הורים, תפסיקו עם התירוצים - וקחו אחריות
אנחנו עובדים שעות ארוכות מדי, איבדנו את הסמכות ההורית, ומערכת החינוך? היא כבר מזמן קורסת. אבל כל אלו הם פשוט לא תירוץ לכך שהפסקתם לחנך את ילדיכם. בעקבות מקרה האונס הקבוצתי האחרון של נערה בת ה-13 קוראת טלי בריל להורים להתעורר ולומר: עד כאן!
הורות במציאות של 2014 היא לא פשוטה. כן, אני יודעת, הורות אף פעם לא הייתה פשוטה, אבל אולי פשוט לא דיברו על זה מספיק בעבר. אנחנו דור שעובד הרבה יותר מדי שעות, שני ההורים ברוב המקרים, רץ אחרי הזנב של עצמו ובעיקר מנסה לשרוד כלכלית. מרביתנו אוהבים את הילדים שלנו, אבל לא רואים אותם כמעט. המומחים אומרים שאיבדנו את הסמכות ההורית, שאנחנו מפצים מדי, נעדרים מדי ומעורבים פחות מדי ומדברים על מערכת החינוך שהפכה למערכת מדידה ללא ערכים. ומכאן קצרה הדרך לטעון (ודי בצדק) שמאוד קשה לחנך את הילדים בשלט רחוק ושהגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה ולאזן בין שוק עבודה בלתי אפשרי להורות.
אך עם כל כמה שהתירוצים הללו נכונים - הם ממש לא סיבה מספקת לכך שהפסקנו לחנך את ילדינו. הורות משמעותה אחריות והחינוך מתחיל בבית. החלטתם להביא ילדים? קחו עליהם אחריות: דעו מה הילד שלכם עושה, עם מי הוא מסתובב במציאות וגם בעולם הוירטואלי, ורצוי שתתחילו בגיל צעיר.
"זה לא הוא, אלו החברים שלו"
כי די. כבר אי אפשר יותר. בכל פעם שנחשפת פרשה מזעזעת בה מעורבים קטינים במעשי אלימות או תקיפה מינית מיד מופיעים ההורים ומנערים את האשמה לכל הכיוונים. הם כמעט תמיד "מופתעים". הרי הילד "תמיד היה ילד טוב" ו"מאז שהיה קטן הוא רוצה להיות טייס/לוחם". הם מגלים את
הדברים רק שהרשויות מגיעות אל פתח הבית, לא מבינים איך מישהו מעלה על דעתו להאשים את הילד שלהם במשהו ובטוחים שגם אם הוא היה בסביבה, אז זה לא הוא אלו החברים שלו או שזו בכלל אשמתה של הנאנסת. ובכלל, מה רוצים מהם? אי אפשר לשלוט בנוער של היום. הוא מחובר כל היום למסכים, התקשורת אשמה בכל, ומה אנחנו מצפים מהם, בעצם?
אני אגיד לכם מה אנחנו רוצים: קחו אחריות! עשו את כל מה שאתם יכולים כדי לא להגיע למקומות הללו.
עד כאן!
כאמא לשלושה אני יודעת שלא הכול בשליטה שלנו, ההורים, אך האחריות לחנך את הילדים היא בראש ובראשונה שלנו. אנחנו חייבים ללמד אותם להבדיל בין טוב ורע, לכבד את האחר (והאחרת). האחריות שלנו, כהורים, היא ללמד את הילדים שלנו להבדיל בין המציאות לבין מה שהם רואים, ללמד אותם שבחיים האמתיים כששולפים סכין זה יכול להסתיים במוות ושחוויה מינית היא אינטימית ואישית, ולא קבוצתית ומלווה באיומים.
אני חושבת שאנחנו, קהילת ההורים, צריכים לעמוד יחד אל מול אלו שזורקים את האחריות לילדיהם מעליהם ופשוט לומר להם, חזק וברור: עד כאן! קחו אחריות, קבלו עזרה, ולא, אנחנו לא מוכנים יותר לנסות "להבין" אתכם.
אסור לנו לתת יד ובמה למחול השדים והפלת האשמה על הקורבנות. הגיע הזמן שניתן דוגמה אישית וחינוכית, הגיע הזמן שנגיד די, גם לאלימות וגם לאי לקיחת האחריות ההורית. והזמן הזה הוא היום. עכשיו.
טלי בריל, אמא דיגיטלית, מומחית לרשתות חברתיות ולג'ינגול תמידי עם שלושה ילדים וכלבה. לעמוד הפייסבוק של טלי
