למה שאגלה לגרושתי כמה שווה החברה שלי?

מה עושים כאשר בני זוג נפרדים ואחד מהם הוא בעלים של עסק מרוויח והאינטרס שלו הוא להסתיר מהשני את המידע? הליך צירוף חברות מחייב לחשוף את הקלפים ומאפשר ל"צד החלש" להימנע מוויתורים כלכליים

עו"ד איילה תל-פזפורסם: 22.01.14 , 17:11

בני זוג היו נשואים במשך 20 שנה כשהחליטו להיפרד. האישה שכירה והבעל, ביחד עם שותף, מחזיק חברה ששווה מיליונים. כיצד תוכל האישה לדעת מה שוויה האמיתי של החברה בעת חלוקת הרכוש?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

אם יש הליך החיוני לחלוקת רכוש הוגנת, בייחוד כשמדובר בעסק מרוויח, הרי שזהו הליך צירוף חברות. בין אם מדובר בעסק משותף לשני בני הזוג ובין אם הוא שייך רק לאחד מהם - בבעלות מלאה או חלקית - ההליך פותח את הקלפים על השולחן ודורש גילוי נאות ומלא לגבי אופן התנהלותו ורווחיו של העסק.

מטבע הדברים, לצד שהוא בעל העסק (או שמנהל אותו) יש גישה אקסקלוסיבית לספרי החברה, ולא מן הנמנע שיש לו אינטרס להציג מצג שווא, כאילו העסק מצוי בחובות או בקשיים כספיים. כך עולה בידו להפחיד ולהתיש את "הצד החלש", שיסכים לוויתורים כלכליים.

אילוסטרציה. על החלש למצוא דרך להעריך את הרכוש(צילום: shutterstock)

כבר היו בעלים שרצו לנקום בבנות הזוג שלהם או להשאיר לעצמם רכוש ולכן רוקנו את החברה מכל נכסיה, רכושה ושוויה. היו גם מי שהבריחו את נכסי החברה או רקחו מזימות עם השותף. על כן מוטל על הצד החלש למצוא דרך להעריך את הרכוש או לשמור עליו מפני הברחה.

הפתרון: תביעה

המטרה העיקרית בהליך צירוף החברות היא להפוך את החברה לנתבעת, מה שיאפשר לקבל עליה את מירב הנתונים לצורך הערכת שווי מדויקת ככל האפשר. אחת הדרכים להערכת השווי ולשמירה על ערכו היא להורות על סעד ביניים בדמות מינוי משקיף לחברה, שיבחן את פעילותה והתנהלותה וינסה למנוע מצב של הברחת רכוש או שינוי

לא לריב

למען הילד והשפיות: נסו "גירושים בהסכמה"

עו"ד מיכל קמפפר

במקום למהר לצחצח חרבות, להוציא רפש ולחפש נקמה בבתי משפט, מתפתחות עם הזמן שיטות גישור אלטרנטיביות לפרידה שקטה של בני הזוג

למען הילד והשפיות: נסו "גירושים בהסכמה"

בניהול, שמטרתו להביא להפסדים או להסליק נכסים.

הדיון לעניין חלוקת הרכוש מתרחש בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה. כך נשמרת פרטיותו של הצד בעל העסק, הנמנע מחשיפת הספרים לציבור הרחב אך עדיין מחויב בדין וחשבון לעניין ניהולה. גם פרטיותם של בעלי המניות נותרת בעינה, שכן כל המידע שאוסף המשקיף מטעם בית המשפט נשאר גם הוא חסוי.

אלא שאחרי הפרידה, מרגע שבן הזוג הופך לשותף בעסק - או בשוויו של העסק - מכוח איזון המשאבים, עלולות להתעורר מחלוקות בין הצדדים בעתות משבר עסקי: ייתכן שבן הזוג ירצה לקחת חלק פעיל בניהול החברה או למנות מנהל בפועל מטעמו, על מנת לשמור על האינטרסים שלו בעסק. דרישה כזאת תוביל בוודאי לניהול הדיון בבית דין אזרחי, על אף הפומביות הכרוכה בבירור ענייני המשפחה והחברה גם יחד בערכאה אזרחית רגילה.

שותף לעסק או שותף לשקר?

כאן מתעוררת סוגיה נוספת, של פגיעה בפרטיותו של השותף בחברה, אם יש כזה, שבוודאי אינו רוצה להיות מעורב בקלחת הגירושים: מטבע הדברים,

ייאלץ גם הוא לחשוף את ספריו ועסקיו, מה שייפגע בקניינו ובפרטיותו.

הניסיון מלמד שפעמים רבות מסתתר בעל העסק המתגרש מאחורי השותף, שכביכול מנסה להגן על זכותו לפרטיות. הזכות לפרטיות עשויה לקבל מענה באמצעות ערבויות מתאימות מצד בן הזוג המבקש את הליך הצירוף, שמטרתן למנוע הדלפת מידע של החברה לגורמים חיצוניים.

בדיקה של הנכסים, המניות והחברות צריכה להיעשות עוד בהתחלה הטיפול בתיק הגירושים. הסיכויים לבדיקה חוזרת - למי שהתגרש זה מכבר אך החשדות עדיין מקננים בלבו - הם נמוכים. וגם אם יטען אחד הצדדים למרמה והסתרת מידע, יהא עליו להביא הוכחות חד משמעיות על מנת שבית המשפט ידון שוב בעניין החברה האמורה.