רצח את אמו, דקר את זוגתו - ויירצה 23 שנים

במאי 2013 סערה המדינה סביב פרשת רועי אוחנה. המחוזי בחיפה הסכים שהוא סובל מהפרעה נפשית, אך קבע שלא היה במצב פסיכוטי בעת המעשה

גדעון קוסטאפורסם: 23.11.14 , 08:39

סוף לפרשה שבמסגרתה דקר רועי אוחנה למוות את אמו ופצע את בת זוגו ושני אנשים נוספים בקריית אתא: בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הסדר הטיעון עם המדינה ולאחרונה גזר על אוחנה 23 שנות מאסר בפועל. השופטים קבעו כי הנאשם אכן סובל מהפרעה נפשית, אבל לא היה במצב פסיכוטי בעת שביצע את המעשים, ולכן ידע להבדיל בין טוב לרע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש במאי 2013 בבית האם בקריית אתא. אוחנה חשד שחברתו בוגדת בו וניסה לרצוח אותה בדקירות סכין. האם שמעה את הצעקות והגיעה לחדר כדי לנסות לעצור אותו והוא דקר אותה למוות. כשנמלט מהמקום היה אוחנה מעורב בתאונת דרכים שבעקבותיה דקר שני גברים שנסעו ברכב השני.

רועי אוחנה לאחר מעצרו(צילום: חגי אהרון)

מסע הטירוף

חברתו של הרוצח: הוא רצה להיפרד וסירבתי

אחיה ראב"ד וחסן שעלאן

פרץ האלימות של רועי אוחנה: חברתו סיפרה לחוקרים שהוא ביקש להיפרד ממנה יומיים לפני הרצח. "נהנינו. על דבר כזה, בחיים לא הייתי חולמת"

חברתו של הרוצח: הוא רצה להיפרד וסירבתי

חודש לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע רצח, ניסיון לרצח, חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות. קו ההגנה שבחרו אוחנה וסנגורו היה אי שפיות: לטענתם הוא לא אחראי למעשיו כיוון שהוא חולה נפש, ולכן יש לפטור אותו מאחריות פלילית למעשיו.

על רקע זה הוא נשלח להסתכלות פסיכיאטרית וחוות הדעת קבעה שהיה שרוי במצב דכאוני על רקע הפרעת אישיות נרקיסיסטית, כתוצאה מכישלונות רבים שחווה בסמוך לאותה תקופה. עם זאת נקבע שבעת שביצע את המעשים הוא לא היה שרוי במצב פסיכוטי, ולכן יכול היה להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור.

המלצת הפסיכיאטר הייתה כי אף שאוחנה אכן סובל מהפרעה נפשית חמורה, הוא אינו "חולה נפש" במובן המשפטי של המונח, ולכן לא חל עליו הסייג של אי-שפיות – הפוטר מאחריות פלילית.

בהסתמך על חוות הדעת, הגיעה המדינה להסדר טיעון מקל עם הנאשם, לפיו היא לא תדרוש מאסר עולם, הוא ירצה 23 שנות מאסר בלבד וישלם לבת זוגו לשעבר פיצוי של 45 אלף שקל.

השופטים משה גלעד, רבקה פוקס ודניאל פיש קבעו כי למרות שלושת האירועים החמורים שבהם הודה הנאשם, מאפשר המחוקק לסטות מהעונש המוחלט שנקבע בצדה של עבירת הרצח במקרים שבהם הרוצח לא חולה נפש, אך מצבו קרוב מאד ל"אי שפיות".

אף שהנאשם לא נחשב "לא שפוי" מבחינה משפטית, הרי שמחוות הדעת בעניינו עולה כי הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה, ולא ניתן להתעלם מכך. זאת, כאמור, למרות המעשים המזוויעים בהם הורשע.

בנסיבות אלה נקבע כי הסדר הטיעון המקל הולם את מצבו הנפשי של הנאשם, ומתחם העונש ההולם נע בין 21 ל-37 שנות מאסר. לפיכך גזרו עליו השופטים 23 שנות מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי ופיצוי של 80 אלף שקל שיחולק בין בת זוגו לשעבר למתלוננים הנוספים שתקף.