שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: חיים צח
    המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון ש'
    דו"ח מבקר המדינה חושף כי ממשלת ישראל לא עושה די כדי להערך לעתיד לבוא: תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה והתחייבויות המוסד לביטוח לאומי מעמיסים נטל הולך וגדל על קופת המדינה והביאו את הגירעון המצטבר לרמה מסוכנת. מאז 2006 לא התקיים דיון ממשלתי בנושא

    לפני הבחירות האחרונות זעקה הארץ בעקבות הנתונים אודות הגירעון בתקציב לשנת 2012, שעמד על סכום של כמעט 40 מיליארד שקל. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') חושף כי זהו רק קצה הקרחון: תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה והתחייבויות המוסד לביטוח לאומי, מעמיסים נטל הולך וגדל על קופת המדינה והביאו את הגירעון המצטבר לרמה מסוכנת של 1.5 טריליון שקל. ממשלת ישראל, כך קובע הדו"ח, לא עושה די כדי להיערך לקראת העתיד לבוא.

     

    דו"ח המבקר - כתבות נוספות בערוץ הכלכלה : 

    המבקר: הלמ"ס לא מעודכנים ולא רלוונטיים

    המבקר: הפיקוח על השכר במגזר הציבורי לקוי

    המבקר: הר הפסולת בפארק שרון בסכנת התמוטטות

    המבקר: הלמ"ס לא מעודכנים ולא רלוונטיים

     

    בקיץ האחרון בדק מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, את התנהלות החשב הכללי במשרד האוצר סביב הכנת הדו"חות הכספיים של המדינה, שבמסגרתם מובא לידיעת הציבור ומקבלי ההחלטות גודלו של הגירעון בתקציב לצד גודלו של הגירעון החשבונאי המצטבר.

     

    הגירעון המצטבר מביא בחשבון לא רק את תשלומי הממשלה והכנסותיה אלא גם את ההשלכות העתידיות של התחייבויות הממשלה, כפי שהן מסתמנות כתוצאה מהגידול הטבעי באוכלוסייה, ההתייקרויות המשק ופריסות תשלומים.

     

    2042: אין כסף לקצבאות

    על פי הדו"ח לשנת 2012, לממשלה התחייבויות עתידיות בהיקף של כ-1.8 טריליון שקל. הגירעון ארוך הטווח שנגזר מההתחייבויות הללו הגיע, נכון לסוף שנת 2012, לסכום של 1.5 טריליון שקל.


    לממשלה התחייבויות עתידיות בהיקף של כ-1.8 טריליון שקל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לממשלה התחייבויות עתידיות בהיקף של כ-1.8 טריליון שקל(צילום: shutterstock)

     

    עיקר ההתחייבויות נובע מתשלומים עתידיים לעובדי ציבור, הזכאים לפנסיה מתקציב המדינה. היקף התשלומים השנתי בגין פנסיה תקציבית צפוי לעלות מרמה של כ-18 מיליארד שקל כיום לכ-26 מיליארד שקל עד שנת 2032. היקף ההתחייבויות המצטבר בגין תשלומי הפנסיה עומד נכון לסוף 2012 על 577 מיליארד שקל.

     

    מקור נוסף לגירעון המצטבר העצום, הוא התחייבויות המוסד לביטוח לאומי, שצפויות לגדול בשנים הקרובות בשל העלייה בתוחלת החיים. התחייבויות הביטוח הלאומי לטווח הארוך עמדו בסוף 2012 על סכום של 440 מיליארד שקל. על פי התחזיות, עד שנת 2042 לא יוכל המוסד לביטוח לאומי לעמוד עוד בתשלומי הקצבאות.

     

    מאז 2006 לא התקיים דיון ממשלתי

    מבדיקת המבקר עולה, כי על אף החשיבות הגדולה של הנתונים הללו, הם אינם משחקים תפקיד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות. מסקירה שערך לדיוני הממשלה והחלטותיה עולה, כי מאז 2006 לא קיימה הממשלה דיון אחד בתוכנו של הדו"ח השנתי של החשב הכללי. עוד עולה, כי בתהליך הכנת תקציב המדינה לא נקבע כל יעד להפחתת הגירעון המצבר, כפי שנקבע בנוגע להיקף הגירעון השנתי בתקציב והיקף החוב הממשלתי.

     

    "בהיעדר דיון בצמצום הגירעונות החשבונאיים יש משום התעלמות מהבעיה וגלגולה לפתחם של מי שיעסקו בנושא בעתיד", נכתב בדו"ח. העתיד, מזכיר מבקר המדינה בדו"ח, כבר נמצא כאן. בתקציב המדינה האחרון, נדרשה הכנסת לאשר קיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב והעלאות מסים בהיקף של 14 מיליארד שקל. דו"ח המבקר מציין כי צעדים אלה נדרשו מפני שלא נערך מעקב מסודר אחר התחייבויות המדינה ומדיניות המיסוי ביחס לגודלו של התקציב.

     

    קבוצות אינטרס עם כח פוליטי

    על פי הדו"ח, לא זאת בלבד שלא מתנהל דיון מסודר בהתחייבויות ארוכות הטווח של המדינה, אלא שגם כאשר מתקיים דיון שכזה ומסכימים על צעדי המנע שיש לנקוט על מנת לצמצם את החוב - החלטות אלו לא יוצאות לפועל בשל כוחן הפוליטי של קבוצות לחץ שעשויות להיפגע מההחלטות.

     

    המבקר ממליץ כי הממשלה תקיים דיון בדו"חות השנתיים שמנפק החשב הכללי וממליץ לבחון את האפשרות ששר האוצר יחתום על כל דו"ח. "חתימה של שר האוצר על הדוחות הכספיים וחתימתו של כל שר על הדוחות הכספיים של משרדו, עשויות להגביר את מחויבותם של השרים לשאת באחריות לפעילויות משרדיהם ולתוצאות הכספיות של פעילויות אלה, ולהגביר את המודעות של כל שר בנוגע לכך".

     

    משרד האוצר. לא לוקח בתקציב בחשבון את הפחתת הגירעון המצבר (צילום: עפר מאיר) (צילום: עפר מאיר)
    משרד האוצר. לא לוקח בתקציב בחשבון את הפחתת הגירעון המצבר(צילום: עפר מאיר)

     

    בנוסף, מעיר המבקר כי "על משרד האוצר להביא בחשבון בעת ניהולו השוטף של תקציב המדינה לא רק את הכללים הפיסקליים השנתיים, אלא גם את הגירעון החשבונאי ואת ההוצאות על בסיס מצטבר שנכללים במאזן המדינה".

     

    פצצת הזמן התקציבית

    בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל, כי יש לנהל משא ומתן מואץ עם הסתדרות העובדים הכללית, כדי להגדיל את הפרשות עובדי המדינה לפנסיה ולצמצם את ההתחייבויות בגין פנסיה תקציבית שמקורן בתקציב המדינה. ההחלטה קבעה, כי אם עד סוף נובמבר של אותה שנה לא ישא המשא ומתן פרי, יניח שר האוצר, בשיתוף משרד המשפטים, על שולחן הממשלה באופן מידי הצעת חוק, ולפיה שיעור ההפרשות לפנסיה יעלה בהדרגה עד ל-5.5% מהשכר.

     

    מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי למרות שהמשא ומתן עם ההסתדרות לא צלח, ההחלטה לא יושמה עד למועד סיום הביקורת, וכי דבר אי-היישום לא הובא לדיון בממשלה. באגף התקציבים, ציינו כי בעבר התקיימו דיונים בנושא, אך הם לא הבשילו להחלטה מעשית. מתשובת אגף התקציבים למבקר המדינה עולה כי למרות, ובניגוד, להחלטת הממשלה הגיעו נציגי האוצר לסיכום עם הסתדרות העובדים כי ההפרשות לא יגדלו.

     

    "בהתאם להחלטת הממשלה מס' 4140, התקיימו לאחר קבלתה, דיונים מול הסתדרות העובדים הכללית", נכתב בתשובת אגף התקציבים למבקר. "במהלכם של דיונים אלה הוחלט, מבלי שנחתם הסכם בנושא, שלא לקדם תיקוני חקיקה להגדלת היקף ההפרשות". באוצר ציינו כי ההסכמה הזו לא עוגנה בהסכם כתוב, בין היתר, על מנת לאפשר לממשלה "מרחב תמרון עתידי לקידום מהלכים להפחתת החבות הממשלתית בכל הנוגע להגדלת שיעור ההפרשות בפנסיה תקציבית", והוסיפו כי "נושא זה עולה מעת לעת בדיונים פנימיים המתקיימים באגף תקציבים".

     

    תמונת מצב מדאיגה

    בדו"ח נמתחת ביקורת על העובדה שהממשלה לא השכילה להוביל מהלך להגדלת ההפרשות לפנסיה תקציבית, וגם על כך שלא ננקטים מספיק צעדים למניעה, או לכל הפחות לדחייה, של היום שבו המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לעמוד עוד בהתחייבויותיו (צעדים אלה עשויים לכלול העלאה של גיל הפרישה או הגדלה של ההפרשות לביטוח לאומי).

     

    "סכום הגירעון המצטבר של המדינה בהון אמור להיות תמרור אזהרה לפני מקבלי ההחלטות לגבי דרך פעולתה של המדינה בתחום הכלכלי", נכתב בדו"ח. "ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף ויסודי בנוגע לנתוני הגירעון, ובכלל זה בנוגע לנתוני הגירעון החשבונאי השנתי נטו, ותכין תכנית פעולה להתמודדות עם גירעונות אלה, שתביא בחשבון שיקולים של קיימות פיסקלית לטווח ארוך".

     

    בדו"ח נמתחת גם ביקורת על כך שלמרות הערות קודמות של מבקר המדינה, נתון הגירעון לטווח ארוך עדיין לא מדויק. זאת, בשל רישום חלקי של נכסי משרד הביטחון, נכסי משרד הבריאות ושוויין של קרקעות בבעלות המדינה. כמו כן, נתוני ההתחייבויות בגין פנסיה תקציבית אינם כוללים עדיין את ההפרשות למימון פנסיית הגישור של משרתי הקבע שיוצאים לפרישה מוקדמת.

     

    בנוגע לרישום החלקי של נכסי המדינה, המבקר נוזף בדו"ח בעובדי אגף החשב הכללי באוצר ומציין, כי הוא רואה בחומרה את העובדה שליקויים שעליהם הצביע לפני כמה שנים, עדיין לא תוקנו.

     

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי במשרד קיבלו את הדו"ח והם לומדים את המלצותיו. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים