שתף קטע נבחר

קנדה: תובע 1.25 מיליון דולר כי לא למד ליבה

יוחנן לוין טוען כי קנדה העלימה עין ביודעין והתרשלה בפיקוח על המוסדות החרדיים שבהם למד, בניגוד לחוק המחייב לימודי ליבה - ורואה במניעתם "התעללות בילדים". לדבריו, הוא אינו יכול לקרוא ולכתוב בצרפתית או אנגלית, אלא בארמית בלבד: "אני מרגיש כמו ילד חסר ישע"

אם לא בישראל, אז בקנדה: יהודי קנדי, חרדי לשעבר, תובע את השלטונות המקומיים על סך 1.25 מיליון דולר, משום שלטענתו התרשלו בפיקוח על הנעשה בבתי הספר החרדיים שבהם למד, מה שפוגע ביכולתו להתפרנס.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

במכתב ששלח לרשויות הפיקוח החינוכי בקנדה, טוען יוחנן לוין (37) כי המדינה העלימה עין ביודעין, ולא טרחה לוודא שהוא זוכה להשכלה הולמת בבתי הספר החסידיים הפרטיים שבהם חונך. לדבריו, התרשלותם של הגורמים האחראים בפיקוח, פגמה ביכולותיו להתפרנס בכבוד כבוגר.

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

על פי הדיווח באתר "סטאר" הקנדי, לוין בן ה-37, בוגר ישיבה בפרבר מצפון למונטריאול, אינו יכול לקרוא ולכתוב בצרפתית או אנגלית, אלא בארמית בלבד - ואינו עומד במטלות הפשוטות ביותר הנדרשות מבוגר בית ספר יסודי במדינה.

 

"מרגיש כמו ילד בן 6"

בישראל דחה בג"ץ עתירה שהגישו השר לשעבר אמנון רובינשטיין ופרופ' אוריאל רייכמן, נגד החוק הפוטר את המוסדות החרדיים מלימודי ליבה,

ומעניק להם כ-60% תקצוב. אבל על פי ICI (רדיו קנדה) ייתכן שבקנדה יסתיים הסיפור בצורה אחרת. החוק המקומי מחייב את מוסדות החינוך כולם בסל בסיסי של לימודי חובה, ורואה במניעתם "התעללות בילדים", לא פחות.

 

הנתבע הראשי בתביעה שבדרך, הוא משרד החינוך של מחוז קוויבק - מי שהיה אמור להיות אחראי על יישום החוק הקנדי בשני מוסדות הלימוד החסידיים שבהם התחנך לוין כילד, כך לטענתו. לדבריו נשללה ממנו הזכות להשכלה, שאותה מתחייבת המדינה להעניק על פי חוק החינוך המחוזי.

 

"אני מרגיש כמו ילד בן 6", אמר לוין, לשעבר חסיד טאש, ל"סטאר". "לבד בעולם, ללא הורים, ללא שום אדם שידאג לי. ילד חסר ישע שאינו יכול לעשות דבר בכוחות עצמו".

 

בשנת 2010 עזב לוין, היום אב לארבעה, את הקהילה החסידית שבה חי כל חייו, עם אשתו שפרה - ועקר למונטריאול, כך על פי CJN. הוא עובד כיום כמורה לארמית במשרה חלקית, בבית ספר ללימודי ערב, שם הוא מלמד את רזי השפה למבוגרים חילונים. לוין ורעייתו נעזרים בתמיכת הרווחה על מנת לשרוד ולגדל את ילדיהם. "אני מרגיש אפילו יותר גרוע מילד. ילד צריך לדאוג לעצמו, אבל אני צריך לדאוג גם לארבעת ילדיי".

 

בין הסדרה לסגירה

לוין החליט להגיש את התביעה בתגובה לעבודתה של ועדה מטעם משרד החינוך הקנדי, שנועדה להתמודד עם תופעת

המוסדות החסידיים הבלתי מאושרים. במסגרת זו הגיעו הרשויות בקוויבק להסכם ראשון מסוגו עם ישיבת "תורת משה" של חסידות סאטמר במונטריאול, שם מתבקשים ההורים לחתום על טופס מיוחד המטיל את האחריות לחינוך הכללי של ילדיהם על כתפיהם.

 

הביקורות על המהלך שסוכם בתחילת החודש היו רבות, ובין היתר פקפקו רבים ביכולותיהם של ההורים לקיים את אותה "השלמת השכלה". אחרים חששו מיצירת תקדים מול בתי ספר יהודיים אחרים, שיעקפו בדרך דומה את דרישת לימודי החובה.

 

בשנת 2006 נכשל ניסיון של משרד החינוך לסגור את הישיבה בצו. השופט לא ראה לנכון לאשר זאת אחרי עשרות שנים של התעלמות מכוונת מצד הרשויות בנעשה בין כתלי המוסד. "אם הממשלה התערבה בעניין, משמע שהיא מבינה שיש לה אחריות על המצב", אומר לוין.

 

גם יעקב ריבקין, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת קוויבק ויהודי אורתודוקסי, טוען כי מדובר במחדל מצד הרשויות. הוא משווה את המצב שנוצר, לנהג שאינו עוצר באור אדום, מאחר והוא יודע כי העבירה לא תיאכף. "אם הרשויות היו יותר ברורות ואקטיביות בדרישותיהן, לבתי הספר החסידיים היו נותרות שתי ברירות: לעבור מקום, או למלא אחר הדרישות.

 

"אין שום מערכת ערכים שאוסרת עליך ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, אבל יש מערכת ערכים שאומרת שכל זמן שאינו מנוצל ללימוד תורה, הוא בזבוז זמן", כך ריבקין.

 

האם יסגור שר החינוך הקנדי את המוסדות החסידיים?

על פי דיווחים בכלי התקשורת המקומיים, שר החינוך הקנדי, יאבס בולדוק, מתכנן את סגירתם של שורת מוסדות חינוך פיראטיים של הקהילה החסידית, הפועלים, כאמור, ללא אישור חוקי או פיקוח. בתי הספר "העצמאיים" שם נחשבים לקשים הרבה יותר לפיקוח, מאשר בתי ספר פרטיים מתוקצבים ומוכרים, המזלזלים בתוכנית לימודי החובה. לימודי הליבה הקנדיים כוללים חומרים מאתגרים עבור הקהילה האורתודוקסית, ובהם תורת האבולוציה ותפיסה הרואה את הדת כמבנה סוציולוגי ולא כדוֹגמה.

 

מורטון ויינפלד, פרופ' לסוציולוגיה ולמדעי היהדות, מציין בשיחה עם ה"סטאר" כי גם בתוך הקהילה היהודית ישנן דעות שונות בנוגע לאחוז הלימודים הכלליים שראוי להכניס לבתי הספר. "ישנן שבע קהילות חסידיות באזור, ולכל אחת מוסד משלה", הוא אומר. "המוסד המדובר בבויס-ברינד (אחד המוסדות שבהם למד לוי), משתייך לספקטרום היותר שמרני של הקהילה. זה לא שאין לימודים כלליים בכלל, אבל מעטים מאוד".

 

סיפורו של לוין הוא האחרון בשרשרת התנגשויות מתועדות היטב בין הקהילה החסידית המקומית, לבין אנשי המחוז. בשנת 2006, ביקשו

החסידים ממרכז הספורט המקומי, ימק"א, להתקין זכוכית חלבית בחלונות אולם ההתעמלות, על מנת להסתיר נשים המתעמלות במקום בבגדים צמודים. כמה שנים אחר כך עלתה הצעת חוק בפרלמנט המקומי לאסור ענידת סמלים דתיים בקוויבק, וזו נדחתה בסופו של דבר. המתח שבין הערכים הליברלים-הקנדיים לבין קבוצות מיעוט דתיות, עודנו בעצמו.

 

ניסיונותיהם של כלי התקשורת במדינה לבקש את תגובת "טאש קולג' חסידי לרבנים" וישיבת "בית יהודה" שאותם מאשים לוי במצבו, נתקלו בחוסר תגובה. גם שר החינוך בולדוק ביקש שלא להתייחס להאשמותיו של לוי, והגדיר את הטענות כ"עניין משפטי".

 

לוין עצמו רואה במדיניות היד הקשה של הממשלה את הסיכוי הטוב ביותר שיכולים לקבל התלמידים החרדים לזכות בהשכלה נאותה, שתוכל בעתיד לאפשר להם פרנסה. "הילדים הללו זקוקים לחיים", הוא אומר, ומוסיף: "אני יודע שזה כבר עשה טוב. יש לי מידע על מספר מוסדות במונטריאול שהתחילו להעניק חינוך כללי רחב יותר, בעקבות המקרה שלי".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רדיו קנדה ICI
מורה לארמית במשרה חלקית. יוחנן לוין
רדיו קנדה ICI
מומלצים