שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "למה הם מתו?" - פורום חי עם פסיכולוגית

    האזעקות החוזרות ונישנות, האלימות הגואה והחדשות שלא מפסיקות לדבר על מלחמה - כל אלה גורמים לילדים שלנו מתח רב ובאים לידי ביטוי ברעידות פיזיות, היסטריה, רצון להישאר בממ"ד כל הזמן, לחזור לישון עם ההורים וגם מעלות שאלות רבות על מוות - הורים רבים לא יודעים כיצד להתמודד עם השאלות והחששות, דני זורנו, סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, השיבה לשאלות בפורום חי

    בתי בת הארבע וחצי מאז ענין החטופים מפחד מכל בן אדם שנראה לה קצת ערבי ומדברת המון על החטיפה, שואלת יותר מידי שאלות (מדובר בילדה מאד חכמה), מה זה מת? איפה הם הלכו? איך הם לא ברחו? מה זה קבר? - ונראה שהיא נכנסה למיני חרדה (אתמול למשל לא רצתה לשמוע ספור שהיא אוהבת בה מסופר על ילדה שנאבדה) איך אפשר לעזור לה? אני ממש חוששת שזה יתפתח ליותר.

     

    מהתיאור של בתך נראה כי מדובר בילדה חכמה וערנית שקולטת מידע ומסרים גם מהסביבה. אני מבינה שבשבועות האחרונים היא היתה חשופה להמון מידע, שאינו תואם את גילה. אתייחס בתשובתי לשתי סוגיות עיקריות:

    1. העיסוק במוות - השאלות על מוות אופייניות לגיל ויש להשיב עליהם באופן בהיר אך במידה בה היא יכולה להבין. אם אתם זקוקים לסיוע והכוונה מקצועית, עליכם לפנות לפסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי החינוכי במקום מגוריכם.
    2. חשיפה למידע בתקשורת - כעקרון, רצוי להמעיט ככל הניתן בחשיפה מסוג זה. ילדה בת ארבע וחצי עדיין לא מסוגלת להבחין במידת הקרבה/ מרחק מהאירוע, עד כמה זה יכול לאיים עליה ועל הקרובים לה וכו'. אם בכ"ז היא נחשפת, חשוב להקפיד כי היא לא תצפה לבד בשידורים החוזרים בטלויזיה וכי יהיה איתה אדם מבוגר עליו אתם סומכים שיסביר לה ויתווך לה את המידע. חשוב מאד לציין בפניה שאירוע החטיפה היה ארוע מאד חריג ויוצא דופן ושאם נוקטים באמצעי זהירות נכונים, מצב מסוג זה לא אמור לקרות.

     

     

    לחבק ולהסביר (צילום: sutterstock) (צילום: sutterstock)
    לחבק ולהסביר(צילום: sutterstock)

     

    אני ילד בן 14 ואני מפחד מאד מהאזעקות, מרוב שאני מפחד, אפילו רעש חלש מבהיל אותי וגם אין לי בבית ממ"ד ולא מקלט (ככה כל הרחוב שלי בנוי) ואני ממש מפחד האתי רוצה שתגידי לי מה לעשות בשעת לחץ?

     

    אני מודה לך על פנייתך אלינו. אתה מאד צודק בחויה שלך ומצב בו אתה נמצא לבד ללא ממ"ד או מקלט מקשה על ההתמודדות. האם אתה לבד בבית? אם כן, מציעה שתלך לשכנים או לחבר. זה יכול להפיג טיפה את הפחד ולאפשר לחלוק עם מישהו את הפחד. בכל מקרה, אם אתה גר באיזור בו יש נפילות, כמו כולם, גם אתה הופך לרגיש יותר לכל רעש. אבל, חשוב לי שתדע שברגע שהמצב הבטחוני ירגע, גם התגובות שלך תחזורנה להיות מתונות יותר ותרגיש פחות דרוך ומבוהל.

     

    האם שיתפת את ההורים או האחים שלך? הם יכולים מאד לעזור לך ואפילו, במידת הצורך, יעזרו לך לפנות לאנשי מקצוע. אפשרות נוספת, אם יש לך ולמשפחתך קרובים או חברים המתגוררים בצפון הארץ מומלץ לשקול לנסוע ולהתארח אצליהם למספר ימים. זה יכול מאד לעזור. 

     

    הילדה לא מפסיקה לבכות, היא הסטרית מכל רחש שהיא שומעת ובטוחה שצריך לרוץ לממ"ד כל הזמן, למעשה היא כמעט ולא מוכנה לצאת משם - מה עושים? איך מרגיעים?

     

    שלום לאמא המודאגת, תגובתה של בתך היא מן התגובות הצפויות והשכיחות במציאות בה אנו חווים כיום. עם זאת, ע"מ להתייחס באופן מעמיק ומותאם לשאלותייך את לא ציינת את גילה של בתך, האם אתם מתגוררים באיזור בטווח הטילים או מחוצה לו ועוד. חשוב שאת והמבוגרים הנוספים הנמצאים בסביבתה יעבירו מסר של שליטה במצב, הרגעה, מוגנות ודרך להתגונן במצב של איום כדוגמא- כניסה למרחב מוגן, המצאות בקרבת מקומות מוגנים, להיות בקרבתה ע"מ שתחוש בטחון ועוד.

     

    במידה ואת מעוניינת להתייעץ עם איש מקצוע, הפסיכולוגים החינוכיים שעובדים בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) שברשות המקומית בה את מתגוררת ישמחו לסייע. כל שעלייך לעשות היא לפנות ישירות לשם או דרך מוקד 106 במקום מגורייך.

     

    הילדה לא נרדמת בלילה מרוב פחדים, איך אפשר להרגיע?

     

    הקושי להירדם בלילה, הדריכות מכל רעש, החשש להישאר לבד ואף תופעות כמו הרטבה, חוסר תיאבון ועוד, הנן תגובות נורמליות לחלוטין למצב לא נורמלי. אני מבינה שהיא מתקשה להירדם לאור המצב הבטחוני, האם הפחד שלה נובע מכך שאתם גרים בטווח הטילים או שהיא חשופה למידע בתקשורת? במידה ואתם מתגוררים בטווח הטילים, חשוב שתרגיעו אותה ותנסו לתת לה מסרים שאתם, המבוגרים, שומרים עליה ותעשו כל שביכולתכם ע"מ למנוע פגיעה שלה או של היקרים לה. הסבירו לה על דרכים שאנו שומרים על עצמינו כמו כניסה למרחב מוגן, השמעות להוראות פיקוד העורף וכו'.

     

    במידה והיא חשופה לדיווחים בתקשורת, חשוב שתמעיטו בסוג זה של חשיפה ו/או שבו איתה כאשר היא צופה בחדשות והעבירו לה מסר מרגיע שהיא לא לבד וצה"ל עושה הכל ע"מ להחזיר את השקט והבטחון. כמו כן, ניתן לשקול לאפשר לה בלילה הקרוב לישון לצדכם על מזרון אך כמובן, לדאוג שזה יהיה מצב חד-פעמי ולא אירוע שגרתי.

     

    הילדה לא מצליחה להירדם מרוב פחד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדה לא מצליחה להירדם מרוב פחד(צילום: shutterstock)

     

    מאז התחילו ליפול אצלנו קסאמים אשתי בפחד נוראי, היא לא יוצאת מהממ"ד ומתנהלת בהיסטריה כשיש אזעקה - אני רואה את הילדים מסתכלים עליה בפחד, הגדול מנסה להיות חזק בשבילה, אבל שמעתי אותו בוכה אתמול בלילה. מה עושים?

     

    התגובות של אשתך אמנם טבעיות, אך אתה בצדק, חושש להשפעה של תגובות אלה על ילדיך. ראשית, חשוב שאתה תשוחח עם ילדיך ותסייע להם לבטא את חששותיהם. למעשה בנך מנסה "לשדר" חוסן ע"מ לא ליפול למעמסה אך, כמו כולם, גם הוא חרד. כמובן חשוב שתציין שיש לנו צבא חזק, שלמערכת "כיפת ברזל" הצלחות מרשימות ביירוט הטילים ושהמנהיגים שלנו יעשו הכל כדי להחזיר את השקט.

     

    האם יש לכם אפשרות לצאת לקרובי משפחה או חברים המתגוררים מחוץ לטווח הטילים למספר ימים? זה יכול לסייע לאשתך ולילדיך להתרחק ולהרגע מעט. כן, ממליצה כי בימים הקרובים ו/או בסיום המערכה הזו אשתך תפנה לאנשי מקצוע בישוב שלכם ע"מ לקבל סיוע מקצועי ולקבל כלים להתמודדות עם מצבים מסוג זה.

     

    הילדים נמצאים רוב היום בממ"ד, יש להם שם מחשב טלוויזיה והמון משחקים, הם בני 6, 11 ו-13 - אבל הם לא מפסיקים לריב ביניהם וגם "מאחלים" אחד לשני שיפול עליו קסאם ויהרוס לו את המחשב/טלוויזיה וכדומה. הלחץ בחוץ לא ממש מוסיף לפקעת העצבים שבפנים. איך מסבירים להם שעכשיו זה זמן להיות רגוע יותר וללמוד לוותר בלי להפחיד אותם יותר מדי?

     

    יש לזכור שהמריבות והויכוחים של ילדיך מבטאים למעשה את הלחץ והחרדות שהם חשים ואלה תגובות טבעיות. עם זאת, אתה מציין שבממ"ד יש מחשב, טלויזיה ומשחקים רבים. האם יש לכם "משחקי קופסא" המתאימים למשחקים לכולם? חשבתם אולי לשבת ולשחק ביחד כל המשפחה באחד המשחקים? אלה פעילויות מאד מגבשות וכיפיות לכל חברי המשפחה וזו דרך מצויינת לחוות חויות מסוג אחר בימים אלה ולהפוך למעשה את "הלימון ללימונדה". כמו כן, ע"מ שהם יהיו רגועים חשוב שהמבוגרים שבסביבה ישדרו מסרים רגועים ומרגיעים.

     

    לא רק הילדים מפחדים, גם המבוגרים (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    לא רק הילדים מפחדים, גם המבוגרים(צילום: רועי עידן)

     

    בני "קופא" במקומו בזמן צבע אדום ולא פונה למחסה, הוא פשוט משותק מפחד. מה לעשות? 

     

    בזמן אירוע מלחיץ בני האדם (וגם אגב בעלי חיים) בוחרים באחת מהתגובות הבאות- קפיאה במקום, בריחה או פעולה של התקפה והתגוננות. תגובתו של בנך מאד שכיחה ומוכרת. מטבע הדברים הוא חרד ויש ללוות אותו ולסייע לו לצאת מהמצב הזה. בפנייתך לא ציינת את גילו לכן אתייחס באופן כללי. חשוב לשוחח איתו על פחדיו, על מחשבותיו ברגעים האלה של הקפאון ולתת לו תחושה שהוא איננו לבד ואתה/אתם נמצאים שם כדי לסייע לו ולהגן עליו. כן, חשוב להעביר לו מסר שיש לנו מנהיגים וצבא שעושים הכל ע"מ להחזיר את השקט והבטחון.

     

    במידת הצורך, אתם יכולים לפנות לפסיכולוגים חינוכיים ברשות המקומית בה אתם מתגוררים (דרך מוקד 106) והם ישמחו לסייע בכלים מעשיים לבנכם ע"מ להתגבר על פחדיו. כמו כן, במידה ומצב זה ימשך ובנכם מגלה סימנים נוספים של חרדה, יתכן ויהיה נכון לשקול לצאת למספר ימים מטווח הטילים, לקרובי משפחה המתגוררים מחוץ לאזור.

     

    בניגוד לימות השגרה בהם אני נוקשה יותר בנוגע לממתקים וטלוויזיה בתקופות שכאלו אני מאפשרת לילדים צפיה מרובה ומתוקים כדי להרגיעם ולהסיח את הדעת. איך בכל זאת אפשר לשמור מולם על סמכות הורית?

     

    למעשה, את מנסה להתאים את תפקידך כאם למצב אליו נקלענו כיום. הדרך בה בחרת היא לאפשר לילדייך פינוקים שבשגרה את יותר נוקשה לגביהם. את למעשה מראה להם שאת אמא גמישה וקשובה לצרכיהם אך גם קשובה לרגשותיהם ויודעת מה יכול "לעשות להם טוב". לא כ"כ ברור לי למה את מפרשת את תגובתך כהתרופפות הסמכות ההורית. ההיפך הוא הנכון. את למעשה מאד נוכחת ואני משוכנעת שכך הם רואים אותך. אם בכ"ז את חוששת שזה יתפרש לא נכון, חשוב שתדגישי בפניהם כי מדובר היום בחריגה מהשגרה והכללים הנהוגים בבית, לאור הקושי של כולנו להתמודד עם המצב הקיים.

    כמו כן, בנוגע לצפיה בטלויזיה, חשוב שתוודאי שהם אינם חשופים ליותר מדי דיווחים חדשותיים, דבר שמעורר חרדות.

     

    חשוב לוודא שהילדים אינם חשופים ליותר מדי דיווחים חדשותיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    חשוב לוודא שהילדים אינם חשופים ליותר מדי דיווחים חדשותיים(צילום: shutterstock)

     

    נערה בת 14 סובלת מקוצר נשימה עם כל אזעקה שיש, מלאת חרדות ולא מוכנה לצאת מהממ"ד - ניסינו להסביר לה שזה בסדר לפחד ואנחנו איתה, אבל היא כל הזמן מול המחשב ומול הטלוויזיה והפחד נבנה יותר ויותר, איך מרגיעים?

     

    אלה תגובות טבעיות וצפויות למצב שהוא כה מעורר חרדה. המסר המרגיע שלכם והקבלה שלכם את תגובתה חשובים מאד. אני ממליצה שתפנו לפסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי החינוכי במקום מגוריכם שיוכל לתת לה ולכם כלים להרגעה עצמית, הסדרת הנשימה ועוד.

     

    כמו כן, מציאות זו שנכפתה עלינו בה כולנו מכונסים בחדר אחד/ בבית הם זמן טוב לעשות פעילות מסוג שונה ע"מ להפיג את המתח. לדוגמא, ממליצה ליזום משחק משפחתי משותף (משחקי קופסא) - זו פעילות מהנה מאד, מגבשת את המשפחה ומפיגה את המתח.

     

    בנוגע לצפייה בטלויזיה ובמחשב, ממליצה להמעיט בכך ככל הניתן ובמידת האפשר לשבת לצידה וללוות את הצפיה במסרים מרגיעים ככל הניתן (יש את מערכת "כיפת ברזל", הצבא שלנו חזק, המנהיגים עושים הכל ע"מ להשיב את השקט, הסיכוי שנפגע נמוך ביותר ועוד).

     

    יש לנו שני ילדים - בני 5 ו-9 - מאז שהתחילו האזעקות הם מבקשים לישון איתנו במיטה. כרגע אנחנו לא מאפשרים להם, אבל אני תוהה אם לא יהיה נכון יותר ומרגיע לאפשר להם לישון איתנו? רק מקווה שאח"כ לא יהיו בעיות עם זה.

     

    תחושותיכם ושאלותיכם מאד במקום - ילדים בגילאים אלה, וגם מעט יותר בוגרים, עשויים לבקש לחזור ולישון עם ההורים במציאות הזו. אני ממליצה לאפשר להם לישון בחדר השינה שלכם, לצד מיטתכם ולציין שזה מצב חריג, כיוון שאתם רואים את מצוקתם ורוצים לסייע להם להפסיק לפחד. כן, חשוב שלמן הרגע הראשון תציינו בפניהם שעם הרגיעה, יש ציפיה גם מהם לחזור אט אט לשגרה וכי לא תאפשרו להם בעתיד להמשיך לישון איתכם.

     

    חשוב לזכור שהרצון לישון בחדר ההורים נובע מפחד וחרדה שילדינו חווים לאור המצב הבטחוני. לכן, ללא קשר להרשאה לישון עם ההורים, חשוב לאפשר להם לבטא את רגשותיהם, פחדיהם, ומחשבותיהם בנוגע לכל המצב ולתת להם כלים להתמודדות

     

    האם ידוע האם לאזעקות יכולה להיות השפעה לטווח ארוך על תינוקות בני שנה-שנתיים?

     

    אינני מכירה ממצאי מחקרים בנדון, אך מה שכן ידוע ומאד מבוסס במחקרים הוא העובדה כי תגובת ההורים למצב מלחיץ משפיעה מאד על תגובת הילד/ התינוק ועל היכולת שלו להתמודד עם המצב המאיים. כן, חשוב שבזמן אזעקה את כאם תהיי רגועה, ככל הניתן, ותעבירי לילדייך מסר מרגיע, שאמא כאן ושומרת.

     

    להעביר מסר מרגיע כדי שהילד יהיה רגוע (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להעביר מסר מרגיע כדי שהילד יהיה רגוע(צילום: shutterstock)

     

    מאז נחטפו בני הנוער ולאחר מכן נמצאו גופותיהם - הילד לא מפסיק לדבר על מוות - מה קורה אחרי שמתים? מה יקרה לו אם אנחנו נמות? למה ילדים מתים? אנחנו לא יודעים מה לענות בלי להפחיד, מה עושים?  

     

    ארוע קשה מסוג זה מעלה אצל כולנו, כולל ילדינו שאלות ותהיות על המוות, על מידת המוגנות ומידת האיום שכל אחד מאיתנו חשוף. חשוב שתשובותינו יהיו מותאמות לגיל הילדים. מכיוון שמערכת החינוך נמצאת בחופשה, במידה ויש לך שאלות ספציפיות, את מוזמנת לפנות ולהתייעץ עם פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי חינוכי בישוב בו את מתגוררת (ניתן להגיע אליו באמצעות מוקד 106).

     

    הבת שלי סיימה כיתה א' השנה וממשיכה בקייטנה - עכשיו בוטלו הקייטנות ואין למעשה מסגרת שגרתית - איך אפשר ליצור מסגרת עבור הילדה שגם תעזור לה להירגע?

     

    כולנו תקוה כי הביטול של פעילויות הקיץ יהיה זמני ובקרוב נוכל לחזור לשגרה המבורכת. אני מציעה כי תנצלי מצב מורכב זה בו כולנו נאלצים להפר את השגרה היומיומית לפעילות ייחודית שתאפשר לבתך הן הפגה והן הסחה שגם תרגיע אותה.

     

    איך יוצרים שגרה עבור הילדים? כששום דבר כבר לא שגרתי

     

    את מאד צודקת וטוב שזו לא השגרה שלנו. חשוב לציין בפני הילד שזה מצב לא שגרתי ויש לכולנו ציפיה שהשקט והשגרה יחזרו לשרור במהרה

    עד אז, ניתן לנצל מצב לא שגרתי זה בו כולנו נמצאים בבתים ובממ"דים לפעילות הפגתית/ למשחקים משותפים עם הילדים, שיאפשרו קרבה והסחה מהמצב הקיים. 

     

    • הצטרפו אלינו לעמוד החופש הגדול ב-ynet

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הילד נבהל מהאזעקות ונכנס להיסטריה, מה עושים?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים