשמל. רק במקרים שהיתה רשלנות מוכחת (לא נערכה כראוי, אי תחזוקה מתאימה וכיוצ"ב) של חברת החשמל - היא חויבה בפיצוי.

 

מה הפעולות שיש לנקוט מול חברת הביטוח?

יש להניח, כי במקרה של פניה אל חברת הביטוח, תתעורר מחלוקת עם החברה - מהי ההגדרה ל"סערה"/"שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי. בכל מקרה בו מחליטים ללכת לכיוון של תביעה יש להקפיד על מספר כללים:

 

• מיד לאחר הפגיעה יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי. למשל, מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו.

 

• חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים - כדוגמת הרמת חפצים מהרצפה, על מנת שלא ייפגעו מהצפה.

 

• חשוב מאוד לצלם ולתעד. לא לחסוך בתמונות אלא לתעד את המקום מזוויות שונות ומרחקים שונים.

 

• יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים.

 

• יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.

 

• ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת, כפי שאתם רואים זאת, את הנזק שנגרם.

 

• יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים.

 

• יש להקפיד לבצע בכתב את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח.


פורסם לראשונה 11/12/2013 11:34

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
שיטפון, שלא נדע
צילום: עידו ארז
מומלצים