7 ימים בשבוע, 12 שעות ביום עבור 3,500 שקל

עובד זר מסודן הועסק על ידי חברת בנייה בתנאים ירודים וללא זכויות בסיסיות. בית המשפט זעם על החברה וחייב אותה לשלם לו כ-100 אלף שקל

עו"ד ברק אונגרפורסם: 02.10.14 , 09:20

חברת הבנייה "אביסרור משה ובניו" ניסתה לחסוך כסף על חשבון זכויות עובדים זרים שהעסיקה בעבודות שמירה. השופט משה טוינה מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לא אהב את התנהלותה, בלשון המעטה: במסגרת תביעה שהגיש נגדה אחד העובדים הוא נזף באופן חמור בבעליה וחייב אותם לשלם לתובע כ-100 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מוחמד סעד עבדאללה, עובד זר מסודן, נשכר בפברואר 2011 לעבוד כ"איש השגחה" בפרויקט מגורים גדול של החברה בגדרה. הוא השתכר 3,500 שקל בחודש, אף שעבד שבעה ימים בשבוע, 12 שעות ביום. לעבדאללה לא הופרשו כספים לקרן הפנסיה והוא לא קיבל דמי הבראה, חופשה וכיוצא באלה. בחלוף שנה, כשהודיעו לו שהפרויקט נגמר ואין יותר עבודה – הוא לא קיבל פיצויי פיטורים וודאי שלא דמי הודעה מוקדמת.

תביעה

עובד ניקיון פוטר כי "דיבר הרבה ושאל שאלות"

עו"ד בצלאל לוי

אזרח זר מאריתריאה, שהועסק ע"י חברת כוח אדם בסניף הולמס פלייס בהרצליה, תבע פיצויים בבית דין לעבודה. הוא יקבל מהחברה 50 אלף שקל

עובד ניקיון פוטר כי "דיבר הרבה ושאל שאלות"

כשנה לאחר מכן הגיש עבדאללה תביעה לתשלום של 130 אלף שקל עבור כל הזכויות שלהן היה זכאי. התביעה הוגשה נגד חברת הבנייה "אביסרור" וכנגד חברת השמירה "ביטחון אזרחי ש.ק", שסיפקה את שירותי השמירה.

במהלך הדיונים בתביעה התברר ש"ביטחון אזרחי" התקשרה עם קבלן משנה שסיפק את עובדי השמירה (שכונו "עובדי השגחה") – רובם זרים. התובע עצמו טען שהקשר שלו היה עם בחור בשם איבראהים, ששילם לו את שכרו במזומן ונעלם חודשיים לפני תום הפרויקט.

שתי הנתבעות טענו שהתביעה נגדן צריכה להידחות כיוון שכלל לא היו המעסיקות של עבדאללה. לדבריהן, המעסיק היה קבלן המשנה שסיים את פעילותו במרץ 2012.

כשהשופט טוינה שאל את הנציגה של חברת האבטחה מדוע כינתה את העובדים עובדי "השגחה" ולא "שמירה", היא הסבירה כי אז זה היה עולה לחברת הבנייה 20 אלף שקל לחודש לשומר, במקום 5,500 שקל. העסקת העובד, יש לציין, לא קיבלה ביטוי רשום כלשהו והוא מעולם לא קיבל תלוש שכר.

השופט טוינה התקומם על אופן ההעסקה שבו נקטה חברת הבנייה: במטרה להוזיל עלויות, היא התקשרה בהסכם שרשרת עם קבלני משנה שכל אחד גרף את הרווח שלו על חשבון זכויות העובדים.

"ברור לכול... כי התמורה שהיה על הנתבעת 1 לשלם בעד שירותי שמירה כאמור, אילו הועסקו אותם שומרים כחוק, היא פי 4 ויותר מהתמורה ששילמה הנתבעת 1 תמורת שירותי השמירה שניתנו בפועל", כתב השופט וקבע כי מטרתה של חברת הבנייה הייתה לנצל את העובדים שאינם מודעים לזכויות המגן שנשללו מהם.

השופט קבע שיש לראות בחברת הבנייה המעסיקה היחידה של התובע. לגבי חברת האבטחה נקבע שהיא הייתה רק עוד חלק משרשרת הקבלנים, ולכן אין מקום לראות בה כמעסיקה.

השופט קיבל את גרסת התובע שלפיה השתכר 3,500 שקל במזומן בעוד שהיה זכאי לשכר של כ-10,000 שקל בחודש. כך גם קיבל השופט את גרסת התובע בדבר הפסקת העבודה הפתאומית וקבע שהוא זכאי גם לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

בסך הכול חויבה חברת הבנייה לשלם לתובע 99,002 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. החברה חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל.

מחברת אביסרור נמסר כי "פסק הדין התקבל בחברה והוא נלמד על ידי יועציה המשפטיים. על פניו נראה כי פסק הדין שגוי שכן החברה לא העסיקה ישירות את העובד אלא התקשרה עם חברת אבטחה בהסכם גלובלי להשגחה על האתר ולא הייתה מעורבת בהסכמי השכר הפרטניים של החברה מול עובדיה. לכן, בכוונתנו לערער על פסק הדין".