שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העליון יחליט: בדיקת רקמות בפונדקאות חו"ל?
    בני זוג ישראלים ניהלו הליך פונדקאות עם אישה מגיאורגיה. המדינה ובית המשפט המחוזי ביקשו לחייב את ההורים לבצע בדיקה גנטית להתאמה, אבל העליון ביטל את ההחלטה. הנושא העקרוני יעלה לדיון בהרכב של 7 שופטים
    בית המשפט העליון ביטל לאחרונה הכרעה עקרונית של המחוזי, שביקש לחייב הורים שביצעו הליך פונדקאות בחו"ל לבצע בדיקה גנטית. מדובר בבני זוג שלא הצליחו להביא ילד לעולם, וחתמו ב-2012 על הסכם פונדקאות עם אישה מגיאורגיה. בהתאם בוצעה הפריה חוץ גופית וברחמה החלו להתפתח תאומים.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    כחודשיים לפני הלידה ביקשו בני הזוג מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן להכיר בהם כהורי התאומים, בהתאם לשלל מסמכים שהציגו בנוגע לחוקיות ההליך ולזיקתם הגנטית לילדים. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים התנגדו להכריע על בסיס המסמכים בלבד. באשר לאב הם דרשו שיערוך בדיקת רקמות. באשר לאם הם טענו שמדובר בעניין סבוך, וכי עליה לאמץ את הילדים.

     

    ההורים, שהתנגדו לביצוע הבדיקה, טענו באמצעות עו"ד יהודית מייזלס שהמסמכים מספיקים, ושהבדיקה - שמטילה ספק בזהותם כהורי התאומים - פוגעת בטובת הילדים.

    אילוסטרציה. דיון עקרוני, למרות ההתאמה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. דיון עקרוני, למרות ההתאמה(צילום: shutterstock)

    היועמ"ש טען שבמסגרת נוהל חו"ל להליכי הפונדקאות מחויבים ההורים לבצע בדיקת רקמות. הדרך האחרת, הדגיש, היא לקיים הליך אימוץ רגיל. עוד דרש היועמ"ש שהפונדקאית תצהיר בפני קונסול ישראל בגיאורגיה שהיא מוותרת על זכויותיה כלפי הילדים על מנת לוודא שהסכם הפונדקאות נעשה מרצונה החופשי.

     

    בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת ההורים, ובהסתמך על המסמכים שהוגשו הכיר באבהות הגבר על הילדים. לגבי האישה נדרשה חוות דעת מורחבת מטעם היועמ"ש, ובינתיים היא הוכרזה כאפוטרופוסית של ילדיה.

     

    על הקביעה שלפיה האב הוא אבי הילדים, שלא בהסתמך על בדיקת רקמות, הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לבסוף הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט ששני בני הזוג יבצעו בדיקה גנטית, ואם תימצא התאמה - שניהם יוכרו כהורי התאומים ללא הליכים נוספים.

     

    הבדיקה הגנטית אכן הראתה על התאמה ובני הזוג נרשמו כהורי התאומים. עם זאת ביקש היועמ"ש מבית המשפט להכריע בשאלה העקרונית אם ניתן להסתפק בראיות פחותות מבדיקת רקמות על מנת להכריע בשאלת ההורות. הפעם ההורים התנגדו וטענו שהעניין עוד לא הוסדר בחקיקה וששאלה דומה עומדת בפני בית המשפט העליון שצפוי לדון בה בהרכב מורחב.

     

    המחוזי פסק, העליון הפך

    המחוזי קבע בדעת רוב שיכריע בשאלה העקרונית, ופסק כי קביעת אבהות תיתכן רק אם האב המיועד יערוך בדיקה גנטית. עוד נפסק שראוי לעודד גם עריכת בדיקה דומה לאם, כדי למנוע ממנה את הצורך לנקוט הליכי אימוץ.

    בשל כך הגישו ההורים ערעור לבית המשפט העליון בטענה שהמחוזי לא היה רשאי להכריע בשאלה.

     

    בדיון בעליון קבע השופט ניל הנדל שבני הזוג יישארו רשומים כהורי הילדים, אך ההנמקה העקרונית של המחוזי תבוטל. נפסק כי הנושא הכללי יידון בקרוב בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעליון.

     

    לדברי השופט הנדל, השאלה אם חובה לבצע בדיקה גנטית בהליך פונדקאות חו"ל היא עקרונית ולא היה מקום להכריע בה בסוגיה הנדונה בשל השלכות מרחיקות לכת, ובפרט כשהסכמת הצדדים לביצוע הבדיקה הייתה ספציפית.

     

    לפיכך נפסק, בתמיכתם של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופט אורי שהם כי בטלה ההנמקה העקרונית שלפיה אבהות על ילד שנולד במסגרת הליך פונדקאות חו"ל תוכח רק באמצעות בדיקת רקמות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים