שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הצילו, אמא שלו מוציאה אותי מדעתי

    הילה לא הצליחה לשאת את הערותיה הפוגעניות של חמותה, ועל כן החליטה להציב אולטימאטום בפני בן זוגה. לשדכנית שלנו פתרון אחר

    הילה (השמות בכתבה בדויים) לא אהבה את חמותה מהרגע הראשון. מהר מאוד התברר לה שהאינסטינקט הראשוני שלה היה נכון. בכל פעם שהן היו נפגשות, היא תמיד נתנה לה את ההרגשה שהיא לא מספיק טובה לבן שלה, ונהגה להעיר לה הערות מרגיזות, כמו: "הוא לא אוהב את הקציצות ככה, תכיני לפי המתכון שלי" או - "הוא עובד כל כך קשה, אז למה את משאירה לו מטלות בית כשהוא חוזר מהעבודה?".

     

    ולמרות שהדם שלה רתח בכל פעם בה פגשה את חמותה, הילה הצליחה לבלוע את הצפרדע ולהתעלם מההערות האלה, הכל למען בעלה האהוב. כשנולד הילד הראשון שלהם, חשבה הילה שהן יצליחו להתקרב (הרי הנה, היא הביאה לה נכד מקסים), אבל לרוע המזל, ההפך היה הנכון. בנוסף לשלל ההערות המרגיזות שלעיל, עכשיו נוספו גם הערות שקשורות לילד, ביניהן: "את לא מלבישה אותו מספיק חם, את לא רואה שקר לו?", "את חייבת להשכיב אותו יותר על הבטן, הוא לא יצליח להרים את הראש ככה"... ועוד ועוד.

     

     

    אבל הילה נשארה אופטימית, וקיוותה בתמימותה שעם הנכד השני זה ישתפר, אך גם כאן התקווה שלה התפוצצה לה בפנים, עד שבשלב מסוים הגיעו מים עד נפש, והיא לא יכלה לשאת את זה יותר! התוצאה היתה אולטימאטום, אותו הציבה בפני בעלה: "אני או היא! תבחר!".

     

    מה אני אגיד לכם, סיטואציה לא פשוטה בכלל. איך אפשר להעמיד אדם במצב שבו הוא צריך לבחור בין אמא שלו, שהביאה אותו לעולם, לבין אשתו? ועוד במקרה הזה המצב היה עוד יותר רגיש, כיוון שהחמות היא אלמנה והיא גידלה אותו כאם חד-הורית. אישה שוויתרה על הכל כדי לתת לו ילדות מאושרת וטובה.

     

    האמת? אני מבינה את הילה. כמה אפשר לסבול? מצד שני, היא לא יכולה לצפות מבעלה שינתק קשר עם אמא שלו. זה פשוט לא עובד ככה. הרי בסך הכל הכוונות שלה טובות, אבל זה לא יוצא ככה בפועל.

     

    מזהה את הסיטואציה?

    אם גם את נמצאת בדילמה דומה, קודם כל, עצתי היא שתנסי להתעלם עד כמה שאפשר. עם זאת, במידה שאת מגיעה למצב שאת מרגישה שזה רק הולך ומחמיר, שבי איתה לשיחה. לא חלילה שיחת נזיפה, אלא שיחה כנה מלב אל לב עם המון רגישות.

     

    את יכולה לומר לה משהו בסגנון: "אני מאוד אוהבת אותך ומעריכה אותך שאת אמא של בעלי, ומאוד חשוב לי שהיחסים בינינו יהיו טובים, אבל אני גם לא רוצה לשמור בבטן, לכן חשוב לי להגיד לך שההערות האלה מאוד פוגעות בי. אני מבינה שהכוונה שלך היא טובה, אבל את נותנת לי הרגשה שאני לא מספיק טובה, וקשה לי עם זה. אשמח מאוד אם תוכלי לרסן קצת את ההערות האלה ולהבין שטוב לו איתי, טוב לנו ביחד, וזה מה שחשוב בעצם".

     

    אם השיחה הזו לא עוזרת, נסי לערב את בעלך, אבל ממקום חיובי. אל תבקשי ממנו לגעור באמו בשמך, אלא לשוחח איתה מהלב ולהסביר לה שההתנהגות שלה פוגעת בו, כיוון שהוא רואה שאת נפגעת. הוא צריך להסביר שכמו שהוא דורש מאשתו לכבד את אמו, כך הוא גם דורש מאמו לכבד את אשתו.

     

    אבל זהירות! בשום פנים ואופן אל תתני לו להציג את השיחה הזו כאילו שהיא באה ממך! הבעל צריך להציג את זה כאילו לא אמרת לו כלום בעניין, אך הוא רואה שאת פגועה והוא מנסה ליישר את ההדורים.

     

    האישה הזאת מוציאה אותי מדעתי! (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    האישה הזאת מוציאה אותי מדעתי!(צילום: Shutterstock)

     

    אם גם זה לא עוזר, אזי נותרו לך שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה היא פשוט להשלים עם המצב, עם כל הקושי שבדבר. להחליט שאת תהיי האדם היותר גדול, ושתתגברי על כל הכעס למען שלום הבית, ובעיקר למען בעלך. האפשרות השנייה היא להחליט שזה לא מוקבל עלייך יותר, ושאת לא ממשיכה עם המצב הזה. הבעיה היא שאם כבר ניסית הכל, האופציה היחידה שנשארה היא להיפרד מהבעל, ואני ממש נגד זה.

     

    בכל מקרה, בעיניי אסור להציב אולטימאטום כזה בפני הבעל. זה פשוט לא הוגן, ולכן צריך לחשוב באופן יצירתי על צמצום נזקים, למשל - להפחית את תדירות המפגשים עם החמות, לנסות לעבור למקום מגורים מרחוק ממנה או לסגל טכניקות הרגעה כמו לנשום עמוק לפני כל פעם שאת מתעצבנת עליה.

     

     

    זאת עדיין אמא שלו

    אבל מה שהכי חשוב זה להיות חכמים ולא צודקים – כי גם אם היא באמת חמות מהגיהנום, היא לא האדם שאיתו את צריכה לצאת צודקת. מה שצריך לעמוד כנגד עינייך זה אך ורק שלום הבית, על אחת כמה וכמה כשמעורבים בסיפור נכדים. אז גם את ממש סובלת ממנה, נסי לפתור איתה את הבעיות בדרך נעימה, בלי וויכוחים, בלי אגו ובלי עצבים. ואם צריך להקריב קצת, אז מקריבים...

     

    וזכרי, אם תתני דוגמה טובה לילדייך ותהיי כלה טובה, כך גם הם ילמדו להיות חתנים וכלות טובים כשיתחתנו. מה שאת תתני, תקבלי בחזרה...

     

    לסיום, אל תשכחי שזאת אמו שלו, ובזכותה בעלך קיים.

     

     

    הכותבת שדכנית למגזר הדתי והחילוני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אמא שלו נוראית. איך יוצאים מזה?
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים