שתף קטע נבחר

לקוח הסכים לפוליגרף והתחרט כשנמצא משקר

סכסוך על 30 אלף שקל בין קבלן שיפוצים לבין לקוח הגיע לבית המשפט. הצדדים הסכימו להיבדק במכונת אמת, וכצפוי רק צד אחד יצא מרוצה

סכסוך בין קבלן שיפוצים לבין לקוח ששכר אותו הגיע בהסכמת שני הצדדים לבדיקה במכשיר פוליגרף שאמורה הייתה להכריע. כשהתקבלו התוצאות שהצביעו על כך ששיקר, חזר בו הלקוח מההסכם וביקש לפסול את הבדיקה. אבל בית המשפט החליט שמאוחר מדי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

עבור העבודה שביצע הקבלן סיכמו הצדדים מלכתחילה על תשלום של 95 אלף שקל. הלקוח טען ששילם את מלוא הסכום, אולם קבלן השיפוצים התעקש שקיבל 65 אלף שקל בלבד, והגיש תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון.

 

במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה תוכרע המחלוקת ביניהם בדרך של בדיקת פוליגרף, שבמסגרתה יישאלו הצדדים אם שולמה תמורה של 95 אלף שקל לתובע אם לאו. הוסכם כי תשובה חיובית תביא לדחיית התביעה, ואילו תשובה שלילית תחייב את הנתבע לשלם לבעל המקצוע את יתרת התשלום - 30 אלף שקל.

 

הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה והצדדים הופנו ל"מכון הישראלי לפוליגרף" לשם ביצוע הבדיקה. ב-3 במרס האחרון הגיש מומחה הפוליגרף את חוות דעתו ואת תוצאות הבדיקה שהעלו כי התובע דובר אמת, ואילו הנתבע דובר שקר. הלקוח סירב לקבל את התוצאות וטען שהבודק חרג מסמכותו, מאחר ששאל את הצדדים שלוש שאלות ולא אחת כפי שסוכם.

 

סגן נשיאת בית המשפט, השופט ארז יקואל, ביקש לקבל את תגובתו של הבודק, וזה השיב שביצוע הבדיקה על סמך שאלה אחת בלבד אינו יכול להביא לתוצאה אמינה. הוא הוסיף כי כל השאלות הוצגו לנתבע טרם הבדיקה, והוא הסכים לאחר שהתייעץ עם עורך-דינו.

 

למה המתין עד לתוצאות?

בהחלטתו הודיע השופט יקואל שהוא דוחה את טענות הנתבע מאחר שהסכים לבדיקה לאחר שמשמעויותיה הוסברו לו ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי. לדבריו, מאחר שהמתין עד קבלת התוצאות, אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבע חויב בהוצאות התובע בסך 1,200 שקל.

 

השופט יקואל כתב: "שוכנעתי כי המומחה עשה מלאכתו נאמנה ופעל בתום-לב ובמקצועיות. קיבלתי את גישתו כי אך ביקש לסייע בהבטחת אמינות הבדיקה שערך ובהשגת התכלית שלשמה נערכה ולא מצאתי דופי בהתנהלותו ומסקנותיו".

 

הדין הישראלי מכיר בזכותם של צדדים לסכסוך אזרחי להסכים על בדיקת פוליגרף. מדובר בהסכמה חוזית המחייבת, בין היתר, בשל חובת תום הלב של הצדדים בקיומה.

 

כאן וידא בית המשפט את גמירות דעתם של הצדדים והסביר את משמעות בדיקת הפוליגרף בטרם הסכימו על ביצועה. יתרה מזו, הצדדים קיבלו את שלוש השאלות מראש, ובכך התאפשר למי מהם שסבר שהן פסולות - להתנגד להמשך ההליך. אם אחד מהצדדים לא עשה זאת, אין הוא יכול להעלות טרוניות רק כיוון שהתוצאה שהתקבלה אינה מוצאת חן בעיניו.

 

דומה הדבר לפרקטיקה הנהוגה בבתי המשפט בענייני בוררות: שיהוי בהעלאת טענה בדבר פגמים לגבי תקינותו של הליך כזה או אחר בדרך כלל לא תישמע אם היא מועלית לאחר מעשה.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד דב דוניץ עוסק במשפט אזרחי-מסחרי
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים