אבולוציה או רבולוציה? ללמוד דרך הרשת

בשנים האחרונות אנו עדים לעניין רב בנושא למידה מקוונת מרחוק - E-LEARNING. זו שיטת למידה שמאפשרת לתלמיד או הסטודנט לשבת בכל מקום בעולם וללמוד כל נושא, כולל קורסים אקדמיים, דרך האינטרנט.

מה שגרם להתפתחות הנושא היא, כמובן, ההתקדמות הטכנולוגית בתחום התקשורת, המאפשרת העברת כמויות עצומות של מידע מצולם מכל מקום לכל מקום בעולם. אך הדבר מעורר שאלות - האם הטכנולוגיה הזאת הינה סינרגטית ותעצים את הלמידה המסורתית, שתישאר רלוונטית? או שמא, הלמידה בכיתות תתייתר והלמידה המסורתית ובמיוחד ההשכלה הגבוהה, כפי שאנו מכירים אותה כיום, תעלם?

מאפשרת הנגשה של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שונות(צילום: shutterstock)

ה-E-LEARNING החלה כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אולם עד השנים האחרונות, למידה זו לא שינתה בצורה מהותית את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. תקוות רבות נתלו בהתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות. האמונה הייתה שלמידה מרחוק תאפשר הנגשה של ההשכלה הגבוהה לשכבות באוכלוסייה שעד היום לא יכלו כלכלית או פיזית ללמוד באוניברסיטאות, כולל לאזורים בעולם בהם השכלה אוניברסיטאית ברמה גבוהה אינה נגישה ותוזיל גם את עלויות מערכת ההשכלה הגבוהה.

על פי ההערכות, בשנתיים האחרונות, למעלה מ-300 מיליון קורסים מקוונים נצפו, בעיקר באמצעות פלטפורמות הפצה אינטרנטיות ייעודיות כגון קורסרה ואי די אקס. אוניברסיטת ג'ורג'יה טק הודיעה שהיא פותחת לימודי תואר שני במדעי המחשב, בהם הקורסים יועברו במלואם באינטרנט, במחיר מופחת ואוניברסיטאות יוקרתיות נוספות ברחבי העולם הודיעו הודעות דומות.

התקוות היו גבוהות, אך המציאות מצננת מעט את ההתלהבות. בפועל התברר כי שיעורי הנשירה בקורסים המקוונים היו גבוהים מאוד ושמי שסיים בהצלחה את הלימודים היו דווקא סטודנטים בעלי היכולת הכלכלית או בעלי יכולות הלמידה הגבוהות יותר. אחוז גבוה מאלה שהצליחו לסיים היו בוגרי תואר ראשון.

מתוך למעלה מ-13 אלף אנשים שנרשמו לקורס המקוון בביו-אלקטרוניקה שפתחה אוניברסיטת דיוק בשנת 2012, רק 600 צפו בהרצאה בשבוע הרביעי ורק 313 סיימו את הקורס. בקורס מקוון שנפתח שנה קודם באוניברסיטת סטנפורד המספרים היו נמוכים עוד יותר. מתוך 160 אלף סטודנטים שנרשמו מ-190 מדינות שונות, רק 350 סטודנטים עמדו בכל דרישות הקורס.

ההטרוגניות העצומה של "הכיתות" הייתה אחת הסיבות, כמו גם המחסור באינטראקציה חברתית והעדר הדחיפה החברתית להצליח, שלא נוצרה למרות כל המאמצים ליצור אותן באמצעות פורומים, צ'אטים וכד'.

מתחברים מרחוק

אולם, למרות ההצלחה הצנועה עד כה, נראה שהלמידה המקוונת כאן כדי להישאר והשאלה היא לאן מועדות פניה של ההשכלה הגבוהה בעוד שנים מספר. קשה להתעלם מהיתרונות העצומים שבלמידה המקוונת- יתרונות כלכליים לסטודנטים ולמוסדות ההשכלה הגבוהה, כמו גם לאפשרויות החברתיות שגלומות בה. חייבים לזכור שהסטודנטים של היום - ובוודאי בשנים הבאות - שייכים לדור שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחייו ומערכת שלא תדע להשתנות ולהתאים עצמה תמצא עצמה במהרה קופאת על שמריה.

באוניברסיטת חיפה מאמינים בשילוב שבין הלמידה המסורתית בכיתות הלימוד בשילוב עם חלק מהקורסים שניתנים ללמידה מרחוק, ללא פשרות על רמת הדרישות האקדמיות. בשנת הלימודים הנוכחית, כמעט 20% מהסטודנטים באונ' לוקחים לפחות קורס מקוון אחד. הקורסים נבחרו אחרי בדיקה ומחשבה מעמיקה ותוך התחשבות בקורסים אחרים שילמדו במהלך התואר. כך הסטודנטים ילמדו קורסים מסוימים באמצעות האינטרנט ואחרים באוניברסיטה, שם הם יפגשו עם המרצים ועם חבריהם הסטודנטים, יגיעו לספרייה ויחוו את החוויה האוניברסיטאית שקיימת רק בקמפוס.

הלמידה המקוונת עדיין דורשת אינטראקציה עם מרצים וסטודנטים אחרים(צילום: shutterstock)

לאוניברסיטה יש ייעודים נוספים מעבר להקניית ידע. האינטראקציה עם מרצים וסטודנטים אחרים קריטית לפיתוח בוגרים, להם זקוקה החברה שלנו. התפתחות הלמידה מרחוק מחייבת גם מחקר מדעי של הנושא, כדי להבין טוב יותר את תהליכי הלמידה בתווך הטכנולוגיה החדש, על כל השלכותיו.

אוניברסיטת חיפה נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יחד עם מספר אוניברסיטאות בארץ, להוביל תחום מחקר זה. לשם כך הקמנו את מרכז המחקר - LINKS, שכולל חוקרים מתחום החינוך, בצד חוקרי אינטרנט, חוקרי ניהול ידע, סוציולוגים ועוד, שינסה לענות על שאלות הבסיס, כמו איך ואיזו למידה נוצרת בתווך הטכנולוגי ומהן הדרכים הטובות ביותר לשלב בין החינוך המקוון לחינוך המסורתי?

מעטים המקרים בהם ידענו לחזות השפעה של התפתחויות טכנולוגיות. יש להניח שזהו אחד המקרים

שרק העתיד יראה האם הלמידה המקוונת הייתה רבולוציה או אבולוציה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

מפעל הפיס מקיים מזה 11 שנים את מיזם "מלגות פיס להשכלה גבוהה", במסגרתו מוענקות מלגות לימודים לתואר ראשון (30 אלף שקלים לסטודנט ל- 3 שנים) בסך 50 מיליון שקלים לסטודנטים שידם אינה משגת מימון ללימודים אקדמיים במטרה לצמצם פערים בחברה הישראלית. הסטודנטים מקבלי המלגות מחויבים בתרומה לקהילה. על מנת להעמיק את הקשר והתמיכה של מפעל הפיס בעולם האקדמיה, יתקיים השנה לראשונה, בשיתוף עיריית חיפה, פורום המוקדש לקשר שבין אקדמיה לטכנולוגיה.

• פורום אקדמיה וטכנולוגיה יתקיים באודיטוריום חיפה, ב-10.12, י"ח כסלו תשע"ה. פרטים נוספים באתר המידע והרישום
  

עמוס שפירא הוא נשיא אוניברסיטת חיפה