הפסד לביטוח לאומי: התקף לב הוכר כתאונה

עובד סיעודי שהועסק במוסד לחוסים לקה בלבו ומת במהלך רצף משמרות מאומצות. הביטוח הלאומי ניסה לטעון שלא נמצא קשר סיבתי בין העבודה לבין האירוע הלבבי, אבל בית הדין קבע: זאת תאונת עבודה

עו"ד שלמה מושיץפורסם: 10.03.14 , 08:24

מטפל במוסד לחוסים, שהועסק במשמרות כפולות ועם מטופלים קשים, לקה בהתקף לב ומת במהלך עבודתו. בית הדין הכיר במותו כתאונת עבודה וחייב את הביטוח הלאומי לשלם גמלה למשפחתו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוח (45) הועסק במשך כעשרה חודשים כמטפל במוסד למוגבלים, ועל מנת להגדיל את משכורתו עבד לעיתים משמרות כפולות. בשבועות האחרונים לעבודתו נתבקש לטפל בילדה בת שש הסובלת מבעיות רפואית והתנהגותיות מורכבות, והוא הוצמד אליה גם כשאושפזה בבית חולים. המטפל נהג להתלונן בפני אשתו על קשיי העבודה. לדבריו, הטיפול בילדה היה שווה ערך לטיפול בעשרה ילדים אחרים במוסד.

במהלך השבוע שבו השגיח על הילדה בבית החולים, הוא חש צריבה קבועה בחזהו ואף נקבע לו תור לקרדיולוג. יום לפני הבדיקה הוא יצא מהמחלקה שבה אושפזה הילדה, וזמן קצר לאחר מכן נמצא מת על הדשא של בית החולים. סיבת המוות הוגדרה אוטם חד בשריר הלב.

באמצעות עו"ד מוניר מחאג'נה הגישה משפחתו תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בדרישה שמותו יוכר כתאונת עבודה לצרכי קבלת גמלה. הביטוח הלאומי טען שיש לדחות את התביעה, שכן לא הוכח שהיה אירוע חריג בעבודתו של המנוח ולא נראה קשר סיבתי ודאי בין העבודה לבין האירוע הלבבי.

מומחה רפואי מטעם בית הדין קבע שהמנוח סבל מתסמינים של מחלת לב, בין היתר בשל היותו מעשן כבד ועברו כאלכוהוליסט. עם זאת ציין המומחה כי מצבו הבריאותי של המנוח לא היה מוביל בהכרח לאירוע הלבבי ביום מותו אלמלא העבודה המאומצת, וייתכן שמחלתו הייתה נשארת "שקטה". לדברי המומחה, העבודה המתישה היוותה את ה"טריגר" לאירועים הפיזיולוגיים שהובילו למותו של המטפל.

עבודה קשה לכל אדם

השופטת איטה קציר קיבלה את דעת המומחה וקבעה כי עבודתו החריגה והלא שגרתית של המנוח, קל וחומר בשתי משמרות רצופות, הייתה קשה לכל אדם בנסיבות הללו,

גם לאדם בריא.

היא הסכימה שקיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין העבודה לבין מותו של המטפל וקבעה כי מותו יוכר כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. לתובעים יוחזרו הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 שקל.

הביטוח הלאומי מתנגד באופן סדרתי לתביעות מסוג זה והוא פועל בשיטת "מצליח", כאשר טענתו העיקרית היא שלא כל מקרה ברור מאליו, וקיימות מספר משוכות שהתובע חייב לעבור בטרם יזכה לגמלה. הביטוח הלאומי יחפש את הפרצות שיאפשרו לו להתנגד לתביעה ולהביא לדחייתה.

במקרה זה, תשלום הגמלה החודשית הוא בעל משמעות רבה, שכן המפרנס העיקרי מת ולא יוכל לתמוך במשפחתו עוד. גובה הגמלה תלוי בגורמים שונים וייקבע על ידי הביטוח הלאומי ללא צורך בהליך משפטי נוסף.