תביעה: שיפוץ בית בקיסריה קפץ ל-2.8 מיליון

אזרח צרפתי שכר קבלן שיפקח על עבודות בביתו בישראל. הוא תכנן להשקיע 900 אלף שקל, אבל לטענתו ההוצאות הוכפלו פי שלושה. כשפנה לבית המשפט החליט הקבלן לתבוע אותו בחזרה. מה החליט השופט?

מערכת PsakDinפורסם: 12.03.14 , 17:51

אזרח צרפת שביקש לשפץ את ביתו בקיסריה תבע מהקבלן ששכר פיצוי של 800 אלף שקל בטענה לליקויי בנייה חמורים. הקבלן לא נשאר חייב ובעצמו הגיש תביעה על חוב כספי והתנהגות לא נאותה. מי יצא ננזף ומי יצא נשכר?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בעל הבית נמצא בישראל רק כחודש שנה והחליט לשכור קבלן שיפקח על פרויקט השיפוץ שתכנן. באפריל 2008 הוא התקשר עם הקבלן בהסכם, שלדבריו כלל את התקציב של כלל הפרויקט - 900 אלף שקל. סיום העבודות יועד לסוף מרץ 2009. אלא שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, בין היתר נוכח טענות בעל הבית בדבר ליקויי בנייה רבים והתנהלות בזבזנית מצד הקבלן, שעלתה לו כ-2.8 מיליון שקל.

באוגוסט 2009 הגיש בעל הבית תביעה לבית משפט השלום בחדרה והעמיד אותה על 800 אלף שקל מטעמי תשלום אגרה. לטענתו, הקבלן ניצל את העובדה שהוא מתגורר בצרפת, מעל באמונו והתרשל בתפקידו כאשר שכר בעלי מקצוע רשלנים, לא פיקח עליהם ושילם להם למרות עבודתם הלקויה.

לדבריו הוא דרש מהקבלן לתקן את ליקויי הבנייה החמורים, שהוערכו על ידי שמאי בכ-500 אלף שקל, אולם זה התחמק מלעשות זאת.

מנגד השיב הקבלן כי תפקידו הסתכם בהוצאת היתר בנייה, הכנת תוכנית עבודה ופיקוח על העובדים. לטענתו, התובע הוא יזם בנייה במקצועו שהקפיד לבחור בעצמו את אנשי המקצוע וחתם על ההסכמים מולם. לטענתו לא נקבעה מסגרת תקציבית לפרויקט, וממילא כל העבודות שהוזמנו אושרו מול התובע.

בנוסף הגיש הקבלן תביעה נגדית לתשלום עבור העבודות שביצע, בתוספת שכר ראוי ונזקים שנגרמו לו בשל היחס הקשה של התובע כלפיו. בסך הכול העמיד את תביעתו על 85 אלף שקל.

לא קבלן - מנהל פרויקט

השופט נאסר ג'השאן קיבל את טענת הקבלן שלפיה בעל הבית הוא זה שהתקשר בהסכמים עם בעלי המקצוע השונים ושילם להם. כמו כן ציין השופט כי יש אמת בטענות הקבלן בדבר יחסו הקלוקל של בעל הבית, אשר הותיר עליו רושם שלילי. עם זאת נקבע כי הקבלן, בכובעו כמנהל הפרויקט, אחראי לליקויי הבנייה, שלא היה ספק בקיומם.

בסופו של דבר התקבלו שתי התביעות באופן חלקי. סך הנזקים שנגרמו לבעל הבית הוערך על ידי מומחה מטעם בית המשפט ב-305 אלף שקל. לאחר ניכוי אשם תורם, אשר הועמד על 30%, נפסק כי הקבלן צריך לשלם לבעל הבית כ-197 אלף שקל.

מנגד חויב בעל הבית לשלם לקבלן את השכר שמגיע לו, בסך של 72 אלף שקל, ולשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.

לדברי עו"ד דב דוניץ, העוסק בדיני חוזים ובמשפט מסחרי, אחריות מפקח לליקוי בנייה נבחנת על בסיס אשמה: "אין להמעיט בערכן של הגדרות התפקיד. מנהל פרויקט אינו נושא באחריות כקבלן מבצע, אלא לתפקידי הפיקוח בלבד, בכפוף להיקף שנקבע בהסכם. האחריות לחלק מליקויי הבנייה הוטלה על הנתבע משום שהצדדים קיבלו את מסקנות המומחה שמינה בית המשפט וויתרו על חקירתו, ויש לראות בכך שגיאה דיונית".