זרקה בקבוק תבערה בבית וטענה: "זה הגרוש"

במסגרת סכסוך גירושים העלילה אישה שבעלה לשעבר הצית את ביתה. לאחר שהודתה הועברה בתם למשמורת האב. למה היא זוכתה בביהמ"ש?

עו"ד רחלי גרינברגפורסם: 25.06.14 , 08:18

לא נדיר למצוא בני זוג המשתמשים בתכסיסים מלוכלכים כדי להשיג את מבוקשם בסכסוך גירושים. כך היה גם במקרה שבו תושבת אילת העלילה על הגרוש שלה כי איים לחטוף את בתם המשותפת ולשרוף את דירתה. כדי להוכיח למשטרה שמדובר באדם מסוכן זרקה הנאשמת בקבוק תבערה לעבר המרפסת העץ שלה ודיווחה כי היא חושדת שבעלה היה שעשה זאת כדי להתנקם בה. רק לאחר שנלקח האב לחקירה ניגשה האישה למשטרה והודתה כי מדובר בעלילה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מכיוון שהביעה חרטה על מעשיה נמנעה שופטת בית המשפט השלום באילת, שוש שטרית, מלהרשיע את האם ופסקה לה צו מבחן למשך שנה בלבד. השופטת הסבירה כי היא מבקשת למנוע פגיעה בעבודתה של הנאשמת ולהוסיף על קשייה הכלכליים והנפשיים. לבסוף נפסק כי המקרה נופל בגדר אותם מקרים חריגים המאפשרים לוותר על

מחיר כבד

תלונת שווא על הבעל תעלה לאישה 40 אלף ש'

מערכת PsakDin

במסגרת הליכי גירושים התלוננה אישה שבן זוגה ניסה לדרוס אותה ואת בתם, ובעקבות זאת הוא שהה לילה במעצר ונשלח למעצר בית

תלונת שווא על הבעל תעלה לאישה 40 אלף ש'

הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ההרתעה ובאינטרס הציבורי. האומנם?

למרבה הצער תלונות שווא הן תופעה נפוצה מאוד בין בני זוג הנמצאים בסכסוך – הן לפני הגירושים והן אחריהם. לשם הבהרה, גם אישה נשואה יכולה לפנות למשטרה ולבקש צו הגנה נגד בעלה מכיוון שהוא נהג באלימות כלפיה או כלפי הילדים או איים לעשות זאת. מטרת צווי ההגנה כנגד אלימות לספק הגנה מיידית והם מאפשרים להרחיק את בן הזוג המאיים מהבית המשותף ולערב את רשויות החוק במתרחש.

זהו כלי חשוב מאוד של בתי המשפט אולם מן הסתם קיימת גם האפשרות לנצל זאת לרעה. למרבה הצער, קיימים לא מעט עורכי דין שמעודדים את לקוחותיהם להגיש תלונות שווא מתוך מטרה להפעיל לחץ פסיכולוגי על הצד השני ולגרום לו להסכים לדרישות הצד המתלונן.

בני זוג אחרים עושים זאת מתוך נקמנות גרידא. מלבד סילוקו של בן הזוג מהבית המשותף, האשמות שווא עלולות להביא לאובדן שעות עבודה יקרות בגלל חקירות ומאסר, להמיט על בן הזוג קלון חברתי ולגרום לפגיעה אנושה ביחסיו עם ילדיו. על כך מוסיפים בתי המשפט, שנוקטים יד רכה מדי בתלונות שכאלו ואינם ממצים את הדין עם המעלילים.

אסור שתהיה אפשרות להתחמק מעונש במקרה של תלונות שווא. הנזק הראשוני הוא אמנם פגיעה בבן הזוג הנענש על לא עוול בכפו, אולם הפגיעה במערכת היחסים של בני הזוג עצמם גדולה ממנה פי כמה. לאחר אפיזודה שכזאת, כל סיכוי להנמיך את גובה הלהבות או לפתור את הסכסוך בדרך של פשרה הוא מזערי ביותר.

לעיתים קרובות גם הילדים נקלעים לקו האש. במקרה המדובר, שבו הגדילה ועשתה הנאשמת והציתה את דירתה, היא הוכרזה כאם לא כשירה ואיבדה את המשמורת על בתה, שהועברה לטיפול האב.

בנוסף עלולים למצוא עצמם המעלילים חשופים לתביעה. מסירת ידיעה כוזבת והכשלה מכוונת של רשויות החוק היא עבירה חמורה ועונשה הוא שלוש שנות מאסר. אך הנפגעים העיקריים הם אלו שבשל תלונות שווא עלולים למצוא עצמם נתקלים בחוסר אמון מצד רשויות החקירה והתביעה כאשר הם מתלוננים על אלימות. אלו הם נזקים חמורים, בלתי רצויים ומיותרים לחלוטין.

ייתכן שנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו מצדיקות זיכוי הנאשמת, אך קשה להשתחרר מהרושם שבית המשפט נתן משקל קל למדיי לעובדה שהנאשמת עלולה הייתה להביא לכך שבן זוגה לשעבר היה נשפט וחלילה נענש על לא עוול בכפו. כאשר מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, העושים שימוש במשטרה בשירות האינטרסים האישיים שלהם, נראה כי האינטרס הציבורי הוא דווקא להרשיע את מי שפועל כך, על מנת להרתיע אחרים מלעשות אותו דבר.