שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בעלי מוגבלויות ישפרו את כל עובדי החברה"
    בדברים שנשא בכנס לשילוב בעלי מוגבלויות בתעסוקה, ניסה השר לשעבר לפיד להפיג את חששות המעסיקים: "זה יהפוך את שאר העובדים לנאמנים וגאים יותר במקום העבודה שלהם". מה משמעות החלטת הממשלה האחרונה בנושא, ומהן זכויות בעלי המוגבלויות בשוק העבודה? בדקנו

    העסקת אנשים עם מוגבלויות מסייעת לא רק לבעלי המוגבלויות עצמם - אלא גם משפיעה לטובה על שאר העובדים - כך אמר היום (ה') יו"ר יש עתיד ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, בכנס שערכה התאחדות התעשיינים בנושא העסקת אנשים עם מוגבלויות בתעשייה.

     

     

    "מדובר בתהליך - קליטה של עובדים עם מוגבלות זה דבר שצריך ללמוד אותו", אמר לפיד, "אני יודע שיש מעסיקים שחוששים מזה. זה אנושי. שינויים מעוררים חשש. אנשים ששונים מאתנו מעוררים חשש.

     

    "אבל יש להעסקה של אנשים עם מוגבלויות אפקט נוסף שלא נראה לעין ברגע הראשון  - זה משנה גם את העובדים האחרים. זה משנה את היחס שלהם למקום העבודה שלהם. זה הופך אותם לנאמנים, אכפתיים וגאים יותר במקום העבודה שלהם. הם קמים בבוקר והולכים לעבוד במקום שמאפשר להם להיות טובים יותר וערכיים יותר".

     

    צפו בדברים שנשא לפיד 

    צילום: ג'ורג' גינסבורג

    צילום: ג'ורג' גינסבורג

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הכנס נערך בחסות התאחדות התעשיינים בישראל, בנוכחות נשיא ההתאחדות צביקה אורן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונציגי חברות במשק. לפיד התייחס בדבריו להחלטת הממשלה מחודש נובמבר, להגדיל את שיעור בעלי המוגבלויות המועסקים בגופים ציבוריים.

     

    לפי החלטת הממשלה, ייצוגם של אנשים עם מוגבלות לא יפחת מ-3% מסך המועסקים בשירות המדינה, ובתום התקופה תיבחן הממשלה העלאת שיעור זה ל-5%. יישום ההחלטה יוטל על נציב שירות המדינה, בתיאום עם שרי האוצר, הכלכלה והמשפטים. החלטה זו התקבלה בהמשך להסכם ולצו ההרחבה שנחתמו למגזר הפרטי.

     

    רק 30% מבעלי המוגבלויות מועסקים

    מסקר שערך משרד הכלכלה ב-2012, עולה כי יש בישראל כ-780 אלף אנשים עם מוגבלות, מתוכם עובדים רק כ-30%. אף שהחוק אוסר על כך במפורש, פעמים רבות הם נתקלים בתופעות אסורות של אפליה בשל מוגבלותם. גם במודעות דרושים אפשר למצוא לכך רמזים, כאשר מוצבת הדרישה למועמדים בעלי "בריאות פיזית ונפשית".

     

    מוקדם יותר השנה נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות ליו"ר התאחדות התעשיינים, והוחל על כלל העסקים בפרטיים במשק בצו הרחבה, נועד להגדיל את שיעורי התעסוקה של בעלי המוגבלויות.

     

    ההסכם, שנכנס לתוקף ב-5 באוקטובר, קובע כי עסקים פרטיים עם 100 עובדים ומעלה, יעסיקו בעלי מוגבלויות בשיעור של 2% מהעובדים בתום שנה מכניסת הצו לתוקף (5 באוקטובר 2016), ו-3% לפחות בתוך כשנתיים. בנוסף, כל מעסיק נדרש למנות אחראי להבטחת הייצוג הראוי של בעלי המוגבלויות במקום העבודה.

     

    עו"ד טל קרת, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין תדמור ושות', מסבירה היום כי אחוז המועסקים בעלי המוגבלות יחושב מתוך סך העובדים באותו מקום עבודה. זאת, למעט ענף הבנייה - שם לא יילקחו בחשבון עובדים המועסקים במקצועות מסוימים. בנוסף, בענפי עבודה עונתיים יחושב סך העובדים לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים.

     

    שילוב בעלי המוגבלויות בשירות המדינה נקבע בהחלטת ממשלה כאמור. "ההחלטה מדברת על שילובם של 3% עד 2017, כלומר פוסחת על שילובם של 2% עד 2016 כפי שנקבע בהסכם מול המעסיקים הפרטיים", טוענת קרת, "אחת הדרכים המוזכרות לאכיפה של ההוראה היא באמצעות ייעוד משרות". 

     

    איך ייאכף ההסכם החדש?

    בצד הבשורות הגדולות של צו ההרחבה למגזר הפרטי, עולות ממנו מספר בעיות בכל הקשור ליישומו. לדברי עו"ד קרת, הצו אינו מפרט, למשל, מהו האישור הנדרש כדי להיחשב לבעל מוגבלות. כמו כן, הוא אינו כולל הוראות באשר לאופן שבו אפשר לברר מי מהעובדים סובל ממוגבלות מבלי לפגוע בפרטיותם ומבלי שזה ייחשב לאפליה פסולה.

     

    בנוסף, אין התייחסות לשאלה האם יפוטרו עובדים כדי להעסיק במקומם בעלי מוגבלויות, בעיקר במקומות שחלים עליהם הסכמים קיבוציים. כמו כן, ההחלטה עלולה ליצור התנגשות מול אינטרסים מוגנים אחרים, כמו למשל מול העסקת עובדות בהריון או עובדים לאחר שירות מילואים. בנוסף, מקומות עבודה שמאופיינים במקצועות שקשה להעסיק בהם עובדים בעלי מוגבלות עשויים להידרש לאייש את מעט המקצועות שכן אפשריים בבעלי מוגבלויות בלבד.

     

    עו"ד הדס רקח, שותפה מומחית לדיני עבודה ממשרד שבלת ושות', מוסיפה, כי ההגדרה של בעלי מוגבלויות מאוד רחבה ולא ברור מתי לקות פיזית או נפשית תחשב כלקות לעניין זה. בנוסף, אין בצו הבחנה בין סוגי העובדים השונים - קבועים, ארעיים, מועסקים ישירות או עובדי קבלן - כך שלא ברור איך יחושב אחוז הייצוג ההולם במצבים השונים.

     

    באשר לאכיפה - בהיעדר סנקציות למעסיקים שלא ימלאו אחר הוראות הצו, המענה יכול להגיע מתביעה בבית הדין לעבודה, שיכול לחייב בתשלום פיצויים גם אם לא נגרם לתובע נזק ממוני, או להעניק צו מניעה או צו עשה.

     

    זכויות עובדים ומעסיקים

    מה קובע כיום החוק באשר להעסקת בעלי מוגבלויות - מתי נחשב אדם לבעל מוגבלות, האם יש לדווח על כך בראיון העבודה, ומה עושים אם סובלים ממוגבלות זמנית או שהופכים למוגבלים במהלך העבודה ונאלצים להתפטר?

     

    עו"ד טל מאירסון ועו"ד שרי אמרוסי-ישי ממשרד א. חלד ושות' מציינות כי ההגדרה של אדם עם מוגבלות רחבה מאוד בחוק וכוללת בין היתר אנשים מוגבלויות פיזיות, לקויות למידה, לקויות נפשיות ומחלות המשפיעות על התפקוד כמו כאבי גב, דלקות מפרקים או סרטן. מוגבלות זו יכולה להיות נסתרת או גלויה, זמנית או קבועה. הן מוסיפות כי אסור להפלות עובד או דורש עבודה בגלל מוגבלותו כל עוד הוא נמצא כשיר לתפקיד, וכי מועמדים לעבודה אף אינם מחויבים לספר על מוגבלותם בראיון, כל עוד אינה משפיעה על ביצוע המשרה.

    סובלים ממוגבלות? לא חייבים לגלות בראיון (צילם: shutterstock) (צילם: shutterstock)
    סובלים ממוגבלות? לא חייבים לגלות בראיון(צילם: shutterstock)

     

    במקרה שעובד הופך למוגבל באופן זמני עקב מחלה או נכות זמנית - למשל שבר את רגלו ורותק לכסא גלגלים - הן מדגישות כי המעסיק מחויב להתאים ככל הניתן את סביבת העבודה ואת תפקידו של העובד למצב החדש. כך למשל, הוא מחויב להנגיש את המקום, לאפשר לעובד לעבוד מהבית ולהפחית את שעות העבודה. עם זאת, חובה זו תלויה גם במצבו הכלכלי של העסק. "חובתו של מעסיק גדול, בעל משאבים רבים ומגוון רחב של תפקידים ומשרות, גבוהה יותר משל מעסיק קטן שגמיש פחות לשינויים והתאמות", הן מסבירות.

     

    במידה שעובד מתחיל לסבול ממוגבלות שאינה מאפשרת לו להמשיך בתפקידו, ושהמעסיק ניסה לבצע התאמות ללא הצלחה - הוא זכאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. הדבר נכון גם במקרה שבו עובד נאלץ להתפטר בשל ממצבו רפואי של בן משפחה קרוב - בן זוג, ילד או הורה.

     

    כיצד ניתן לייעל את שילוב בעלי המוגבלויות בחברה? לדברי מיה אוסלנדר, מנהלת חטיבת ההשמה בחברת המשקם, העוסקת בהשמות בתחום, יש להתחיל כבר באיתור מועמדים מתאימים, הכנתם לעולם העבודה, וליווי שיאפשר להיערך מראש לאתגרים. היא מוסיפה כי המעסיקים זכאים לתמיכה כספית בתהליך זה, בין היתר במימון ההתאמות הנדרשות למוגבלות העובד, הכשרה מקצועית לעובדים אלו, הכשרות למנהלים ולעובדים ועוד.

     

    אחד המסלולים שמקיימים הכשרות תעסוקתיות לבעלי מוגבלויות הוא תוכנית המשותפת לבית איזי שפירא, מכללת רופין וגופים נוספים. מדובר במסלול דו-שנתי, במהלכו מקבלים הסטודנטים תמיכה צמודה. בשנת הלימודים הראשונה מתמקדים בקבלת כלים לכישורי חיים, מיומנויות למידה והכרות עם שוק התעסוקה, ובשנה השנייה רוכשים מקצוע.

     

    בבית איזי שפירא מדגישים, כי אנשים עם מוגבלות נאלצים להתמודד עם אתגרים יחודיים בבואם להשתלב בשוק העבודה, המתחילים כבר בבחירת המקצוע המתאים. "ראשית, מומלץ למקד את היכולות ותחומי העיסוק בתחומים שרוצים להשתלב בהם, לדוגמה אהבה לעבודה עם אנשים, ילדים, מחשבים וכדומה", מסבירים שם.

     

    עוד מציעים, "לפתוח כמה שיותר תחומים המתאימים לאדם ולחוזקות שלו. בנוסף, מומלץ מאד לא 'להינעל' על אופציה אחת, אלא לפנות לשדה רחב של אפשרויות כדי להגדיל את הסיכוי למצוא עבודה מתאימה, ההולמת את יכולותיו וכישוריו של האדם".

     

    עוד מחדדים, כי אחד הדברים המאפיינים בעלי מוגבלויות הוא חשש לעשות טעויות בעבודה, שמא טעויות אלו ייחוסו למוגבלות. חשש זה גורם ללחצים גבוהים, לפחד ולמתח מיותר, וכדי להתמודד ממליצים בבית איזי שפירא לפעול לחיזוק הביטחון העצמי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים