לאהוב ולתמוך בגבר שלך, גם כשהוא מובטל
ביכולתה של האישה לסייע לתהליך מציאת העבודה של בעלה, או להרוס אותו עוד יותר. אישה יכולה לחזק את הגבר שלה מתוך הבנה שהוא מרגיש כרגע חלש וצריך כל טיפת חיזוק אפשרית. היא יכולה להעריץ ולאהוב אותו גם כשהוא חשוף ומדוכדך, גם כשהוא מרגיש אפס מבפנים
יהיו הסיבות לכך באשר הן, הרבה נשים במהלך זוגיות ארוכה חוות את הגברים שלהם בתקופות מסוימות של אבטלה. כשאישה אומרת לאישה אחרת שבעלה מובטל, היא מקבלת אנחת הזדהות ורחמים עצומה מחברתה. תחושת הכאב המשותפת אינה נובעת מהעובדה שכרגע אין הכנסה שזורמת הביתה, זה ניחא. ההזדהות נובעת מהידיעה הנשית כי תקופת אבטלה של גבר לעתים הופכת לתקופת בטלה - תקופה בה גברים הופכים למשועממים, תלותיים, מדוכדכים ובלתי נסבלים בעיני בנות זוגם.
עוד בנושא:
4 דרכים לשמור על הזוגיות למרות מכת האבטלה
אם לא הכסף, מה עושה אדם למאושר?
ההתחלה נראית דווקא מבטיחה: הוא ממשיך לקום מוקדם במרץ, מתחיל לעשות ספורט כמו שטען שיעשה תמיד אם רק היה לו זמן, מוציא את הזבל עוד לפני שהוא התמלא עד הסוף, תולה את התמונה שביקשת כבר חודשים שיתלה בחדר של הילד, ואפילו לוקח ואוסף את הילדים מהחוגים והגנים. תענוג!
לך יש פתאום יותר זמן, את מדחיקה קצת את החרדה הכלכלית הממשמשת ובאה, את מעט רגועה יותר, סוף סוף יש לך את העזרה בבית שכל כך רצית ויש לך אותו, והוא לא תשוש או עצבני. "וואו, ככה בטח אנשים עם כסף מרגישים", את חושבת לעצמך.
הבעיה היא שאחרי השבוע הראשון שנקרא לו "תקופת ירח הדבש של האבטלה", הוא, כאדם אחראי, מתחיל לשלוח קורות חיים.
בהתחלה הוא נדהם מהשפע שיש באתרים השונים, הכל נראה כל כך מגוון ומלא באפשרויות, אך לאט לאט כשהימים עוברים, הוא בעצם מבין שהמשרות אינן מתרעננות יומית ולמעשה - אותו מאגר משרות נמצא באתרים כבר חודש שלם לפחות. מצב רוחו מתחיל להידרדר קלות ואת, שעדיין מבושמת מתקופת ירח הדבש, מלאת תקווה ומעודדת אותו עם משפטים כמו: "יהיה בסדר", "אל תכנס ללחץ", "רק התחלת לחפש" וכדומה.
ירח הדבש עבר, הייאוש נשאר
אך הזמן עובר ואיתו מחלחל הייאוש. ואם בחודש–חודשיים הראשונים הוא היה נוהג לשבת יום שלם ולשלוח קורות חיים, אחרי כן, את כבר מוצאת אותו רואה את כל העונה הרביעית של דקסטר ביום אחד, ושותה יין כבר ב-12 בצהריים. הוא מתחיל להתבאס ואת איתו. לעומת זאת, היצר המיני שלו רק גובר והופך לעול עבורך, כי את רק מוצאת אותו פחות ופחות מושך בתקופה הזו.בכלל, רוב הזמן הוא יושב מדוכדך ולא מוצא את עצמו, ואת, שכל כך הודית על נוכחותו היומית בבית, פתאום מרגישה שהוא מפריע לך. כמו טורנדו, את עוברת בין מטלות הבית בזמן שהוא, כמו ילד נוסף עצוב ומסכן, יושב על הספה ומקפל את הכביסה אחרי שנזפת בו שהוא לא עושה כלום מיוזמתו בבית. תחושה איומה לכל הצדדים.
לאט-לאט את קולטת שבמקום שתהיה לך פחות עבודה, עכשיו יש לך יותר. אז את נזכרת בערגה בימים שהכול היה פשוט, ימים בהם הוא היה הולך לעבודה, חוזר עייף ואת היית מלכת הבית המותשת. אז נכון שזה דרש ממך יותר, ונכון שמצאת על מה להתלונן, ונכון שאלו מחשבות מאוד לא מתקדמות ופמיניסטיות, אבל פתאום, תקופת האבטלה הזו שלו, לא באה לך טוב. פתאום לראות אותו עצוב מהצד קורע לך את הלב ואת והוא יחדיו נמצאים במלכודת של חוסר אונים.
למה זה קורה לנו?
עבודה הנה חלק חשוב והכרחי מהערכה העצמית של האדם, במיוחד עבור גברים. עבור גבר, לא להיות עסוק במשהו יצרני, מוביל לתחושה קשה מאוד. כולנו רוצים להרגיש שווים ומוערכים וכל אחד מוצא את תחושת השווי שלו במקום אחר. כמו שגבר לא יכול להבין את עוצמת התחושה של אישה שלא מסוגלת להביא ילדים לעולם, כך אישה לעולם לא תבין את עומק התחושה של גבר שלא מביא פרנסה לביתו.
זה לא שאישה לא מרגישה נורא כשהיא מובטלת, פשוט גבר לוקח את זה פי עשר יותר קשה. זה פוגש אותו באופן לא מודע באמונות פרימיטיביות – מגדריות, בהן לגבר תפקיד המפרנס העיקרי. תקופת אבטלה הנה תקופה קשה במיוחד בזוגיות, מלבד החרדה הכלכלית המתנוססת מעל ראשם של בני הזוג הם נאלצים להתמודד עם שינוי גדול מאוד בחיים, שינוי בהרגלים, שינוי בשגרה, שינוי בתפקידים, שינוי באנרגיה של הבית כולו.
תקופות אבטלה הן לעיתים קרובות תקופות, בהן בני הזוג רבים וקונפליקטים רבים צצים. העובדה שהם מתראים יותר ויש להם יותר הזדמנויות 'לדרוך' אחד לשני על הרגליים, יוצרת מתח וסטרס, להם מצטרפים מגוון רגשות כמו קנאה: "היא יוצאת לעבוד ואני בבית יושב כמו כלומניק" או כעס: "למה הוא היה חייב להתפטר?". בליל הרגשות הזה שעובר על שני בני הזוג עשוי להתעצם ולהתגבר עד כדי כך, שכל זיכרון מהמתכונת הזוגית קדם האבטלה יישכח וייעלם, והמצב יראה כמו כדור שלג שסופו להתפוצץ.
מה אפשר לעשות?
ראשית, חשוב להבין מה עובר על כל אחד מהצדדים במצב שכזה, לא לחפש אשמים או קורבנות אלא פשוט להבין שיש פה אירוע משנה חיים, המשפיע ומפריע לשני הצדדים. שנית, צריך לזכור שמדובר במצב שהוא לרוב זמני, ייתכן וזאת תהיה תקופה, אבל היא עדיין זמנית. לא אומדים את טיב מערכת היחסים בזמנים מאתגרים שכאלה, לא מסיקים מסקנות נחרצות על בן הזוג ומנסים להיזכר בתקופות החסד הטובות שהיו לפני השינוי הזה, כי היו, גם אם קשה כרגע להיזכר בהן. מומלץ להמשיך להשקיע בזוגיות ולצאת מהבית לבילוי משותף, לפגוש חברים ולנסות 'לנרמל' את החיים.
והכי החשוב, לאישה קיים כאן תפקיד מרכזי ביכולתה לסייע לתהליך מציאת העבודה של בעלה, או להרוס אותו עוד יותר. זה דורש ממנה גדלות נפש, סבלנות ואמונה בבן זוגה שבחרה ובעתיד שלהם. אישה יכולה לחזק את הגבר שלה מתוך הבנה שהוא מרגיש כרגע חלש וצריך כל טיפת חיזוק אפשרית, היא יכולה להעריץ ולאהוב אותו גם בנקודת השבר שלו, גם כשהוא חשוף ומדוכדך, גם כשהוא מרגיש אפס מבפנים.
ההכלה הזו, הכוללת בתוכה פרגון, ליטוף וחמלה, הופכת להעצמה, והעצמה הזו הופכת את הגבר ממיואש למלא תקווה, והתקווה הזו היא למעשה האנרגיה היחידה שממנה יכולים לקרות דברים טובים. המשפט "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה תומכת" נכון בדיוק ברגעים קריטיים אלה. אז אל תתייאשו, ואם צריך - פנו להדרכה והכוונה מקצועית ביחד או לחוד. לאבד את מקור התעסוקה זה מספיק קשה, חבל לתת לזה להרוס גם את הזוגיות.
לכל הכתבות, המומחים והראיונות - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים.
ליגד גרנית פורת - מאמנת אישית ליציאה ממשברים ומקימת הסדנה ליצירת זוגיות.
לפנייה לכתב/ת 
