שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכרזת מלחמה על חבריי הגנבים
    עם כל הכבוד לחוק הקלון, שבע שנים אינן מספיקות להרחקת נבחר ציבור שסרח. מעלת בתפקידך? לא תוכל עוד להיות חבר כנסת לעולם. כמה חבל שההצעה שלי נדחתה לחלוטין לגבי חברי הכנסת, והתקבלה רק חלקית - במקרה של שר. אבל עוד יש תקווה לאימוץ נורמות שלטון מתוקנות

    לפני למעלה מ-2,500 שנה עמד הנביא ישעיהו בירושלים, והאשים את אנשי השלטון: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים - כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים - יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א', כ"ג). אלפי שנים חלפו, והמצב המתואר אקטואלי מתמיד.

     

    << עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    על פי המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי לשנת 2013, ממוקמת הכנסת בתחתית הרשימה באמון הציבור ביחס לשאר מוסדות השלטון. לא בכדי הצעתי הצעות חוק, על מנת להילחם ב"חברי הגנבים" שבשלטון.

     

    קראו עוד בערוץ יהדות:

     

    למימדי השחיתות במערכות השלטוניות נחשפתי במסגרת תפקידיי הקודמים בתחום האכיפה -כראש יחב"ל וראש אגף החקירות. חומרת הדברים שראיתי הפחידה אותי, ואת כל העוסקים במלאכה. נדמה כי בעבר לאדם שהסתבך בפלילים לא היה מקום בפוליטיקה, אך במשך הזמן חלה נסיגה באתיקה של נורמות הציבוריות השלטוניות. לדאבון לב התפתחה במחוזותינו "תת-תרבות" שלטונית הסובלת מנורמות התנהלות של אי-שויון, בניגוד לקריאת התורה: "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (ויקרא י"ט, ט"ו).

     

    מצב מסוכן זה משחית את המערכת השלטונית, ופוגע באמון הציבור במערכת. כיצד יכולים נציגי הציבור לדרוש מאזרחים לנהוג בהגינות, כאשר הם עצמם נתפסים כבלתי אמינים?

     

    מיהו רשע?

    חשוב להבין שמערכת האכיפה לבדה איננה מספיקה בכדי להתמודד עם תופעה מדאיגה זו - ולכן יש צורך בהצטרפות ולקיחת אחריות של

    המערכת הפוליטית והשלטונית. עד היום החוק קבע שבנבחרי ציבור המושג המנחה הוא "קלון". ברגע שיש עבירה עם קלון, האדם מושעה מהחיים הפוליטיים, ואחרי שבע שנים הוא יכול לחזור לתפקידו.

     

    בהצעת החוק שלי הצעתי להחמיר: מי שנבחר לתפקידו כח"כ או שר, ומעל בתפקידו הציבורי והורשע על עבירה שביצע בתקופת תפקידו, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר - לא יוכל להיבחר לצמיתות. בפועל, בשעת העלאת ההצעה בוועדת שרים לגבי שר שהורשע, נתבקשתי לקצוב לתקופה של 14 שנים.

     

    לגבי חברי כנסת, לצערי, הצעתי נדחתה לחלוטין בטיעון שחבר כנסת הוא נבחר ציבור, ואילו שר הוא מינוי. אך אני שואל, האם במדינת העם היהודי, שנביאיו נלחמו למען טוהר המידות ומיגור השחיתות בקרב מנהיגיו, יעלה על הדעת לאפשר לציבור לבחור אדם שהורשע? ועוד יותר מכך, מבלי שהוא אפילו נתבע להודות בחטאו, להביע חרטה ולשנות את דרכו?

     

    לפי התפיסה היהודית, מי שהורשע בדין לא יכול לשמש כעד בבית הדין, כדיין או כאיש ציבור: "טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים, הרי הן כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה" (רמ"א על חושן משפט לז, כב).

     

    האישום "רשע" יוטל על מי שעבר עבירות ממון או עבירה פלילית חמורה אחרת, והוא הדומה ביותר לרעיון הקלון המודרני, אולם בניגוד לקלון שנקבע על ידי החלטה סובייקטיבית של בית המשפט, המושג "רשע" הינו אובייקטיבי ותלוי עבירה.

     

    במשפט העברי לא קיים מושג של התיישנות - לא אחרי שבע שנים, וגם לא אחרי ארבע-עשרה. הדרך היחידה לחזור לזירה הציבורית היא להוכיח חזרה בתשובה, הודאה, חרטה והתנהגות המבטאת עזיבה מוחלטת של הדרך שהובילה לביצוע הפשע בעבר.

     

    בנוסף להודאה, מותנית החזרה לזירה הציבורית בכך שהחברה או נציגיה יאשרו שאכן האדם תיקן את דרכיו. מקבילה מודרנית לכך תהיה ועדה ציבורית שתשקול חזרתו של אדם שפשע לזירה הציבורית.

     

    הקוד האתי לח"כ

    הצעת חוק נוספת: הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – השעיית ראש רשות או סגנו שהוגש נגדו כתב אישום), התשע"ג–2013 קובעת כי ראש רשות או סגנו, שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה מסוג עוון או פשע - יושעה מתפקידו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בעקבות פסיקת בג"ץ שהשעה את ראשי הערים, הממשלה העבירה חוק משלה בנושא זה, אם כי לדעתי חוק זה איננו מספיק.

     

    כחלק מהמאבק שלי למען טוהר המידות, הקמתי את השדולה למלחמה בשחיתות. לאחרונה ערכנו כינוס בנושא של "הון ושלטון" בעקבות
    דו"ח הוועדה שהוקמה על ידי המבקר הקודם, מיכה לינדשטראוס, בראשות הפרופסור פרידמן שבחנה את הסוגיות הללו. כמו כן, חברי לשדולה מיקי רוזנטל ואני מנסים לקדם את הנושא של קבלת הקוד האתי לח"כ, בעקבות קוד שניסחה הוועדה בראשות השופט זמיר, ולא להסתפק רק בכללי האתיקה הנוהגים כיום.

     

    תקוותי היא שהממשלה והכנסת יאמצו חוקים אלה, יעניקו רוח גבית, וייצרו כאן נורמות ציבוריות מתוקנות, שיגרמו למדינה להיות מוסרית יותר ויהודית יותר ברוח נבואתו של הנביא זכריה: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם".

     

     

  1. פרויקט צהר לחקיקה הוא פרי שיתוף פעולה בין ynet וארגון רבני צהר
  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים