פרופ' למוזיקה מזרחית יפוצה ב-50 אלף שקל

אדם העוסק בקידום הז'אנר תבע את גרושתו, ששלחה מכתבים למכריו וטענה: הוא מזלזל במוזיקה ומוליך אתכם שולל. שופט קבע: זה לשון הרע

עו"ד דורון זיסופורסם: 28.06.14 , 17:58

גרושתו של פרופסור העוסק בקידום המוזיקה המזרחית בארץ ובעולם הפיצה מכתבים בקרב מכריו, ולפיהם מדובר בנוכל שמוליך שולל את ציבור שומעיו ומזלזל במוזיקה שאותה הוא מבקש לקדם. בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע וחייב אותה לפצות את בעלה לשעבר ב-50 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה שהוגשה לבית משפט לענייני משפחה בירושלים טען הפרופסור שבמכתבים הוא כונה בין היתר "נוכל" ו"שקרן פתולוגי", ושהיא הציגה אותו כמי שאינו רוחש כבוד למוזיקה שאינה מערבית. לדבריו, ממכתביה עלה שמדובר במי שמוליך שולל את ציבור שומעיו יותר מ-25 שנה, ושהוא בוגד ביושרה המקצועית, באשתו ובילדיו.

אקסית פקטור:

תבעה את בת הזוג של הבעל

עו"ד איריס שינפלד

אחרי שנתיים של חיים בנפרד דרשה אישה 200 אלף שקל מחברתו החדשה של בעלה בטענה שאחזה בו "כמו חיה טורפת". אפילו השופטת הופתעה

אקסית פקטור: תבעה את בת הזוג של הבעל

התובע הסביר שהקדיש את חייו המקצועיים למחקר וקידום המוזיקה המזרחית בארץ ובעולם, וכי הנקמנות של אשתו לשעבר עלולה להחריב ולהרוס את קריירה שלו. לכן הוא ביקש לחייב את אשתו לשעבר בפיצוי של 100 אלף שקל בגין הפצת לשון הרע.

האישה לא הכחישה את הפצת המכתבים אבל טענה כי יש אמת בדבריה וכי קיימת חובה מוסרית לחשוף בפני הציבור את פרצופו האמיתי של התובע, שהוא איש ציבור ומומחה בעל שם עולמי.

לדבריה, כל הדברים שכתבה בנוגע לבגידה הינם אמת, שכן התובע הוליד בעבר ילד מחוץ לנישואיהם. הנתבעת גם עברה מיוזמתה בדיקה במכונת אמת התומכת בגרסתה באשר לפרסומים בנוגע לדעתו של התובע על מוזיקה מזרחית. לכן, טענה, עומדת לה הגנת "אמת דיברתי" שבחוק איסור לשון הרע.

ניסוח בוטה ומעליב

סגן נשיא בית המשפט, השופט מנחם הכהן, ציין כי אין ספק שבמכתביה ביקשה האישה להכפיש ולפגוע בשמו הטוב של בעלה לשעבר בעיני מכריו ועמיתיו לעבודה, ועל כן הם מהווים לשון הרע. בנוסף הדגיש השופט שגם פרסום האמת עשוי להיחשב לשון הרע כשהוא נעשה בחוסר תום לב.

השופט ציין את המועד שבו בחרה הנתבעת להפיץ את המכתבים - כ-17 שנים לאחר שגילתה על אודות הקשר האינטימי שניהל התובע בזמנו עם אישה אחרת וכחודש לאחר שחתמה על הסכם ממון עם התובע - מלמד על היעדר תום לבה.

לבסוף קבע השופט כי לא עומדות לנתבעת ההגנות שלהן טענה. לעניין הפיצוי נקבע שאין להתעלם מכך שהתובע הגיש את התביעה כשש שנים לאחר פרסום המכתבים, דבר שמעיד בבירור על כך שהפגיעה בו לא הייתה משמעותית. לכן, חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובע ב-50 אלף שקל ובהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

בית המשפט קבע כי התובע ראוי לפיצוי גם ללא הוכחת נזק. על אף הנסיבות החריגות של המקרה, ניתן משקל בכורה למטרתו של חוק איסור לשון הרע, ונקבע שמן הראוי לפסוק פיצויים שיחנכו את הקהל ויחדירו לתודעתו כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא איש פרטי, ובין אם איש ציבור, אינו הפקר, וכי יש ממש במה שנאמר בספר קהלת - "טוב שם טוב משמן טוב".