שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדינה תחת מתקפה: איך להתמודד עם החרדה של הילדים
    אזעקות נשמעו באזורים רבים בארץ, וילדים רבים נחשפו בפעם הראשונה לחרדה ממלחמה ולירידה למקלטים ולמרחבים המוגנים. איך ניתן להקל עליהם את התקופה הקשה ומה עושים במקרים של רגרסיה? כל התשובות

    תושבי חיים תחת מתקפת רקטות כבר ימים רבים, וכעת גם תושבי מרכז הארץ, ירושלים והשרון נאלצים להתמודד עם הפחדים והחששות - גם של הילדים. בימים כאלו מרבית ההורים נאלצים לעסוק בצד הפיזי של ההגנה על ילדיהם: לשלוח או לא לקייטנות ומוסדות החינוך, להגיע מהר לממ"ד או למקלט וכו'. אך ההתמודדות עם הצד הנפשי חשובה לא פחות - אולי אף יותר. ילדים רבים חווים רגרסיה (חוזרים להרטיב או מתעוררים פתאום בלילה), אחרים חוששים להישאר לבד או לצאת מהבית ועוד. גם עבור ההורים הפחדים עדיין שם וגם השאלות: עד כמה הילד שלי בטוח, האם זה בסדר להשאיר אותו לבד בבית וללכת לעבודה בבוקר ומה עושים כדי להרגיע. 

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

     

    כתבות קודמות של אלי זוהר ניב בערוץ הורים:

    "אבל למה את בוכה?"; 8 דרכים להתמודד עם בכי

    6 שינויים שיהפכו את ההורות שלכם לקלה יותר

    בן ה-9 רוצה לראות "האח הגדול". לאפשר לו?

    "אבל אבא אמר שכן"; מה עושים כשלא מסכימים?

     

    באופן טבעי אנחנו תמיד רוצים לעשות את כל מה שניתן על מנת להיות הכי נכונים, טובים ומספקים עבור ילדינו. במיוחד בימים מאתגרים שכאלו, כשקורים דברים שגם אנחנו לא יודעים לצפות אותם ומתקשים להתמודד איתם. לכן, דווקא עכשיו, חשוב לטפל בצד הנפשי של הילדים. דווקא עכשיו חשוב לחזק אותם ולתת להם לדבר על מה שקורה על הפחדים שלהם ממה שעלול לקרות.

      

    חשוב לציין שגם ילדים הגרים במקומות שקטים יותר בארץ עסוקים במה שקורה. גם הם רואים בחדשות, מדברים עם חברים או מורים, וכמובן שגם הם חוששים ומחפשים מענה ותמיכה אצל הוריהם. אז הנה כמה דברים חשובים שכדאי לתת עליהם את הדעת:

     

    1. שימו לב להתנהגות ולתגובות שלכם

    ילדים, בכל גיל, מסתכלים על ההורים שלהם ולמדים מהם מה קורה בחייהם ואיפה זה ממוקם על הסקאלה בין ה"טוב" ל"רע".

    ככל שאתם תצליחו לשמור על שקט פנימי וחוסן נפשי - כך גם הילדים שלכם ירגישו בטוחים יותר, בין אם אתם נמצאים תחת התקפה ובין אם המצב אינו ברור. שימו לב לטון הדיבור שלכם, לרמת הלחץ שאתם מייצרים סביבכם, לכמות ולאופי השיחות שאתם מקיימים עם הקרובים לכם.

     

    2. שמרו על שגרה

    גם בימים כתיקונם ילדים הם חובבי שגרה וחזרתיות. המוכר מייצר עבורם תחושה של שליטה וביטחון בעולמם. על אחת כמה וכמה בימים אלו, כשתחושת הביטחון היא מצרך נדיר במחוזותינו. דווקא בשל כך הקפידו (אף יותר מתמיד) על זמני ארוחות ושינה, על טקסים קבועים שאתם רגילים אליהם, על סדר וחוקים בבית. התנהלות כזו מעבירה מסר שהחיים ממשיכים כסדרם.

     

    3. דווקא כשיש שקט - הכינו אותם למצב חירום

    חשוב שכל ילד ידע מה הוא צריך לעשות בזמן של אזעקה, בין אם הוא בבית או מחוצה לו. ככל שתפרטו יותר, כך הוא ירגיש מוכן ובטוח יותר. חשוב לתת לכל ילד תפקיד בהתאם לגילו, עליו הוא אחראי כשזה קורה (לקחת בקבוק מים לממ"ד, לקחת משחק מסויים שמחליטים עליו קודם לכן וכו'). כך הם ירגישו בוגרים ובעלי ערך רב יותר, ומתוך כך - מסוגלים להתמודד טוב יותר עם מה שקורה.

     

    4. ספקו הסברים "בגובה העיניים"

    דברו עם כל ילד בהתאם לגילו ורמת הבנתו. היו קשובים לשאלות וענו בדיוק על מה שהוא שואל. שימו לב לא ליפול במלכודת "הצפת המידע". חסכו בהסברים מפורטים ופרשנויות מיותרות. גם אם הוא שואל שוב ושוב את אותה שאלה - ענו לו בסבלנות עד שיקבל את המענה הדרוש לו. זכרו כי ברגעים אלו הילד בונה תמונה מפורטת בראשו, שתעזור לו להתמודד בהמשך עם המציאות המורכבת.

     

    5. תנו מקום להבעת רגשות

    גם בימים אלו, כשכביכול כולם חזרו לשיגרה, ילדים צריכים הורה שיהיה איתם במקום הלא-פשוט של הקושי, הפחד והדאגה, שיתייחס לעולם הרגש שלהם. אם אתם רואים שילדיכם לא שקט, מודאג, נבהל מכל רעש בלתי צפוי - אל תחששו להוציא את זה החוצה ולדבר על זה. גם אם כרגע שקט, החרדה מפני מה שיכול לקרות שוב עדיין קיימת.

     

    שקפו לו את מה שאתם רואים במשפט פשוט וקצר כמו "אני רואה שאתה מאוד דואג". המשפט הזה כבר יחלץ ממנו הרבה מאוד מילים המתארות את התחושות שלו, את הפחדים והלחץ. הקשיבו טוב למה שהוא מתאר. זו הזדמנות נהדרת עבורכם "להיכנס" לתוך תוכו של הילד שלכם ולראות מה יש שם בפנים. וזו הזדמנות פז עבורו "לנקז" את כל הפחדים ולהרגיש שהוא לא לבד. לפעמים זה כל מה שצריך.

     

    6. הודו בפחדים שלכם

    כן, גם אנחנו פוחדים, גם אנחנו (קודם כל) בני אדם וזה בסדר גמור להודות בכך בפני עצמכם ובפני ילדיכם. יחד עם זאת, לימדנו את עצמנו לחפש ולמצוא דרכי התמודדות שעובדים עבורינו. שתפו בכך את הילדים (כמובן בהתאם לגיל ובלי להיכנס לפרטים מיותרים), ספרו להם מה אתם עושים על מנת להרגיש בטוחים יותר, ובדקו איתם מה יעשה להם תחושה יותר טובה ורגועה. הנה (שוב) הזדמנות לשמש מודל לדור הבא: איך מתמודדים עם פחד.

     

    7. מזערו עד כמה שניתן את הצפייה בטלוויזיה

    חדשות, מבזקים, פרשנויות. שוב ושוב ושוב, בכמה ערוצים בו-זמנית. גם במצבי חירום וגם בימים רגילים קשה לנו להתנתק מהמרקע. יש לנו צורך עצום להיות "מקושרים" ולעיתים הטלוויזיה דולקת לאורך כל היום ברצף. משפט שנאמר בטלוויזיה ואין לו משמעות גדולה עבורכם יכול להפחיד מאוד ילד קטן. לכן השתדלו להתנתק מהחדות עד כמה שניתן.

     

    8. במקום טלוויזיה: מוסיקה, קלטות, סרטים

    המוסיקה מסובבת את העולם ואין מי שלא מושפע ממנה. היא צובעת את האווירה ומרוממת את מצב הרוח, מקפיצה ומשלהבת, מרגיעה וממתנת - עולם ומלואו. בחרו את המוסיקה שאתם אוהבים ומלאו את החדר בצלילים. גם קלטות וסרטים שאתם אוהבים יעשו עבורכם את העבודה. אם הם מצחיקים - עוד יותר טוב. קצת ניתוק לא הזיק מעולם לאיש.

     

    9. עודדו את הילד לעסוק בעבודות יצירה

    ציור, פיסול, עבודה עם חומרים, עם הידיים, עם כל הגוף, במכחולים עבים ודקים, על דפים בצבעים שונים ובגדלים שונים,

    צבעי אצבעות, חמר, דאס ופלסטלינה. כל אלו מאוד מרגיעים ומרפאים, נותנים במה לתחושות הרוצות לבוא לידי ביטוי. הקצו מקום בבית לפעילות הזו (מקום שאפשר קצת ללכלך) ותנו דרור ליצירתיות. גם אם זה יצריך אחר כך ניקיון יסודי, הרי ההתלהבות של ילדיכם תפצה על זה בגדול. מעבר לכך, גם את הניקיון אפשר להפוך לעיסוק תרפויטי.

      

    10. היו סובלניים לשינויים בהתנהגות 

    בימים כאלו ייתכנו רגרסיות התפתחותיות אצל ילדיכם. הילד שנגמל לא מכבר חוזר פתאום להרטיב והילדה שישנה כבר במיטתה בחודשים האחרונים מגיעה אליכם שוב בלילה. גם זה חלק ממה שקורה בעקבות תקופה של לחץ וחרדה, וגם אחרי שהעניינים כבר נרגעים. גלו הבנה, אמפטיה ואורך רוח. ילדים מבטאים את תחושותיהם ורצונותיהם דרך ההתנהגות, וגם פה הם למעשה מתקשרים אתכם ומעבירים לכם מידע חשוב על עצמם. קבלה והכלה טובה של מה שקורה תעזור להם "לאסוף את עצמם" ולעבור שוב את המשוכה הזאת.

     

    11. מגע, חיוך ושוב מגע

    רצוי וחשוב להעביר מסר של קרבה, אהבה, אכפתיות, הגנה ושמירה גם מעבר למילים - בשפת הגוף ובמחוות. הקפידו על חיוך מידי פעם, המייצר באופן אוטומטי חיוך גם בצד השני (שמתם לב?), וכל סוג של מגע, בהתאם להעדפות שלכם ושל ילדיכם: חיבוק, נשיקה, ליטוף , דגדוג, עיסוי. כל אלו יעניקו לילדיכם תחושה טובה, נעימה, קרובה ובטוחה יותר. וגם לכם.

     

    בתקווה לזמנים שקטים יותר,

    שלכם, אלי

     

    הכותבת היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה, מנהלת פורום הורות של מכללת הורים ראשון לציון. לאתר של אלי

     




    פורסם לראשונה 03/07/2014 15:17

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדינה תחת מתקפה: איך להתמודד עם החרדה של הילדים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    היו סבלניים לרגרסיות שעלולות לצוץ
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים