מפעל ההזנה מתרחב: עוד 75 אלף ארוחות

הממשלה תגדיל את תקציבה של תוכנית הביטחון התזונתי ב-30 מיליון שקל, כך שבמהלך 2014 יוקצו 230 מיליון שקל לתוכנית. כך נמסר היום (ג') במסיבת עיתונאים של שרי יש עתיד בבאר שבע. הסכום מהווה כ-10 אחוז מהסכום שקיצץ האוצר בקצבאות, אך יאפשר להוסיף 75 אלף ארוחות חמות בבתי הספר. עד כה שירת מפעל ההזנה 145 אלף תלמידים.

עוד בחדשות:

עוזרים לניצולי שואה לממש את זכויותיהם

קול או כלום: 3 שבועות במעצר שווא על שוד

במסגרת התוכנית יוקצו 110 מיליון שקל למפעל ההזנה בבתי הספר, שיכלול חלוקת ארוחת חמות לכ-75 אלף ילדים וסבסוד של ארוחות לעוד 82 אלף תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות. 30 מיליון שקל ישמשו לאספקת ארוחות לניצולי שואה, לנוער בסיכון, לקשישים ולנכים קשים במועדוניות ומפעלים מוגנים. יתרת התקציב, 90 מיליון שקל, תועבר לתמיכה ב-24 אלף משפחות מוחלשות באמצעות העברת תקציבים לעמותות סיוע בתחום המזון ולרכישת כרטיסים מגנטיים עבורן.

שר האוצר יאיר לפיד אמר בכינוס: "הצעד שיוצא היום לדרך יביא עוד 100 אלף ארוחות חמות למי שהכי זקוק להן. זה לא מספיק, זה כנראה אף פעם לא מספיק. אבל נרחיב את הסיוע למי שזקוק לו באמת, כי זה המבחן האמיתי של חברה אנושית".

השר הסביר כי המהלך ייצא לפועל כבר בחודש הבא. "הפרויקט הזה גם ייתן עבודה וגם יסייע להורים שיוצאים לעבוד. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלא יהיה במדינת ישראל אפילו ילד רעב אחד. אם יהיה צורך בעוד משאבים, אנחנו נמצא ונביא אותם".

שרי יש עתיד במסיבת העיתונאים(צילום: בראל אפרים)

שר הרווחה מאיר כהן אמר: "אנחנו מחויבים לאתר את האוכלוסיות, לגעת בהן ולהעצים אותן. משרד הרווחה מניף דגל העצמת האנשים. ככל שנעצים את האוכלוסיות החלשות כן ייטב לחברה הישראלית". הוא התחייב כי למפעל ההזנה יצטרפו אלפי ילדים מהפזורה הבדואית ומאוכלוסיות בסיכון.

קיצוצים מכאן, תוכנית משם

ביולי 2012 הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הרווחה הקודם משה כחלון על הקצאת 100 מיליון שקל ב-2013 להתמודדות עם בעיית הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות. אך הבחירות שהוקדמו באותה שנה טרפו את הקלפים והתקציב שהובטח לא הועבר לבסוף.

במאי 2013, לאחר כינונה של הממשלה הנוכחית, הצהירו שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן על הקצאת 200 מיליון שקל לנושא בתקציב 2014, וכעת כאמור הצהירו על הרחבת התוכנית.

הצגת התוכנית היום מעוררת כמה שאלות קשות. בדו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח הלאומי בסוף השנה שעברה צוין כי ב-2012 חיו בישראל 1,754,700 נפשות עניות, מהן כ-817 אלף ילדים.

דו"ח אחר של הביטוח הלאומי ממאי 2013 חזה כי הצעדים הכלכליים העיקריים של הממשלה בתקציב 2014-2013 אשר כללו העלאת המע"מ וקיצוץ קצבאות הילדים - ידחקו אל מתחת לקו העוני כ-90 אלף איש, בהם כ-44 אלף ילדים. הקיצוץ החד בקצבאות הילדים בסכום של כמעט שלושה מיליארד שקל, סברו מומחי המוסד, עלול להביא לבדו לעלייה של 3% במספר העניים. התקציב לתוכנית החדשה מהווה איפוא פחות מ-10% מהסכום שקוצץ בקצבאות. 

לא ברור גם מדוע חלק הגדול מהסכום יוקצה לעמותות במגזר השלישי ולא יועבר ישירות לאוכלוסיות מוחלשות באמצעות כרטיסים מגנטיים או על בסיס תשתיות קיימות של משרדי הממשלה, מהלך שעשוי לחסוך חלק מההוצאות. מומחים רבים סבורים שהמהלך הנדרש למלחמה בעוני הוא העלאה של הקצבאות הנמוכות ולא חלוקת מזון. 

עד כמה רחבה התופעה של אי ביטחון תזונתי? מחקר מקיף של המוסד לביטוח לאומי מ-2012 בקרב כ-5,600 משפחות, מצא כי רק 81% מהמשפחות בישראל חיות בביטחון תזונתי מלא. 8.3% מהמשפחות חיות בחוסר ביטחון תזונתי קל, כלומר בדאגה יומיומית לתקציב המזון המשפחתי שלהן, אבל לא חוסכות על אוכל בפועל; לא פחות מ-10.6% מהמשפחות, חשות אי-ביטחון תזונתי ניכר, כלומר חוסכות באוכל ורוכשות רק את המאכלים הזולים ביותר. 11% מהמשפחות הללו - כלומר כאחוז מכלל המשפחות באוכלוסייה - מסתובבות בתחושה קלה אך מתמדת של רעב בגלל שאינן קונות מספיק אוכל.

לפני כמה שבועות שר הרווחה הכריז על הקצאת 60 מיליון שקל במכרז לעמותות המזון, ובמסיבת העיתונאים התייחס לכך והסביר כי המכרז יבוטל. הכסף יועבר במסגרת תמיכות לעמותות.

התוכנית הנוכחית מהווה שלב נוסף במדיניות הממשלתית בנושא, שלטיפול בו לא הוקצו עד עתה תקציבים ישירים. ב-2008, לאחר הגשת עתירה, קבעה ועדה שמינה שר הרווחה יצחק הרצוג, כי על המדינה לקבל אחריות על התחום ולהפעיל תוכנית לביטחון תזונתי לאוכלוסיות המוחלשות, אך זו לא יושמה.

שנה לאחר מכן הגיעו משרדי האוצר והרווחה לסיכום תקציבי וב-2011 המדינה פרסמה מכרז להקמת תשתית לאיסוף מזון ולחלוקתו, ובו זכו העמותות "לקט ישראל" ו"לתת", אולם גם מכרז זה הוקפא.