ניצחון של חברת הפקות סרטים על עיריית ת"א
חברת "זד פילמס" טענה שאופי הפעילות שלה מהווה "מלאכה" ולכן אמור לזכות אותה בהנחה בארנונה. העירייה התנגדה והפסידה בבית משפט
האם פעילותה של חברת הפקות מהווה "מלאכה" שאמורה לזכות אותה בהנחה בארנונה מעיריית תל אביב? השאלה הזאת הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שקבע שחרף התנגדות העירייה, יהיה עליה להעניק את ההטבה
לחברה העוסקת בין השאר בעיבוד סרטים ועריכתם.
גם פנייתה של "זד פילמס" לוועדת הערר לענייני ארנונה לא עזרה. לפי הוועדה, מדובר בפעילות המשלימה את מכלול השירותים שהחברה מספקת ללקוחות, ולא בפעילות "ייצורית", ולכן אינה עונה על הגדרה של מלאכה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- המדינה או המורה: מי אחראי לתאונה בביה"ס?
- תביעה: אישה דרשה מזונות על שנות נישואים
- ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות - ונדחה
- בהריון? אז את מפוטרת בגלל עבודה לקויה
חברת הפקות הסרטים "זד פילמס", היושבת ברחוב בן אביגדור בתל אביב, ביקשה מהעירייה שתכיר בפעילות המתבצעת במבנה כ"מלאכה ותעשייה" כדי לקבל הטבה בתשלומי הארנונה. אבל מינהל הארנונה, שסיווג את פעילותה תחת ההגדרה של "משרדים, שירותים ומסחר", דחה את הבקשה.
חכו בסבלנות
גבו מכם ארנונה שגויה? לעיריית ת"א יש זמן
עו"ד רעות נחמיאס-פלדר
שופטת קבעה שהתנהלות העירייה לקתה בכשל תפקודי משמעותי: ערעור של בעל דירה על שיעור הארנונה שנגבה ממנו נגרר לאורך תשע שנים
החברה לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, פעילות העריכה היא "ייצורית" לכל דבר ועניין ומתאימה לסיווגה כ"תעשייה או מלאכה", וכך יש לסווג כל שטח שבו מתבצעת עריכה.
מינהל הארנונה השיב בבית המשפט שפעילות החברה אינה מסתכמת בעריכה בלבד, ונלווים אליה שירותים נוספים, כמו הפקה, הוספת קול ואנימציה. לכן, לא מדובר במוצר המיוצר בייצור המוני, אלא במתן שירותים ללקוח ספציפי. פעילות זו אינה דומה לפעילות של בית מלאכה או מפעל תעשייה.
האם נוצר מוצר חדש?
השופט אליהו בכר קבע שפועלה של "זד פילמס" בתחום פוסט פרודקשן כולל בין היתר עריכה וסאונד. פעילות זו אינה מתיישבת עם פעילות מלאכה, המכוונת לרוב לעבודות כפיים ועבודות אומן, שברוב המקרים היא גם צנועה מבחינה כלכלית. לפי השופט, נתח רווחי החברה אינו מצדיק התייחסות לעסק כבית מלאכה המזכה בהטבת מס.
מנגד הוא הוסיף שפעילותה "זד פילמס" היא ייצורית לחלוטין: החברה הופכת את חומרי הגלם שבידה למוצר אחר לגמרי, כפי שמתחייב בעריכת סרטים. לחומר הצילום שעובר עריכה מתווספים אלמנטים נוספים, כמו מוסיקה ואנימציה, שיחד יוצרים מוצר חדש.
לאור זאת קבע השופט שיש להכניס את פעילות המערערת תחת הגדרת "תעשייה ומלאכה" בצו הארנונה.
השופט העיר לקראת סיום שכשהוא רואה לנגד עיניו מפעל תעשייה אין הכוונה בהכרח למבנה גדול עם מכונות ענק. פעילות ייצורית, הוא הדגיש, יכולה להתבצע גם בנכסים קטנים באמצעות מכשירים קטנים ומתוחכמים. השופט חייב את מינהל הארנונה בהוצאות של 10,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד דרור יצחקי
- ב"כ המשיב: עו"ד נעמה חליפה
- עו"ד ירון נדם ממשרד צבי בן-אליעזר ושות' עוסק במיסוי עירוני
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
