שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רשות המסים נגד "חברות הארנק": מי ייפגע?
    שכירים שמרוויחים סכומים גבוהים מתאגדים בחברות כדי להקטין את נטל המס שלהם. רשות המסים מעוניינת לשים לכך סוף ופרסמה שורת המלצות לשינוי. מי המתנגדים? מתי תתקבל ההחלטה? ומה יהיו ההשלכות שלה?

    במסגרת פעולותיה להגדלת הגבייה עוסקת רשות המסים רבות במה שמכונה "חברות הארנק". מדובר בשכירים שמרוויחים סכומים גבוהים ובשל כך מתאגדים בחברות שמהוות למעשה ארנק למשכורותיהם: במסגרת זאת הם משלמים שיעור מס מופחת מזה שהיו משלמים אילו היו נשארים שכירים "רגילים". לאחרונה פרסמה רשות המסים שורת המלצות שאמורות לסבך את המצב עבורם. 

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    את ההמלצות נתן צוות שהוקם במסגרת ועדת טרכטנברג, אך לא ברור מתי ואם בכלל יתקבלו, או מה הסיכוי שיגיעו להליך חקיקה. כך או אחרת, מהן ההמלצות ומה תהיה השפעתן על מי שנהנו עד כה מתשלום מסים מופחתים?

     

    חברות בישראל ממוסות בשני שלבים. בשלב הראשון משלמות החברות (נכון להיום) מס חברות בשיעור 25% מהרווחים - כלומר רבע מההכנסות לאחר הפחתת הוצאות, ניכויים וזיכויים. בשלב השני, כאשר רווחי החברה מחולקים לבעלי המניות כדיבידנדים, ימוסו הדיבידנדים שוב בשיעור של 25% (למעט דיבידנד המחולק לבעל מניות מהותי, שימוסה ב-30%). שיעורי מס אלה תקפים גם כאשר בעל מניות בחברה מושך מקופתה כספים כשכר עבודה או מכל סיבה אחרת. דיבידנד המחולק על ידי רוב סוגי החברות, אגב, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    טרכטנברג ונתניהו. האם יתקבלו ההמלצות? (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    טרכטנברג ונתניהו. האם יתקבלו ההמלצות?(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    תנאים אלה הם שהובילו את בעלי המשכורות הגבוהות להתאגד כחברת ארנק. אלמלא עשו זאת, שיעורי מס הכנסה וביטוח לאומי עלולים היו להגיע למחצית מכלל שכרם. אולם כשהם מאוגדים בחברת ארנק, כאמור, המשכורות נכנסות לקופת החברה וממוסות - בשלב הראשון וכהכנסה כוללת - בשיעור של 25% בלבד.

     

    כל עוד משכורתו של אותו "שכיר" שהוא בעל מניות בחברה נותרת בקופה ולא מחולקת כדיבידנד או שלא נעשה בה שימוש אחר על ידו, הרי שלא יחול עליה מס נוסף. כך מתאפשר לו לעשות שימוש בהכנסה הנותרת בקופת החברה, שלא מוסתה, לשם ביצוע השקעות חוזרות.

     

    רשות המסים רואה בחברות הארנק פתרון לא ראוי לחיסכון במס בדרך של צבירת רווחים ואי חלוקת דיבידנדים. טענתה המרכזית היא שהתופעה גורמת לדחייה משמעותית של תקבולי מסים ומאלצת את הממשלה להעלות מסים אחרים. אז מה היא מעוניינת לעשות בנדון?

     

    המלצות או גזירות?

    ההמלצות לטיפול בתופעה הובילו לסיווג חברות הארנק השונות ולהעלאת המיסים עליהם כדלקמן:

     

    1. חברת שכירים. חברה שהכנסתה - כולה או חלקה - נובעת מפעילות של בעל מניות הנושא משרה בחברה אחרת (דירקטור, מנכ"ל וכו'), או כזאת שמתקיימים בה יחסי עובד-מעביד בין בעל המניות לבין הלקוח. על פי המלצת רשות המסים, במקרה של חברות שכירים ימוסו כל הכנסות החברה כאילו היו הכנסות היחיד. בכך בעצם תבוטל דחיית השלב השני של תשלום המס.

     

    2. חברת חיץ. חברה שלפחות מחצית מהכנסתה מקורה בהכנסות פסיביות, כגון ריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות ועוד. חברות אלו, הומלץ, יישאו במס על מחצית הכנסותיהן, כאילו חולקו כדיבידנדים.

     

    3. חברה צוברת. חברה תושבת ישראל שיש לה רווח עודף בשיעור העולה על 25% מהכנסותיה. במקרה זה, יוטל עליה מס שנתי בשיעור 1% על הרווחים שצברו מעבר ל-25% העודפים.

     

    האומנם פגיעה בצמיחה?

    לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל הביעו את התנגדותן להמלצות, בעיקר לעניין אופן החלוקה לקטגוריות ולמיסוי חברות צוברות. טענת הלשכות היא שבמקום לטפל בחברות הארנק בלבד,

    הרי שבאמצעות קביעת הקטגוריות ומיסוי החברות הצוברות ביטלה רשות המסים את ההקלות לרוב החברות במשק. המשמעות היא, טוענות הלשכות המקצועיות, פגיעה בצמיחה במקום עידוד הצמיחה.

     

    היה ותיושמנה המלצות צוות חברות הארנק של רשות המסים, הרי שהכדאיות שבהקמת חברות שכירים תיעלם ויומלץ יהיה להפסיק את הפעולה באמצעותן.

     

    באשר לקטגוריות האחרות, יש לבדוק אם ההוצאה התפעולית הכרוכה בפעילות העסקית שבאמצעות חברה מצדיקה עצמה, ועל סמך חישוב הרווחים יהיה עליה לשקול את כדאיות המשך הפעילות. ייתכן שבמקרה כזה עדיף פירוק החברה וחלוקת נכסיה, אם קיימים, בין בעלי מניותיה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים