שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    בלי "אתה כבר גדול": איך לעזור בקבלת אח קטן

    גם אם הילד שלכם ממש רוצה אח קטן, כניסתו של תינוק חדש למשפחה היא אף פעם לא פשוטה ומשנה את תפקידו של כל אחד מבני הבית. הפסיכותרפיסטית ליאת קרן מסבירה מה ההבדל בקושי בין הבכור לבין מי שהופך לסנדוויץ' בהתמודדות עם השינוי - ואיך תקלו עליהם

    עם שני ילדים הסדרים ברורים: הצעיר והבכור, ה"קטן" וה"גדול". גם אם מדובר בתאומים, אגב, שתי הדקות ההפרש בלידה יעשו במשפחות רבות את ההבדל בהתייחסות ל"בוגר" ול"צעיר" והילדים לרוב יתאימו עצמם למשבצת בהתאם למצופה.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    כתבות קודמות של ליאת קרן

     

    ברגע שמצטרף תינוק חדש משתנים סדרי עולם ומי שנחשב עד כה ל"צעיר" הופך בן לילה ל"בוגר" ומודבקת לו תווית של "ילד סנדוויץ'", ילד שצפוי כמעט שיהיו איתו בעיות. ביחס אליו נאמרים משפטים כמו "הוא ילד סנדוויץ' קלאסי" או "עוד לפני שהתינוק נולד הוא כבר התנהג כמו ילד סנדוויץ'". אז מה זו ההתנהגות הזו ואיך אפשר למזער נזקים? בכדי להבין זאת טוב יותר בואו נבחן לרגע את שני האחים.

     

    1. ילד בכור

    מרגע לידתו השתנה הסטטוס של הוריו ל"הורים". בין אם חיכו לו זמן רב או שהגיע לפתע, בין אם בגיל צעיר או מאוחר, לעד הוא יהיה זה שחולל את השינוי המהפכני בחיי הוריו. יחד עם שינוי זה יש הצפה של רגשות עזים, ריגושים, אהבה וחששות. כל דבר אותו יעשה יהיה יחיד וראשוני, הוא קסם בריאה, מתפעלים ממנו ומיכולותיו, דואגים לו, הוא מביא עמו אתגרים חדשים והמון שאלות בעיצוב ההורות. הוא גדל בין בוגרים, השפה שלו עשירה יותר, הוא מחקה אותם - בוגר לגילו, בוחן סיטואציות. הוא מודע לתפקידו כבכור, הוא אחראי, סומכים עליו. נסיך.

     

    עם לידת אח/ות תשומת הלב אותה קיבל עד כה באופן בלעדי מתחלקת כעת באופן טבעי בין השניים.

    נכון, יש ילדים המבקשים אח/ות קטן/ה וכמהים לו/ה, אך זה לא בהכרח אומר שיהיה להם קל יותר. גם הם עשויים לבקש שתחזירו אותו חזרה כשיבינו איך הגעתו משפיעה על חייהם, לטוב ולרע, השפעה שהיא בלתי נמנעת ובטח שאי אפשר להאשים אותם ב"אתה רצית", הרי אין להם שום נסיון להבין באמת מה זה אומר שיש בבית תינוק 24/7.

      

    יש כמה דרכים לעזור לבכור להרגיש שמקומו בליבכם נשמר:

    שתפו אותו בהבאת האח: מלבד ביקור האם היולדת בבית החולים, הביאו אותו גם למעמד עזיבת בית החולים והבאת הרך הנולד הביתה. זהו רגע מאוד מרגש ובהחלט ראוי שיהיה רגע משפחתי. כך ירגיש הבכור שהוא חלק מההתרגשות, הוא גם יכול להראות לו את החדר. זו חוויה אחרת לגמרי מתינוק שכבר מחכה לו בבית כשהוא חוזר.

     

    מתנה: יש הנוהגים להביא מתנה מהרך הנולד לאחיו הבכור. הרעיון הוא כמובן שהוא יקבל אותו באור חיובי. בהמשך, כשהילד כועס ורוצה להחזיר את התינוק למקום ממנו בא נאמרים משפטים בסגנון "אבל הוא אוהב אותך, הוא הביא לך מתנה". בעיני זה פסול. הילד לא צריך להרגיש חייב לאחיו התינוק ובטח שלא מומלץ להתחיל מערכת יחסים עם שקר. אם כבר מתנה, נכון יותר בעיני שהמתנה במעמד מרגש זה תהיה מההורים לשני ילדיהם, ורצוי משהו מאותו תחום שיצביע על אהבתם לשניהם. זה יכול להיות משהו שממילא צריך לקנות לתינוק ולמצוא דבר תואם גם לגדול, כמו פיז'מות תואמות או מגבות אישיות. או משהו אחר שיכול לשמח אותם, כמו כוכבים זוהרים להדביק על התקרה בחדר, דובונים עם לב וכדומה.

     

    שתפו את הילד בעזרה: שבחו והדגישו את המסוגלות שלו. זה יתרום לתחושת הגאווה והערך העצמי שלו. גם פעוט ישמח להביא לכם את החיתול מהמגירה ולראות איך אתם משתמשים בחיתול זה להחתלת התינוק, או להביא בקבוק מים שנשאר על השולחן בסלון ולקבל את התודה עם החיוך החם מהאם המניקה.

     

    מקום בלב: גם אם הדברים לא נאמרים מפורשות, דאגה נפוצה בקרב בכורים היא שהתינוק דוחק אותם החוצה מליבכם. מצאו את ההזדמנויות להבטיח שמקומו בליבכם לא הצטמצם ושמור לו לעד. כמו שהוא יכול לאהוב את אבא וגם את אמא, את סבא וסבתא כך גם אתם יכולים לאהוב יותר מילד אחד. יש המון מקום בלב לכולם. אהבה לא תופסת מקום, היא הרגשה טובה שממלאה אותנו מבפנים בכל פעם שאנחנו מסתכלים או זוכרים מישהו שאנחנו אוהבים.

     

    היכולת להצחיק: הילד מושך תשומת לב שלילית על ידי הצקות? תאתגרו אותו: "להציק ולהרגיז זו לא חוכמה גדולה, את זה כל אחד יכול לעשות. נראה אותך מצליח להצחיק אותו", וכמובן שתתרשמו מאוד מהיכולת הזו שלו כשיצליח. כך הוא גם יזכה לתשומת לב חיובית וגם זה יעודד אותו להמשיך להצחיק במקום להציק.

     

    רגרסיה: יש ילדים שעם הגעת התינוק הביתה ותשומת הלב שהוא מקבל נראה להם

    שעדיף לחזור להיות תינוק ופתאום הם רוצים שוב מוצץ ובקבוק, חוזרים להרטיב ומתקשים לשחרר את ההורים. המלצתי היא לא להתנגד לזה אלא להאיר על הדברים אותם הוא מפסיד כתינוק. למשל ללכת לגן השעשועים, לסרט, לאכול פיצה ועוד.

     

    לדבר עם התינוק על הילד: הילד מאוד עירני למה שאתם עושים או אומרים לתינוק, גם אם הוא משחק ליד הוא בהאזנה. לתינוק לעומת זאת מה שחשוב הוא קשר עין והאינטונציה שבה אתם מדברים אליו. פחות התוכן. מסיבה זו אתם יכולים לדבר אל התינוק, להביט עליו בחיוך ולספר לו על אחיו המוצלח והנפלא. כך ידע שאתם רואים ומעריכים אותו ואת כישוריו ואוהבים אותו גם כשאתם עם התינוק.

     

    בובה לבכור/ה: בין אם מדובר בילדה בכורה או ילד בכור, אני ממליצה בחום לקנות בובה שתהווה עבורם מעין מיני מודל לדבר האמיתי. כך יוכל לשחק איתה לצידכם ולחקות את מעשיכם, במקום להפריע, כשאתם מטפלים בתינוק. בנוסף, הבובה תהווה עבורו כלי עיבוד והמחשה למערכת היחסים והרגשות סביב התינוק, אותם יוכל להביע בצורה בטוחה ובריאה כלפי הבובה. אם יתחבר לבובה לא צריך יהיה לכוון אותו לעשות את הדברים אלא זה יקרה בטבעיות.

     

    2. ילד צעיר

    האח הצעיר גדל ותופס את מקומו הבטוח כ"ילד הקטן" במשפחה, לרוב הוא מעריץ את אחיו הבכור ורוצה להדמות לו, מה שמזרז אותו בשלבי ההתפתחות עד שאתם תוהים לאן הוא ממהר "שישאר עוד קצת תינוק". אתם נחלצים לעזרתו אם רק יצייץ, ולא אחת דורשים מהבכור לוותר לו כי "הוא קטן". המקום שלו במשפחה ברור והחיים שלו די נוחים. לפחות כשאתם בסביבה.

     

    ואז מגיע תינוק חדש ומשנה את התמונה. הבכור נשאר בכור. מעמדו לא התערער. אך הצעיר אינו "הילד הקטן שלנו" יותר. כעת יש קטן ממנו ופתאום הוא נראה גדול וגם הציפיות ממנו עולות. אתם מדגישים בפניו שכעת הוא גדול והוא מצידו מתמרד ואתם נאנחים לעצמכם "הוא ילד אמצע קלאסי".

     

    אז איך ניתן להפוך "ילד אמצע" לתופעה חיובית?

     

    הטעות הרווחת היא להתיחס אל ילד האמצע כגדול. משפטים כמו "אתה עכשיו אח גדול" לא משמחים אותו אלא להיפך, מחזקים אצלו את התחושה שמקומו כקטן נגזל ממנו. מאחר והמקום אותו הכיר כל חייו הוא של האח הקטן, צריך לתת מענה לצורך זה ולהדגיש בפניו את מה שנשאר לו כקטן, למשל את העובדה שתמיד ישאר האח הצעיר של אחיו הבכור.

      

    גם אתם, היו רגישים לצורך שלו ואם היו לכם מנהגים מסויימים שנהגתם בו כקטן, כמו התכרבלויות בוקר, או הכנת שוקו חם, הבטיחו לו שמנהגים אלו ימשכו והקפידו על כך, גם אם פתאום (בהשוואה לתינוק) הוא נראה לכם כבר גדול.

      

    במיוחד בתקופה הראשונה המנעו ממשפטים שיצרמו לאוזניו כמו "אתה כבר גדול". מצד שני, הדגישו את היתרונות שבלהיות גדול. הצביעו על הדרך שעשה מאז שהיה תינוק קטן שרק אוכל ישן ובוכה והאירו את היכולות שלו היחודיות לו - הדברים בהם הוא טוב במיוחד - ספורט, יצירה, הרכבה - התינוק לא יכול לעשות דבר מכל אלו.

     

    בנוסף, במקום שמקומו וזהותו במשפחה יתערערו כי יחוש שכעת הוא "לא קטן ולא גדול", הדגישו את היתרון האדיר בהיותו גם אח קטן וגם אח גדול. הוא יכול להנות משני העולמות. הוא תמיד יהיה האח הקטן לבכור והגדול לצעיר. הוא יכול ללמוד מהגדול וללמד את הצעיר, הוא יוכל לשחק משחקי מחשב וחשיבה עם הגדול ולהשתולל עם הצעיר ועוד ועוד.

     

    קשת של רגשות

    כל אח חדש, ובעצם גם אח ישן, מביא עמו קשת של רגשות - התרגשות, שמחה,

    דאגה, תסכול, כעס ועוד. זה נכון לגבינו ונכון לגבי האחים. הדרך להתמודד עם הרגשות השונים היא לדבר אותם, לתת להם לגיטימציה ולמצוא אפיק להביע אותם באופן משחרר ולא פוגע. למשל לילד החונק את אחיו מאהבה אפשר לומר: "אני רואה שאתה כל כך אוהב אותו, למה שלא תצייר לו ציור שנתלה לו בחדר?". או לילד הכועס על שלא נענים לצרכיו מיד כי הטיפול בתינוק מעכב זאת ניתן לומר: "אני מבין שאתה כועס שאני לא פנוי כעת. אני אתפנה תוך כמה דקות. אולי בינתיים אתה יכול לעשות לי הפתעה וללבוש פיז'מה?". ילדים אוהבים הפתעות.

     

    בנוסף, תמיד טוב לבדוק איתו מה הוא צריך, מה היה רוצה. תתפלאו כמה פעמים חיבוק יכול לעזור. אם תמונה שווה אלף מילים, חיבוק שווה מיליון!

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של ליאת




     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תינוק חדש בבית. למזער נזקים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים