שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה בג"ץ לא מרחיב פרשנות בחוק השבות?
    גבר אתיופי נוצרי הגיע לישראל בעקבות אשתו היהודייה והתגייר. כשביקש שבתו מנישואים קודמים תצטרף אליו, הוא נתקל בסירוב של שופטי העליון
    בג"ץ סירב להגמיש את חוק השבות כשדן בעניינו של גבר אתיופי נוצרי שעלה לישראל בעקבות בת זוגו היהודייה, ואף התגייר: שלמה טפרה הגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 והשאיר אחריו בת מנישואיו הקודמים. כשביקש להביא את הבת לישראל הוא סורב וניהל מאבק משפטי ארוך מול משרד הפנים – מאבק שהסתיים לאחרונה בכישלון בבית המשפט העליון.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    טפרה הגיע לישראל ב-1992 וסיים את הליך הגיור ב-1997. כשבתו שנשארה באתיופיה הגיעה לגיל 18 הוא ביקש ממשרד הפנים לאשר את עלייתה לארץ, בהיותה בתו של יהודי. שתי בקשות שהגיש בנושא למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין - האחת מ-2005 והשנייה מ-2010 - לא נענו.

     

    באמצעות עו"ד שמואל שנהר הוא עתר לבג"ץ נגד שר הפנים ומינהל האוכלוסין. ב-2013 קיבל האב את תשובת משרד הפנים, אשר דחתה את בקשתו מהטעם שהאב לא הזכיר את דבר קיומה של בתו ולא כלל אותה בבקשתו המקורית לעלות ארצה.

     

    בעתירתו טען האב כי עד אוגוסט 2001 אפשר היועץ המשפטי לממשלה להעניק אשרת כניסה לילדו של יהודי, גם אם מדובר באדם שהתגייר. אלא שב-2001 הייתה בתו קטינה, הנתונה למשמורת אמה באתיופיה, שסירבה לאפשר את עלייתה.

     

    המשיבים טענו כי זכות השבות מוקנית לילדו של יהודי שהיה כזה במועד לידת הילד, וגם אילו הנחיות היועמ"ש היו תקפות לאחר 2001, ההיתר ניתן למי שהיה יהודי בעת העלייה ארצה, והרי שהעותר התגייר כשכבר היה בארץ. משכך, הדרך היחידה להעלות את בתו היא באמצעות גיורה.

     

    שבות - שיבת היהודים הביתה

    השופט אורי שהם דחה את טענות האב ובתו. גם אם הנחיות היועמ"ש היו תקפות בעת הגשת הבקשה, קבע השופט שהם, נדרש שבעל הזכות יהיה יהודי בעת עלייתו ארצה על מנת להקנות לבני משפחתו את הזכויות מכוח חוק השבות. הוא הוסיף שבעתירתם מבקשים העותרים לפרוץ את גבולות חוק השבות, וזאת לא ניתן לעשות.

     

    השופטים יצחק עמית ואליקים רובינשטיין הצטרפו לפסק דין. השופט רובינשטיין הוסיף שחשוב להיות גמישים במלאכת הפרשנות ואיזון הזכויות, אולם אין אפשרות להרחיב את הפרשנות ללא גבול.

     

    לדבריו, את התיבה "שבות" בחוק השבות יש לפרש כפשוטה: שיבת היהודים הביתה. ככל שמדובר בגרים, מועד הגיור הוא הקובע לצורך מתן זכאות ליתר בני המשפחה. הדבר מתיישב עם השכל הישר בפרט כשבתו של העותר תוכל לעלות ללא קושי אם תתגייר.

     

    בית המשפט העליון ממשיך בגישתו, שלפיה אין להשתמש בפרשנות רחבה בבואנו לבדוק האם אדם זכאי לקבל מעמד במדינת ישראל, בין היתר, מכוח חוק השבות, ומדגיש כי במקרה הנדון מועד הגיור הוא נקודת הזמן הקובעת באשר לקביעת הזכאות של מבקש המעמד מכוח חוק השבות וכי פרשנות זו מתיישבת עם השכל הישר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים