האם להמשיך את הטיפול בריטלין גם בחופש הגדול?

אחת השאלות החשובות ביותר של הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז המטופלים בתרופות (ריטלין, קונצרטה וכו') היא האם ממשיכים או מפסיקים את הטיפול התרופתי בחופשת הקיץ. אחד המיתוסים הנפוצים הוא שיש להפסיק את הטיפול ללא קשר לחומרת התסמינים, ואחת הסיבות העיקריות שנותנים לכך תומכיו היא שיש לתת לגוף להתאושש מהטיפול התרופתי.

במקביל רווחת הסברה שהטיפול התרופתי נועד לשפר את התפקוד האקדמי בבית הספר בלבד. נתונים סטטיסטיים מהעולם המערבי, בעקר מארצות הברית, מראים ירידה בשימוש בתרופות לטיפול בהפרעת קשב בחופשות. ירידה זו נצפית בעיקר בילדים המטופלים על ידי רופאי ילדים ורופאי משפחה, ופחות בילדים המטופלים על ידי נוירולוגים או פסיכיאטרים.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :

לא רק בעיה: למצוא את החיובי ב-ADHD

מה קורה במוח של ילדים עם הפרעות קשב?

"תראה איך אתה נראה"; ADHD והמראה החיצוני

איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?

נושא הפסקת הטיפול בחופשת הקיץ נבדק לאחרונה גם בארץ. יוזם המחקר הוא פרופ' אבנר כהן, מנהל המרפאה לבריאות הילד של קופת חולים כללית בפתח תקווה. גם אני השתתפתי בתכנונו והוא מוגש בימים אלו לפרסום מדעי.

במהלך המחקר נאספו נתונים סטטיסטים מכ-800 אלף ילדים בגילאי שש עד 17 המטופלים בקופ"ח כללית בין השנים 2010 עד 2012. כ-100,000 מתוכם אובחנו כסובלים מ-ADHD, כש-70% היו בנים. כ-47% מכלל המאובחנים טופלו או לפחות רשום שקיבלו מרשמים לריטלין. הנתונים מראים שבחודשים יוני עד אוגוסט הייתה ירידה של פי 2.5 בשימוש בריטלין.

מדוע חשוב דווקא כן להמשיך את הטיפול התרופתי בהפרע קשב?

מהספרות הרפואית הענפה בנושא העדר ו/או הפסקת הטיפול התרופתי בהפרעת קשב בחודשי החופש הגדול עולה כי קיימים במקרים רבים קשיים ביחסים בין חבריים, עלייה בשימוש בסמים ועלייה בהתנהגות אנטיסוציאלית וקרימינלית. בנוסף, קיימת נטייה לנטילת סיכונים מיותרים וביקורים תכופים יותר בחדרי מיון עקב פציעות (גם במבוגרים שאינם מטופלים בתרופות יש עלייה בעבירות תנועה ובמעורבות בתאונות דרכים).

האם אצל כל הילדים מומלץ להמשיך בטיפול בחופש?

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה להתייחס ל-ADHD כבעיה כרונית, וככזו יש לטפל בה באופן רציף, כפי שמטפלים בבעיות כרוניות אחרות. הדבר נכון עבור רוב המאובחנים, אך ישנם ילדים שניתן להפסיק את הטיפול בהם בחופשות. מדובר בילדים שאין להם בעיות חברתיות והם מסוגלים לתפקד מחוץ לבית הספר ללא קשיים מרובים.

האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד גורסת שהפסקת הטיפול אינה מומלצת, ויש להתייחס לכל מקרה בנפרד ובהתאם, לשקול מי יכול להפסיק את הטיפול התרופתי ולמי הפסקת הטיפול אינה רצויה. נתון מעניין נוסף מגיע מהולנד, שבה הייתה נטייה דומה להפסיק את הטיפול תרופתי בחופשות, אך מאז שנכנסו לשימוש תרופות ארוכות טווח נטייה זו פחתה באופן משמעותי.

בארץ קיימות תרופות ארוכות טווח הכוללות ריטלין LA, קונצרטה וכן תרופות אחרות המיובאות באופן אישי עם טופס 29ג. היתרונות של תרופות אלו, שמשך השפעתן ארוך טווח, הוא בכך שאין תנודתיות ברמת התרופה בדם ואין צורך לחזור על מתן התרופה מספר פעמים ביום. דבר זה מאפשר שיפור ביכולת הקשב והתנהלות הילד בצורה עקבית.

הטיפול העקבי במקרים הנדרשים מאפשר שליטה מלאה של הילד בהתנהגותו, דבר המשפר את רמת הביטחון העצמי. ילדים הזקוקים להמשך טיפול גם מחוץ לבית הספר ואינם מטופלים תרופתית עשויים להיגרר להתנהגות אימפולסיבית, וכתוצאה מכך עלולים לספוג ביקורת שלילית ממבוגרים ולחוות דחייה חברתית.

הורים רבים אומרים שהם מסוגלים להתמודד עם בעיות ההתנהגות של ילדיהם

מחוץ לבית הספר, וזאת כדי שיוכלו להפסיק את הטיפול התרופתי בחופשה הקיץ. תשובתי להורים אלו היא שהחשיבות היא ביכולתו של הילד להתמודד עם החוויה החברתית והסביבה של המשפחה, ולא כושר עמידותם של ההורים מול התנהגות לא הולמת. במקרים בהם הילד מתפקד היטב והטיפול התרופתי הינו לצורך אקדמי בלבד, אפשר להפסיק את הטיפול בחופשה או לחילופין להפחית את המינון לרמה שתשרת את הילד כאשר הוא מחוץ לבית הספר. חשוב לציין שמומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום זה, כדי להתאים את הטיפול הנכון לכל ילד, בהתאם לצרכיו האישיים.

לדעתי, האיזון ההתנהגותי מחוץ לכותלי בית הספר הינו חיוני עבור הילד. המטרה היא להביא את הילד או הנער לאיזון רגשי ותפקודי בבית הספר, בבית ובחברת ילדים במשך כל ימות השנה. גישה זו מאפשרת שיפור ביכולת האקדמית בבית הספר, שיפור בקשרים החברתיים וכתוצאה מכך שיפור ניכר בדימוי העצמי ובתפקוד היומי.

הכותב הוא מומחה לנוירולוגית ילדים ורפואת ילדים, סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד בשיבא