שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בשבוע: 3 ספורטאים חובבים התמוטטו - למה זה קורה?

    בשבוע אחד נקראו צוותי מד"א לבצע החייאות בשלושה ישראלים שהתמוטטו תוך כדי פעילות ספורטיבית, שניים מהם מתו, חייו של אחד ניצלו. האם יש דרך למנוע?

    ספורט הוא בריאות אבל נראה שבשבוע האחרון הוא גובה חיי אדם. במקרה הראשון שהתרחש ביום שלישי האחרון, התמוטט צעיר בן 35 לאחר משחק כדורסל בסמוך לגני התערוכה בתל אביב. צוות מד"א שהגיע למקום, ביצע בו החייאה ממושכת ונאלץ לקבוע את מותו.

     

    עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

      

    במקרה השני יממה אחר כך, נקרא צוות מד"א לבצע החייאה בגבר בן 40 לאחר פעילות ספורטיבית, בסמוך למגרשי הטניס בהדר יוסף בתל אביב. לאחר מאמצי החייאה ממושכים חזר לבו לפעום, והוא הועבר לחדר המיון בבית החולים איכילוב, שם אובחן כסובל מהתקף לב נרחב. הוא הוכנס מיד לחדר הצנתורים, לפתיחת החסימות בעורקי לבו ונמסר כי החלים.

      

    המקרה השלישי התרחש שלשום, כאשר בסמוך ליערות הכרמל נמצא גבר כבן 40 כשהוא מוטל ללא רוח חיים ליד אופניו. על פי הערכות צוות מד"א שביצע בו החייאה, הוא התמוטט במהלך רכיבה על אופניו.

     

    עוד חדשות בריאות

    הצעת חוק: רופא שהודה בטעות - חסין מתביעה

    ירושלים: תינוקת בת שבוע וחצי נפטרה ממוות בעריסה

    ישראל 2014: מקום ראשון בעולם בתמותה מסוכרת

     

     
    הסיבות הנפוצות להתמוטטות - מחלות לב לא מאובחנות (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    הסיבות הנפוצות להתמוטטות - מחלות לב לא מאובחנות(צילום: shutterstock )

    מוות מספורט - בד"כ נדיר

    תמותה במהלך פעילות ספורטיבית היא נדירה. אמנם קשה לאמוד במדוייק את מספר מקרי המוות במהלך ספורט שכן לא מתבצע דיווח שגרתי למשרד הבריאות. אולם על פי הנתונים בספרות העולמית, שכיחות התופעה היא 1-2 לכל 100 אלף איש.

      

    הסיבה המרכזית במרבית המקרים, הן אצל צעירים והן אצל מבוגרים, לתמותה במהלך או אחרי פעילות ספורטיבית, הם מחלות לב שלא אובחנו קודם לכן. בראש הרשימה נמצאת הגדלת שריר הלב (היפרטרופיה) ואחריה עיוות בכלי הדם הכליליים (קורונריים) המזינים את שריר הלב, הפרעות בהולכה החשמלית בלב ומחלות טרשת העורקים בה הולך ומצטבר רובד החוסם את כלי הדם.

      

    אולם מסתבר שמעל גיל שלושים, תופסת טרשת העורקים את סיבת המוות המרכזית לתמותה במהלך או אחרי פעילות ספורטיבית. תהא הסיבה אשר תהא, הפעילות הספורטיבית תוך כדי מחלת לב, גורמת למעמסה נוספת על שריר הלב שאינו מצליח לבצע את פעולת שאיבת הלב ואספקת החמצן לגוף, והתוצאה היא דום לב. מקרי תמותה נוספים, אם כי נדירים יותר, משוייכים למכת חום, להתייבשות, לשבץ מוחי או למחלות נדירות.

     

    רופאת ספורט: "אין סכנה בפעילות מתונה"

    חוק הספורט מורה על ביצוע בדיקת לב במאמץ (ארגומטריה) לבעלי גורמי סיכון למחלת לב כמו יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם ומחלות לב במשפחה ובנוסף מחויבים אלה העוסקים בספורט תחרותי לבצע את הבדיקה.

      

    לדברי פרופ' נעמה קונסטנטיני, רופאת ספורט המלווה שנים ארוכות משלחות ספורט ותחרויות, בדיקת הארגומטריה מופסקת על פי רוב בדופק שאינו מקסימלי על פי נוסחה לפי גיל, והנבדקים "משוחררים לשטח" מבלי דעת כיצד לבם מתפקד במאמץ מירבי.

      

    "טכנאים עוצרים את הבדיקה עוד לפני הנקודה בה הנבדק אינו מסוגל להמשיך על המסילה או על האופניים, או עד לדופק המטרה שהוא נוסחה מיושנת שכלל אין להשתמש בה בבדיקות רפואיות" מסבירה פרופ' קונסטנטיני.

     

    היא מוסיפה: "כך יוצא שהנבדק מקבל אישור לעסוק בפעילות ספורטיבית, בשעה שלא יודעים כיצד הלב שלו מגיב בדופק המקסימלי אליו הוא מגיע בפועל במהלך האימון. וכך, מגיע הנבדק לפעילות הספורטיבית, המעמסה על שריר הלב שלו מקסימלית, הרבה מעבר למה שעבר בבדיקת הארגומטריה שבעצם לא עזרה כלל".

      

    אויב נוסף על תפקוד שריר הלב היא הטמפרטורה: לדברי פרופ' קונסטנטיני, בתקופת החורף שריר הלב מסתגל לטמפרטורה קרירה, אולם כאשר עולות מידות החום, כמו בשבוע האחרון, חלה מעמסה פתאומית על שריר הלב, שעלולה להסתיים בדום לב.

      

    "למרות אלה חשוב להדגיש שאין סכנה בפעילות גופנית מתונה וזו המתכונת הטובה ביותר לאריכות חיים" מדגישה קונסטנטיני, "חוסר בפעילות גופנית ואורח חיים לא פעיל הן הסיבות העיקריות לתמותה מוקדמת. נמצא שאלה שמתאמנים 150 דקות בשבוע או יותר, זוכים בהפחתה משמעותית בסיכון לתמותה מוקדמת".

     

    מניעה: בדיקת רופא ואק"ג

    על פי הערכות מומחים ברחבי העולם, את מרבית מקרי התמותה הפתאומית בזמן הפעילות הגופנית או אחריה, ניתן למנוע באמצעות בדיקות מוקדמות.

     

    על פי מסמך אותו חיברו פרופ' קונסטנטיני יחד עם עמיתיה, פירטו המומחים את ההנחיות המעודכנות, על פיהן יש לנקוט:

      

    בדיקת רופא: זו התחנה הראשונה, הכוללת בדיקה גופנית, מדידת לחץ דם, האזנה לקולות הלב ואיתור אוושות או הפרעות קצב, בדיקת דפקים היקפיים (בידיים וברגליים), ואיתור גורמי סיכון כמו השמנת יתר, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם וערכי שומנים גבוהים בדם או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

      

    בדיקת אק"ג: בדיקה זו נותרה שנויה במחלוקת בשל הויכוח על התועלת שבבדיקה. האיגוד הקריולוגי האירופי ממליץ על ביצוע אק"ג במנוחה לבני 35 ומעלה, שכן עלותו נמוכה ויכולת חיזוי סיכון הספורטאים היא גבוהה.

     

    ואילו בארה"ב הנטייה היא שלא לדרוש ביצוע אק"ג במנוחה. בישראל חוק הספורט דורש ביצוע אק"ג במנוחה לפני מתן אישור רפואי לפעילות ספורטיבית אינטנסיבית. את ההפניה לבדיקה המתבצעת אצל אחות מרפאת הקופה, מקבלים מידי רופא המשפחה. הבדיקה אורכת כחצי דקה, היא אינה כואבת ואינה דורשת הכנה מוקדמת.

      

    מבחן מאמץ (ארגומטריה): אל הבדיקה מופנים מתאמנים בעלי גורמי סיכון לתמותה מוקדמת. הבדיקה נדרשת גם לכל הספורטאים החובבים או המקצועיים לפני פעילות ספורטיבית אינטנסיבית במסגרת נבחרות וקבוצות.

     

    יש לוודא כי הטכנאי מבצע את הבדיקה עד שהנבדק אינו מסוגל להמשיך בפעילות (עקב קשיי נשימה, כאבים או חולשה) ולא על פי "דופק המטרה" (220 פחות הגיל ומהתוצאה 80%).

      

    בדיקות דם: ספורטאים תחרותיים מתבקשים להמציא גם מספר בדיקות דם, הכוללות ספירת דם לאיתור חשד לאנמיה, כימיה לאיתור בעיות בתפקודי כליה וכבד, בדיקות רמות ויטמינים ובדיקה לאיתור מחלת הנשיקה או תחלואה בה בעבר הנגרמת על ידי הנגיפים EBV או CMV , זאת בשל החשש מקרע בטחול בעת חבלת בטן. עם זאת, בדיקות אלה אינן נמצאות בהנחיות מקובלות בעולם.

      

    בזמן הפעילות עצמה, דרך המניעה החשובה ביותר היא הקשבה לגוף: "אדם שמרגיש קוצר נשימה יותר מהרגיל, לחץ בחזה, סחרחורת, בחילות, הקאות או חולשה צריך להפסיק את הפעילות" אומרת פרופ' קונסטנטיני, "אלה סימנים קריטיים לפגיעה בתפקוד הלב, שדורשים פניה להמשך בירור רפואי. סימנים אלה יכולים להציל את חייכם, אם לא תתעלמו מהם".

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אימון גופני שישמור על החיים
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים