שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת
    פסיקה חדשנית של ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. השופט יעקב כהן קבע שגבר לא ישלם מזונות לגרושתו מאחר שהם משתכרים סכומים דומים וחולקים את המשמורת. השופט: "מזונות עלולים לפגוע בזכות לשיוויון"
    בימים האחרונים פורסם פסק דינו החריג של סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט יעקב כהן, שבחן את שאלת ההגינות, היושר והשוויון בנוגע לפסיקת מזונות. הוא דן במקרה שבו הורים המרוויחים שכר דומה חולקים משמורת משותפת בילדיהם, והחלטתו הייתה חדשנית ומפתיעה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע שהחיוב במזונות ילדים ייעשה בהתאם לדין האישי. כך למשל, כאשר שני ההורים יהודים, הם יחויבו במזונות ילדיהם בהתאם לדין העברי שקובע כי אם פטורה לחלוטין ממזונות ילדיה עד גיל 6. מגיל 6 והלאה היא מחויבת במזונות צדקה בלבד. כלומר, היא אינה מחויבת לשלם עבור צרכיהם ההכרחיים (דוגמת מגורים, מזון וביגוד).

     

    תיקון לחוק משנת 1981 קובע בנוסף שכאשר לא חל על ההורים דין אישי (למשל, כאשר האב יהודי והאם מוסלמית), שניהם יהיו חייבים במזונות ילדיהם בשיעור יחסי להכנסותיהם.

    פרשנות חדשה לחוק תיקון דיני משפחה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    פרשנות חדשה לחוק תיקון דיני משפחה(צילום: shutterstock)

    בפסק דינו האחרון מציע השופט כהן פרשנות ומעניינת שעל פיה ניתן להשתמש בתיקון לחוק גם כאשר הדין האישי פוטר מחובת תשלום מזונות. במקרה זה הגישה אם, שיוצגה על ידי עו"ד שלום כהן, תביעת מזונות ילדים נגד האב. היא משתכרת כ-13 אלף שקל בחודש בעוד האב משתכר כ-12 אלף שקל בחודש. האם הסתמכה על הטענה ששלושת ילדיהם עדיין לא הגיעו לגיל 15 ולכן האב מחויב, על פי הדין העברי, לשאת בכל צרכיהם ההכרחיים.

     

    לעומתה טען האב, באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג, שקידום עיקרון השוויון בין המינים מצדיק פסיקה לפי חוק המזונות. בהקשר זה הזכיר האב את המלצות ועדת שיפמן משנת 2012, שבהן הוצע להטיל אחריות כלכלית משותפת על שני ההורים. השופט כהן קבע שלעיתים הטלת דמי מזונות על פי הדין האישי עלולה לפגוע בזכויות אדם, בהן הזכות לשוויון, שמצאו ביטוי במגילת העצמאות ובחוקי היסוד.

     

    השופט ציין את הקושי שבו נתקלים בתי המשפט לענייני משפחה בסוגיית המזונות נוכח הסתירה שבין הדין האישי לבין עקרונות השוויון והצדק. לדבריו, לעיתים הצליחו שופטים, בדרכים פתלתלות, להפחית עד 25% מסכום המזונות שבהם חויבו אבות במקרים של משמורת משותפת. אולם גם במקרים אלה דמי המזונות לא הופחתו אוטומטית, ורבים הם המקרים שבהם חויב אב במלוא המזונות של הקטינים אף שהם שוהים עמו זמן ניכר.

     

    לא מקרה ראשון

    כך למשל, בהחלטה שניתנה לפני כשנתיים נדחתה תביעת אב שחולק משמורת משותפת לפטור ממזונות. השופט אסף זגורי קבע שם שמשמורת משותפת יכולה להפחית את גובה החיוב בהיקפו אך לא במהותו.

     

    מנגד, במקרה הנוכחי קבע השופט כהן שחיוב המזונות יוביל לתוצאה מקוממת, שבעקיפין אף פוגעת בטובת הקטינים. חישבו על אב שנאלץ לטפל בילדיו ולספק את צורכיהם כשבנוסף עליו לכרוע תחת עול כלכלי ולשלם מזונות גם עבור הזמן שבו הם נמצאים עם האם. השופט כהן הזכיר פסק דין אמיץ שניתן לאחרונה על ידי השופט יהורם שקד, במסגרתו נדחתה תביעת מזונות ילדים מאחר שהאם משתכרת משמעותית יותר מהאב ולא נמצאת בישראל חלק ניכר מהשנה.

     

    השופט כהן ביקש להתמודד עם התחושה הקשה שפסיקה על פי הדין האישי כפשוטו גורמת עוול. לפיכך, ובמטרה להוביל לשוויון המרבי האפשרי בסוגיית מזונות הקטינים, נקט השופט כהן פרשנות מעניינת.

     

    לעמדתו, ניתן להחיל את חוק המזונות בכל מקרה שבו הדין האישי פוטר ממזונות. מאחר שהדין העברי אינו מטיל על האם חובת מזונות בשנים המוקדמות של חיי הקטין - ניתן לפנות לחוק המזונות, שקובע כאמור שהורים יישאו בעול בשיעור יחסי להכנסותיהם. מאחר שמדובר במצב שבו ההכנסות דומות והאחריות ההורית כלפי הילדים זהה - אין כל מקום לחייב את האב לשלם מזונות ילדים לידי האם.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים