שתף קטע נבחר

המלצה: "חברות הארנק" - כבר לא מקלט מס

הצוות שמונה לבחון את היבטי המס של "חברות הארנק", אשר חלקן משמשות חברות פיקטיביות שמטרתן לחסוך בתשלומי מס, ממליץ לחייב במיסוי מלא את נותני השירותים שהקימו חברת ארנק - רק כדי לקבל את שכרם במיסוי נמוך

כבר לא מקלט מס: הצוות לבחינת "חברות הארנק", שמונה בהמשך לדו"ח ועדת טרכטנברג במטרה לבחון את היבטי המס הכרוכים בהתאגדותם של יחידים במסגרת "חברות ארנק" והקמת חברות החזקה פרטיות, הגיש היום (ב') את המלצותיו להערות הציבור.

 

 

הצוות ממליץ להטיל מס מדי שנה על רווחים בלתי מחולקים ב"חברות הארנק". לשם כך גיבש מספר המלצות, שמטרתן לצמצם את תמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות, המנוצל במקרים מסוימים לרעה. יישום ההמלצות עשוי להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

 

"חברות ארנק" הן חברות שלמעשה לא מתקיימת בהן פעילות, ומשמשות כחברות פיקטיביות באמצעותן ניתן לחסוך בתשלומי מס. לרוב, מקימים אותן שכירים שמרוויחים סכומים גדולים, ומעוניינים להימנע מתשלום מסים בשיעור גבוה (מס הכנסה ובטוח לאומי).

 

כך, השכיר לא מקבל את המשכורת ממקום העבודה שלו הוא מעניק את השירות, אלא מקום העבודה משלם לחברה שאותה הקים השכיר, והוא מוגדר כ"עובד" בחברה שאותה הקים, ומקבל ממנה שכר. מהלך זה, כאמור, חוסך לא מעט בתשלומי המס.

 

הצוות ערך מיפוי של סוגי "חברות הארנק" השונים לפי סוג הפעילות ומבנה הבעלות (חברת יחיד או חברות אחזקה גדולות), והמליץ על מודל משולב לשם צמצום התופעה ותמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות, באמצעות חברות המנוצל במקרים מסוימים לרעה. המודל המשולב מבחין בין מספר קטגוריות וקובע את אופן המיסוי לכל קטגוריה בנפרד.

 

ממתינים להערות הציבור

על פי ההמלצות, הקטגוריה הראשונה מתייחסת ליחידים הנותנים בפועל שירותים של נושאי משרה, באמצעות חברת מעטים בבעלותם ו/או יחידים, שמתקיימים לגביהם, בפן המהותי, יחסי עובד-מעביד מול חברת המטרה; אך בפועל מקבלים את שכרם באמצעות חברת מעטים בבעלותם. יחידים אלו יחויבו במס מלא כאילו הפיקו את הכנסתם במישרין ולא באמצעות חברה בע"מ.

 

קטגוריה שנייה מתייחסת לחברות מעטים, שעיקר הכנסתן היא הכנסה פסיבית (דיבידנדים, דמי שכירות ריבית ועוד). במקרה זה, יראו 50% מהכנסתן החייבת, כאילו חולקה לבעלי מניותיה היחידים מדי שנה כדיבידנד.

 

קטגוריה שלישית מתייחסת לכלל החברות שאינן כלולות בקטגוריות הקודמות, שלהן רווחיות גבוהה ואשר אינן מחלקות רווחים לבעלי מניותיהן. במקרה זה, חברות אלו יחויבו במס בשיעור של 1% לשנה מהרווחים הבלתי מחולקים שצברו מעל לתקרה מסוימת, עד למועד חלוקת הרווחים לבעלי המניות כדיבידנדים.

 

עוד המליץ הצוות, כי משיכות של כספים על ידי יחידים בעלי מניות מהחברות שלהן, שלא יוחזרו לחברה תוך שלושה חודשים, יחשבו כדיבידנד או משכורת, לפי העניין, בידי אותם יחידים. כמו כן, המליץ הצוות לתקן את הוראות החוק, כך שיתאפשר לפקיד השומה ביתר קלות, ביחס למצב הקבוע בחוק כיום, לקבוע כי יראו רווחים מסוימים כמחולקים כדיבידנד לצורכי מס.

 

בראשות הוועדה עומד מנהל רשות המסים, רו"ח משה אשר, וחברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; רו"ח פרידה ישראלי ממינהל הכנסות המדינה; וחברים נוספים מרשות המסים ואגף התקציבים באוצר. המלצות הצוות נשלחו לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות ופורסמו באתר הרשות לקבלת הערות הציבור. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו לשר האוצר ההמלצות הסופיות.

 

יצוין כי ההמלצות עוררו לא מעט תרעומת. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר כי "אנחנו מתנגדים לחקיקה בנושא חברות הארנק במתכונתה הנוכחית. שמירת רווחים בחברה לא נועדה לצרכי רמייה והתחמקות מתשלום מס, אלא לשם פיתוח עתידי של העסק. לא ניתן לבחון את החברות על בסיס שנתי. לפעמים לוקח לחברות גם חמש שנים לחסוך מספיק כסף כדי להשקיע בציוד, בצמיחה וכדומה. חקיקה זו תמנע מהחברות להתפתח, והיא מכה קשה לפוטנציאל הפיתוח של עסקים הקטנים והבינוניים המאוגדים כחברות. החקיקה החדשה פוגעת בחופש העיסוק".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
משה אשר יו"ר רשות המסים
צילום: גיל יוחנן
מומלצים