פסילת חוק המסתננים: הכנסת יוצאת למאבק

הכנסת עונה לבג"ץ, לאחר הפסיקה שמוטטה למעשה את מדיניות הממשלה כלפי המסתננים: בשבוע הראשון של מושב החורף של הכנסת תדון ועדת שרים לחקיקה ביוזמה של ח"כ איילת שקד מהבית היהודי, המבקשת לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכך להגביל את כוחו של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת. במקביל מתכוון יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, לקדם שורת חוקים שמטרתם דומה, וביניהם חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

יוזם חוק המסתננים, שר הפנים גדעון סער(צילום: מוטי קמחי)

פסילת התיקון לחוק למניעת הסתננות לפני שנה והפסילה של התיקון לחוק אמש הם למעשה כרטיס אדום ששלף בג"ץ לממשלה. בעקבות הפסיקה תיאלץ המדינה לשחרר בתוך 90 יום כ-2,200 מבקשי מקלט המוחזקים במתקן המעצר "חולות" ועוד מאות מבין 500 מבקשי המקלט שנכלאו בסהרונים. הממשלה גם תיאלץ להסביר או למצוא חלופות חדשות למתקן "חולות", שהוקם בעלות של כחצי מיליארד שקל מכוח התיקון לחוק שנפסל.

לא פחות משמעותי מכך - הממשלה תידרש לגבש מדיניות חדשה ושונה לגמרי כלפי מבקשי המקלט בישראל. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים 47 אלף מבקשי מקלט שהסתננו לישראל, רובם (כ-35 אלף) הם אריתראים וסודנים. את נתיני אריתראה וסודן ישראל נמנעת מלגרש לארצות מוצאם בשל הסכנה הנשקפת להם שם, ובשל מחויבויותיה לאמנת הפליטים. עם זאת, בארגוני הסיוע טענו כי תכליתו של החוק שנפסל הייתה הפעלת לחץ לא לגיטימי, כדי לגרום לאותם אריתריאים וסודנים לעזוב "מרצון".

אישורי עבודה למבקשי מקלט?

ואכן, מאז החלת התיקון החדש לחוק עזבו את ישראל בהליך זה זה כ-6,000 מבקשי מקלט, ובמשרד הפנים התגאו בעלייה של מאות אחוזים במספר העוזבים ביחס ללפני החלת החוק. כעת הממשלה תצטרך לגבש פתרון חדש לעשרות אלפי מבקשי המקלט השוהים במרכזי הערים.

(צילום: AP)

במשרד הפנים וברשות האוכלוסין להגירה שררה אמש מבוכה. שר הפנים הפורש גדעון סער, יוזם החוק שנפסל, קרא לקיום דיון דחוף עם ראש הממשלה והציע, כמו שקד, להגביל את סמכות בג"ץ. בעבר דחתה הממשלה הצעות שונות לפתרון הסוגיה, ובהן פיזור מבוקר ומתוכנן של עשרות אלפי מבקשי המקלט השוהים בתל אביב ביישובים אחרים ברחבי הארץ או מתן אישורי עבודה למבקשי המקלט כדי שיחליפו עובדים חיוניים החסרים בחקלאות או בענף הבנייה. כעת נראה שהממשלה תיאלץ לשוב ולבחון מחדש את ההצעות האלה.

יוזמת שקד היא למעשה הצעה אחרת לפתרון. על פי הצעתה, תוכנס "פסקת התגברות" לחוק היסוד, כפי שהוכנסה לחוק יסוד: חופש העיסוק. תיקון זה הגביל את כוחו של בג"ץ לפסול חוקים בנושאים אלו, ושינוי דומה עשוי לסייע לכנסת במאבקה מול בג"ץ גם במקרים כמו חוק המסתננים שנפסל אמש. בחוק יסוד: חופש העיסוק, הוכנסה הפסקה בעבר על מנת ליישב מחלוקת פוליטית סביב העימות מול הסיעות החרדיות בנוגע לייבוא בשר לארץ.

גרוניס וחברים בקואליציה: בית המשפט הפך למחוקק

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל את הפסקה הזאת, אולם בקואליציה אמרו אמש כי ינהלו קרב עיקש כדי להכניסה לחוק ולמתן את כוחו של בג"ץ, שהפך לטענת חברי הכנסת למחוקק. גם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שניצב בדעת מיעוט בפסיקה הדרמטית שהוכרזה אמש, כתב בהחלטתו כי "בית המשפט הפך למחוקק".

(צילום: AP)

בדברי ההסבר שלה להצעת החוק כתבה שקד כי "המנגנון המשפטי של פסקת ההתגברות, המאפשר לכנסת לחוקק חוק אף אם אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, נחקק על ידי הכנסת ה-14 בחוק יסוד: חופש העיסוק, תוך הסכמה רחבה במיוחד מכל קצוות הקשת הפוליטית. בית משפט מוסמך לזהות חריגה של חוקים מעקרונות החוקה ולהכריז על בטלותם כדי למנוע מרוב מזדמן בבית המחוקקים לפגוע בערכי היסוד של החברה.

"עם זאת, לעתים קיים ויכוח ערכי בין שופטי בית המשפט לבין נבחרי הציבור ביחס לאיזון הראוי בסוגיה חוקתית קונקרטית, שבו ראוי להעניק לרשות המחוקקת אפשרות לחקיקת חוק ספציפי על אף הביקורת השיפוטית שהועברה עליו מצד בית המשפט, בשל היותה הרשות הנבחרת המשקפת בהרכבה את מגוון הדעות של האוכלוסיה הישראלית".

שקד מפרטת כי הפתרון המוצע בהצעה דומה למודל הקיים בקנדה, שהתקבל גם במדינת ישראל ביחס לחוק יסוד: חופש העיסוק. על פי מודל זה, האחריות לשמירת ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל אינה מונחת לפתחה של הרשות השופטת באופן בלעדי, אלא גם ובעיקר לפתחה של הרשות המחוקקת.

על פי מודל זה בית משפט רשאי לפסול חוק שאינו עולה בקנה אחד עם החוקה, אך במצבים שבהם קיימת מחלוקת ערכית בין נבחרי הציבור לבין שופטי בית המשפט בשאלת האיזון הראוי בין ערכי היסוד של המדינה, הדמוקרטיה מחייבת כי זכות המילה האחרונה תישמר לעם ולנבחריו באמצעות חקיקה מחודשת של החוק שנפסל ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת, תוך ציון מפורש של מודעותם של נבחרי הציבור לעמדתו החולקת של בית המשפט ביחס לעמידת החוק בתנאי חוק היסוד.

יום חג במתקן חולות(צילום: הרצל יוסף)

"תהליך זה נותן משקל דרמטי לבית המשפט בביקורת החוקתית, אך יחד עם זאת שומר בסופו של התהליך על עקרון ריבונות העם", אמרה שקד. היא הודיעה כי היוזמה תעלה לדיון כבר בקרוב ועדכנה את שר הפנים סער, כי שההצעה כבר מונחת על שולחן הכנסת. אמש התעוררה ביקורת נוקבת בימין על החלטת בג"ץ. השר סער ציין כי פסילת החוק היא התערבות שנייה בתוך שנה בחקיקת הכנסת, שהתקבלה ברוב גדול על ידי שתי כנסות שונות.  

מלבד שקד, הודיע יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, כי ישקול שורה של צעדים לריסון בג"ץ ובהם שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, צעד זה יוביל לצירופם של שופטים בעלי עמדות מגוונות יותר. "פסק הדין הפוסט-ציוני של בית המשפט העליון חותר תחת עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ורומס ברגל גסה גם את ריבונות הכנסת", אמר.

"שופטי העליון הפקירו את תושבי תל אביב, אילת ואת אזרחי ישראל כולם, שנותרים חשופים אל מול שטף המסתננים אשר ישובו וישתלטו על שכונות מגורינו", המשיך לוין ותקף. "שופטי העליון מנותקים מהמציאות, מנותקים מהעם ובזים לעקרון היסוד של ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. הכנסת חייבת להתעורר ולשנות במהלך מהיר ונחוש את שיטת בחירת השופטים, כך שבמקום ״חבר מביא חבר״ נקבל שופטים ערכיים המחוייבים לעתידה של ישראל".

מבקש מקלט: "זו התגשמות חלום"

עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח ואחד העותרים נגד התיקון לחוק, סבור שכעת על הממשלה לערוך שינוי יסודי במדיניותה: "הברירה היחידה של הממשלה היא לכבד את פסק הדין, מהלך שהיא נמנעה מלעשות לאחר הפסיקה הקודמת. אתה לא פותר מצוקה אמיתית של תושבי דרום תל אביב על ידי כליאה ללא משפט ויצירת מצוקה איומה אחרת. המדינה תצטרך עכשיו לבדוק את בקשות המקלט ולהעניק לאנשים שנמצאים כאן זכויות ומעמד". עו"ד אסף וייצן, מהמוקד למהגרים ופליטים שהיה שותף גם הוא לשתי העתירות, הוסיף:  "בג"ץ הכריח את המדינה להתייחס למבקשי המקלט כבני אדם ולהתחשב בזכויותיהם. כל מדיניות חדשה תצטרך לקחת את הפסיקה הזו בחשבון".

מנגד אמרה אורלי יוגיר מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית: "פסק הדין מנותק לחלוטין מהמציאות בשטח. על הממשלה לפעול במהירות ליצירת תחליף חוקי שיפעיל את תכלית החוק. הרחקת מסתנני העבודה תוך בדיקת בקשות המקלט וסיוע למיעוט מתוך המסתננים הזכאי לכך".

ארגון הגג "הקונצנזוס הישראלי", המאגד 16 ארגונים מימין ומשמאל, פנה בחודש האחרון לשר הפנים סער בהצעה לגיבוש מדיניות שונה. "המדיניות צריכה להיות ברורה - לצד הרחקתם של שוהים בלתי חוקיים יתאפשר גם מתן מענה לפליטים ופעולה נחושה כנגד השוהים הבלתי חוקיים ויצירת הפרדה בין מהגרי עבודה לבין פליטים". פרט למבקשי המקלט שוהים שלא כחוק בישראל עוד כמאה אלף תיירים שאשרתם פגה. רבים מהם עובדים שלא כחוק, אך הממשלה לא נקטה נגדם בצעדים דומים לאלו שבהם נקטה כלפי אוכלוסיית מבקשי המקלט בשנים האחרונות.

הפסיקה מעוררת התרגשות עצומה בקרב מבקשי המקלט המוחזקים בחולות ובקרב עשרות אלפים השוהים במרכזי הערים אשר חששו מזימון למתקן. "מבחינתנו זה התגשמות חלום. השופטים הוכיחו שיש בישראל דמוקרטיה אמיתית שמכבדת זכויות אדם. אני מרגיש שהשופטים שחררו את כולנו לחופשי, נתנו לנו לנשום והוכיחו שכל המאבק שלנו לא היה לחינם", אמר מולגטה דיפוז, מבקש מקלט אריתראי בן 26 שהסתנן לישראל ב-2008 וזומן להתייצב במתקן חולות בעוד כחודש. "מבחינתי ועבור עוד הרבה אנשים האיום של כליאה ללא הגבלת זמן הוסר, אנשים בקהילה לא מאמינים ולא מפסיקים להתקשר אחד לשני, אנחנו מתפללים שהממשלה תעשה את הדבר הנכון ותבדוק את בקשות המקלט שלנו".