מחיר המלחמה: כמה ילדים נפגעו נפשית בדרום?
סבב הלחימה הנוכחי בעזה עלול להגביר את מצוקת ילדי הדרום ולהביא להתפתחות פוסט טראומה, כך מגלה מחקר שנערך על ידי חוקרות במכללת אחוה וכלל יותר מ-1,200 תלמידים משדרות ומשער הנגב. 13% מהם סובלים כבר היום מפוסט טראומה ו-24% נפגעו חברתית. מי נמצא בסיכון במיוחד?
כיצד משפיע המצב הביטחוני הקשה בדרום הארץ - היום ובשנים האחרונות - על הילדים המתגוררים באזור? מחקר ראשון בהיקפו שנערך על ידי חוקרות במכללת אחוה בחן את תופעת הפוסט טראומה בקרב כלל ילדי שדרות ושער הנגב, וגילה כי 13% מהתלמידים באזורים סובלים מפוסט טראומה, 24% נפגעו חברתית בשל המצב ו-19% ציינו כי גם תפקוד המשפחה נפגע.
מנתוני המחקר התברר כי תלמידות תיכון מסורתיות הגרות בקו העימות נמצאות בסיכון משמעותי ביותר לחוות פוסט טראומה ביחס לכלל התלמידים.
נשארים בריאים בצוק איתן:
- משרד הבריאות מנע משלוח סיגריות לחיילים
- הדרך שתעזור לכם להפסיק לפחד מהאזעקה
- נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע?
המחקר נערך על ידי ד"ר תמר לביא, פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית, מרצה במכללה האקדמית אחוה ועובדת במרכז "חוסן" השדרות, ופרופ' אורית נוטמן-שורץ, לשעבר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר וחברת המועצה האקדמית העליונה של מכללת אחוה. מטרת המחקר, שהתקיים בחסות מרכז "חוסן", הייתה לבחון את ההסתגלות הנפשית של ילדים ובני נוער לחשיפה ממושכת לירי טילים, והוא כלל יותר מ-1,200 תלמידים בגילים 18-10 - חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים מכלל בתי הספר בשדרות ובשער הנגב.
כאמור, כ-13% מהילדים באזור זה אלו סובלים מתסמונת פוסט טראומתית, וישנו קשר ישיר בין עוצמת החשיפה לירי הטילים לעוצמת המצוקה. כל ילד שנחשף פעם אחת לאירוע קשה, כך עולה מהנתונים, נמצא בסיכון להתפתחות מצוקה פוסט טראומתית אם ייחשף לכך פעם נוספת.
על פי המחקר, בנות דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה ביחס לבנים, ובוגרים בגיל התיכון דיווחו על מצוקה גדולה יותר ביחס לצעירים. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה לאירועי חיים קשים שאינם קשורים למלחמה לבין עוצמת התסמינים הפוסט טראומתיים הקשורים למצב הביטחוני.
פלח האוכלוסייה שנמצא פגיע ביותר להשפעות השליליות של החשיפה הממושכת הוא תלמידות תיכון המגדירות את עצמן מסורתיות, ועל פי החוקרות יש להקדיש משאבים לטיפול מיוחד באוכלוסייה זאת. עוד נמצא במחקר כי בנים מדווחים על ירידה בשיעורי הפוסט טראומה לאורך הזמן - ואילו אצל בנות הדבר אינו כך.
תסמיני פוסט טראומה משפיעים על כל תחומי החיים של הילדים: מהמחקר עולה כי הפגיעה הראשונה היא ביכולת "ליהנות מהחיים", כך לדברי התלמידים, ולאחר מכן פגיעה בלימודים. 24% מהתלמידים ציינו כי נפגעו חברתית מהמצב ו-19% ציינו כי ישנה פגיעה בתפקוד המשפחה. מצב זה, לדבריהם, מאפיין גם את האווירה העירונית בשדרות, למשל, שם העיר מתפקדת אך התושבים חשים שחיקה ותשישות.
"העלייה בשיעורי המצוקה הפוסט-טראומטית בקרב תלמידי תיכון יכולה להצביע על השפעה מצטברת של האירועים הטראומטיים", מסבירות החוקרות. "עם הכניסה לתיכון, נחשפים התלמידים ללחצים משמעותיים נוספים בתחום האקדמי ובתחום החברתי. בהקשר הישראלי, ייתכן שמועד הגיוס לצה"ל גם הוא מעורר מצוקה בקרב בני נוער.
"תלמידי התיכון הם מי שצברו את מרב החשיפה לאיומי הטילים, וייתכן שהעלייה ברמות המצוקה בקבוצה זו מצביעה על השחיקה המצטברת".
לטענת ד"ר לביא ופרופ' נוטמן-שורץ, הקשר שהתגלה בין עוצמת החשיפה לעוצמת התסמינים הטראומתיים היא שכל סבב לחימה נוסף בדרום הארץ מרחיב את מעגלי הפגיעה בקרב הילדים ובני הנוער החשופים ללחימה.
הבעיה העיקרית בפתרון מצב זה, לדברי החוקרות, נעוצה דווקא בפיתוח דרכי התערבות מתאימות, משום שבני נוער מסרבים בשיעורים גבוהים לשתף פעולה עם טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי.
לפנייה לכתב/ת 
