שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העירוב הגדול: יהודי מנצ'סטר יצאו לחופשי
    לאחר שלושים שנות חלום ועשור של ביורוקרטיה מול הרשויות, שלא הבינו למה היהודים מתעקשים להקיף את העיר בחוטים - בא הסוף לעוצר-שבת: יהודי מנצ'סטר ציינו היסטוריה עם הקמת העירוב הגדול בבריטניה, שעלותו 350 אלף פאונד. "לאנשים רבים פה זה פשוט שינה את החיים"
    לא פחות מעשור של ביורוקרטיה, דף פייסבוק עם מאות אוהדים ולמעלה מ-350 אלף פאונד נדרשו כדי להשלים את "מבצע עירוב", ובמנצ'סטר שבבריטניה ציינו שבת היסטורית, שבה, סוף-סוף, יצאו בני הקהילה היהודית לרחוב על נשיהם וטפיהם. שומרי שבת ורוצים לטייל במנצ'סטר בשבת? - קבלו את מפת העירוב המלאה בקליק אחד. 

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>  

     

     

    "העירוב" – הקפת שטח כדי לתחום אותו כ"רשות היחיד" – מקובל בכל ערי ישראל, וכך יכולים שומרי השבת לצאת מבתיהם עם חפצים – החל מעגלת תינוק וכלה בטישו. גם בחלקים בארה"ב ישנו עירוב, אך במנצ'סטר הגדולה שבבריטניה מדובר בלא פחות מהיסטוריה, והישג לקהילה היהודית הגדולה המרוכזת בעיר.

     

    "עונג שבת אמיתי"

    היקף העירוב הסובב את העיר הוא לא פחות מ-13 מיילים, והוא הגדול בבריטניה כולה. העירוב מכסה חלקים נרחבים משכונות העיר שבהן ישנה נוכחות יהודית גבוהה. משה כץ, הקבלן המנהל את המבצע מטעם "ועדת העירוב" (יש דבר כזה) של בית הדין במנצ'סטר, אמר ל-ynet כי השבת האחרונה - הראשונה לעירוב - שינתה את חייהם של רבבות תושבי הקהילה, והעניקה להם "עונג שבת אמיתי".

     

    "המומחים הגיעו לביקורת לראות שהכול נבנה כהלכה, לפני שבית הדין אישר את העירוב" ()
    "המומחים הגיעו לביקורת לראות שהכול נבנה כהלכה, לפני שבית הדין אישר את העירוב"

     

    הקהילה היהודית המקומית נחשבת לגדולה ביותר מחוץ ללונדון, ומונה כ-24 אלף יהודים. בית הדין המקומי הפועל בה הוא אחד המשפיעים והמקובלים ביותר בעולם היהודי. חייה - כמו גם חייהן של רוב הקהילות היהודיות האורתודוכסיות ברחבי העולם - היו קשים ומאתגרים מדי שבת.

     

    האיסור ההלכתי לשאת חפצים מחוץ לבית ("רשות היחיד") לרחוב ("רשות הרבים") - אילץ את חברי הקהילה להותיר בבתיהם דלתות לא נעולות בכל פעם שעזבו את הבית בשבת, מחוסר יכולת לשאת מפתחות. אמהות לא יכלו לצאת עם ילדיהן הקטנים, שלא לדבר על תינוקות שאי אפשר לשאת בעגלה (וגם לא בידיים). פריטים חיוניים כמו תרופות או משקפי קריאה אילצו המוני אנשים שלא לצאת את הבית בשבתות, שבת אחרי שבת.

     

    העוצר הסתיים

    בשבת שחלפה הסתיים סוף-סוף "העוצר", וגם התקשורת בממלכה, ובראשם הבי-בי-סי הצטרפה לסיקור. לאחר בדיקה בת עשרה ימים של רבנים מומחי עירוב מישראל, שנתנו את אישורם הסופי - חגגה מנצ'סטר היהודית כולה את העירוב הגדול ביותר בתולדות אנגליה ברחובות מלאים במשפחות, שיצאו לראשונה בתולדות הקהילה לטיול שבת.

     

    "הכל בנוי בצורה ההלכתית הטובה ביותר, ומותאם לשיטות ההלכתיות השונות". יושבים על המדוכה ()
    "הכל בנוי בצורה ההלכתית הטובה ביותר, ומותאם לשיטות ההלכתיות השונות". יושבים על המדוכה

     

    "אין לי ילדים קטנים שהייתי צריך להוציא בעגלה, אבל לאנשים רבים פה זה פשוט שינה את החיים", אומר משה כץ. "היכולת פשוט להסתובב בחופשיות עם חפצים ברחוב, הייתה עונג שבת אמיתי עבור רבים".

     

    מדובר בחלום של למעלה מ-30 שנה. "כשהקימו את הקהילה לפני כמאה שנים, היה עירוב בעיר. עם השנים הוא נהרס, והיכולת 'לטלטל' חפצים בשבת נפסקה", מספר כץ. "הקהילה רצתה לחדש את העירוב, אך התקשתה להשיג את האישורים הנדרשים".

     

    בעשור האחרון הצליחה הקהילה המקומית, סוף-סוף, להביא את החלום לשלב ביצועי: "הביאו שני מומחים בעלי שם מישראל שיגדירו איך בדיוק צריך לעשות את זה", מספר כץ. "לפני שנתיים וחצי, אחרי שהיו להם כל האישורים הנדרשים - הם ביקשו ממני, כקבלן, לבצע את הפרויקט.

     

    "הסברתי שלא הופכים פה אזורים לפרטיים או ל'עיר יהודית'. והרשויות הבינו ושיתפו פעולה". משה כץ ()
    "הסברתי שלא הופכים פה אזורים לפרטיים או ל'עיר יהודית'. והרשויות הבינו ושיתפו פעולה". משה כץ

     

    "הכל בנוי בצורה ההלכתית הטובה ביותר, ומותאם לשיטות ההלכתיות השונות. המטרה הייתה שכולם יהיו מרוצים, ושזה יהיה על פי מגוון השיטות ההלכתיות ככל האפשר. ואז המומחים הגיעו שוב לביקורת לראות שהכול נבנה כהלכה, לפני שבית הדין אישר את העירוב".

     

    איך מסבירים למקומיים מה זה "עירוב" ולמה צריך אותו?

     

    "אחרי פעמיים-שלוש הבנתי שצריך להסביר לרשויות המקומיות את העניין בצורה מאוד פשוטה ובסיסית. הראיתי להם מה צריך לעשות, איך זה אמור להיות, ולמה הקהילה היהודית צריכה את זה. הבהרתי ושלא הופכים פה אזורים לפרטיים או ל'עיר יהודית'. הם מאוד הבינו ושיתפו פעולה. הרצון של הממשל הבריטי הוא לסייע ככל האפשר לצרכים דתיים. גם עם התושבים המקומיים לא הייתה שום בעיה, ולא נרשמה אפילו התנגדות אחת".

     

    צפי תחזוקה: 30 אלף פאונד בשנה

    על פי אתר "מנצ'סטר עירוב", שהוקם לטובת היוזמה - מצורפת מפה מקומית ובה האזורים המותרים להליכה עם חפצים בשבת, לנוחות התושבים שומרי ההלכה, וכן "מפות כיס" שהונפקו עבור התושבים לשימוש בשבתות.

     

    ככה כן בונים חומה. כלומר, עירוב. במנצ'סטר ()
    ככה כן בונים חומה. כלומר, עירוב. במנצ'סטר

     

    כמו כן, צוין כי העירוב ייבדק מדי יום שישי, כמקובל, על מנת לוודא שהוא עומד על תלו ובצורה כשרה, בהתאם להנחיות בית הדין המקומי. על העירוב אחראים מטעם בית הדין, הרב אביגדור גרוסברג ומשה כץ. תשלום הסכום הגבוה שנדרש לבניית העירוב (כ-350 אלף פאונד), טרם הושלם, והקהילה עודה מנסה לגייס את עשרת-אלפי הפאונדים האחרונים להשלימו, וגם זה לא "סוף פסוק".

     

    העירוב שנבנה בסביבה לא יהודית, יצטרך לעמוד בעלויות פיקוח לרשויות, ותיקונים שיידרשו בעתיד. כל אלה יעמדו, על פי "מנצ'סטר עירוב", על סך 30 אלף פאונד מדי שנה, שהקהילה תיאלץ לממן מכיסה. לדברי כץ, הסכום האמיתי צפוי להיות נמוך בהרבה, אך לדבריו "זהו סכום שצריך שיישמר בצד לטובת תיקון גדול במיוחד".

     

    בית הדין הפציר בחברי הקהילה לתרום מכספם לטובת המיזם, ובאתר צוין כי מי שיתרמו לפחות 50 פאונד לשנה, יקבלו מדי יום שישי הודעת טקסט או מייל אישיים, המפרטים את מצב העירוב לשבת הנוכחית והאם הוא תקין. האתר מציין עוד כי רבני בתי הכנסת יעבירו לציבור הדרכה מפורטת על המצב ההלכתי החדש בשבתות.

     

    "לצאת מכלא הילדים"

    ואם פרשת העירוב בלונדון כבר הובילה למאבקים קשים בתוך הקהילה היהודית המקומית, עד כדי היפרדות קהילות - במנצ'סטר העניינים נראים, על פניו, רגועים הרבה יותר. עם זאת, אנג'לה אפשטיין, חברת הקהילה, כתבה במסגרת טור מיוחד ב"ג'ואיש כרוניקל", כי הדילמה הקהילתית עדיין שם.

     

    מי שיתרמו לפחות 50 פאונד לשנה, יקבלו מדי יום שישי הודעת טקסט או מייל, המפרטת את מצב העירוב נכון לשבת. בתמונה: בית דין מנצ'סטר וועדת העירוב ()
    מי שיתרמו לפחות 50 פאונד לשנה, יקבלו מדי יום שישי הודעת טקסט או מייל, המפרטת את מצב העירוב נכון לשבת. בתמונה: בית דין מנצ'סטר וועדת העירוב

     

    "יהיה זה מרתק לראות האם המעמד של עירי כ'קהילה קדושה' יישמר או ייפרץ", כתבה, ותהתה "האם 'שבת מטלטלת' טובה לקהילה?" "אני זוכרת היטב את השבתות של טיפוס-על-הקירות, של שבת 'בכלא ילדים", כותבת אפשטיין. " קשישים וחולים יהיו מעתה משוחררים לחופשי בסיוע מקלות הליכה וכיסאות גלגלים".

     

    "העירוב מזכיר לנו מעשית וסימבולית את המחויבות שלנו לעזור אחד לשני, כעקרון מרכזי דתי. לכן אנו חייבים לתת לעירוב הזה את תמיכתנו המלאה. ואם אלה שקדושים יותר מהאפיפיור לא השתכנעו, הם יכולים לקבל את חגורת השבת שלי (חגורת כיס המאפשרת בתנאים מסוימים נשיאת חפץ קטן באזור ללא עירוב). ממחר היא מחוץ לשימוש".

     

    לשמחה הגדולה אכן היו כמה מחריבים. על פי אתר "ישיבה וורלד ניוז" קהילת סאטמר המקומית ניהלה מאבק
    נגד העירוב, ומשכשלה, פסקו רבניה כי אין לסמוך עליו, ותלו מודעות במוסדות החסידות "ייטב לב", בחתימת רב הקהילה הרב מרדכי מילר, המבקשות מהציבור שלא לסמוך על העירוב החדש.

     

    עוד קודם לכן פורסמו מכתבים בגנות העירוב המתרקם, מצד רב קהילת "דברי חיים" בלונדון, שכתב כי "העירוב אשר נעשית בעירכם מנצ'סטר יצ"ו היא נגד גדולי ישראל מקדמא דנא, וגם נגד גדולי זמנינו שליט"א... לכן יש לעשות כל פעולה שהעירוב לא ייצא לפועל".

     

    משה כץ טוען כי גם בישראל ישנם מחמירים במיוחד שאף לא יטלטלו חפצים בבני ברק או בשכונות ירושלים. "הבנייה של העירוב נעשתה בצורה מאוד מכובדת, ואנחנו מתייחסים בכבוד לכל רב ולכל קהילה, ותמיד מנסים לשפר ולרצות", הוא אומר. "הכל כאמור נעשה בתיאום עם מומחים מישראל, ובסטנדרט ההלכתי הגבוה ביותר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים