שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    את חייבת להפסיק להתנהג כמו אמא שלו
    רונה בטוחה שגיא ילדותי ואינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו, והקשר שלהם הופך דומה יותר ליחסי אמא ובן מאשר ליחסים שוויוניים בין בני זוג. טיפול זוגי

    לפני כשנה רצה פרסומת במדיה על ילד שעמד מול המראה ואמר לאמא שלו "את לא מחליטה עלי". הפרסומת הזאת ירדה מהר מאוד, בהסכמה גורפת שאמהות דווקא כן מחליטות על ילדיהן. אך מסתבר שישנן כאלה שלקחו את תפקיד האמהות צעד אחד קדימה והן מחליטות בעיקר על בני הזוג שלהן. רונה וגיא (השמות בכתבה בדויים), נמצאים בזוגיות מעל לשש שנים, והם מעידים על עצמם שרונה אכן מחליטה על גיא, ממש כמו שהיא מחליטה על ביתם הקטנה.

     

    עוד בנושא:

    הוא מאיים שיתגרש ממני אם לא אשמע בקולו

    הצילו! אמא שלו מוציאה אותי מדעתי

     

     

    הצד שלה

    "גיא ילדותי ומאוד קשה לי לסמוך עליו", היא אמרה לי בפגישתנו הראשונה. "לא פעם נכנסנו למצבים מיותרים בגללו. לפני שנתיים למשל, הוא החליט על דעת עצמו לקנות מקרר חדש ללא סיבה רציונאלית. בעיניי זאת הייתה סתם הוצאה מיותרת. מצאתי את עצמי מטיפה לו מוסר על כך במשך שבוע ואז הוא החליט להתפייס איתי בפריז. ואם לא די במקרר, הוא גם בזבז הרבה מאד כסף בחו"ל".

     

    בעקבות אותו מקרה, רונה לקחה לגיא את הכרטיס אשראי והיא מעניקה לו אחת לשבוע דמי כיס. "אני חייבת להשגיח עליו", היא אומרת. "אם לא, הוא יפיל אותנו כלכלית ולצערי זה לא המקום היחד שבו הוא נדרש לפיקוח ההורי שלי". רונה מספרת שגיא גם חסר טאקט.

     

    מבחינתה, הוא מרבה להשתמש בהומור ציני ולפגוע באנשים רבים. "כבר כמה פעמים התנצלתי בגללו, וביקשתי ממנו שלא ישתמש בהומור שלו בחברת אנשים חיצוניים, כדי למנוע מאיתנו מבוכה".

     

    הצד שלו

    "רונה שתלטנית. כל דעה או דרך שונה משלה היא טעות מבחינתה, ויש לה אפס סבלנות לטעויות", אמר גיא בתגובה לדבריה הקשים של אשתו. לדבריו, לאחרונה רונה ממש החמירה איתו. היא מדברת אליו כמו לילד קטן, מנסה לחנך אותו מצד אחד ומצד שני מלטפת את ראשו ואומרת 'זה בסדר, חמוד. אני אטפל בזה'. ובטח שלא משתפת בהחלטות משותפות. "לפני חודש ראינו דירה נחמדה. לא היה לי מושג ירוק אפילו כמה מבקשים עליה. ובכלל לא הייתי בטוח שהיא מתאימה לנו. רונה, בלי לשאול אותי, סגרה עוד באותו היום עם בעל הדירה בלי להחליף איתי מילה. פה הכל התפוצץ מבחינתי".

     

    הוא בן הזוג שלך, לא תלמיד בבית הספר (shutterstock) (shutterstock)
    הוא בן הזוג שלך, לא תלמיד בבית הספר(shutterstock)

     

    דבר המטפלת

    האדם הסביר מניח בוודאי שרונה היא האשמה והשתלטנית במערכת הזוגית. אך לא כך הדבר. כמו כל ריקוד טנגו, לכל אחד מהם יש את החלק שלו לבעיות שנוצרו בזוגיות שלהם. רונה מרבה לתהות בינה לבין עצמה האם הזוגיות הזאת בכלל נכונה לה, האם יש לה בכלל זוגיות? שהרי היא מחפשת בן זוג, לא ילד נוסף.

     

    לטענתה, גיא לא יודע לקבל החלטות כלכליות נכונות והיא אינה יכולה לסמוך עליו. "אני חשה בודדה ושכל האחריות הכלכלית נופלת עלי", אמרה. וכמובן, חוסר הטאקט שלו מעייף אותה. היא באופן אישי נהנית לשוחח איתו אך בחברה היא מוצאת את עצמה מתביישת בו. ובדיוק במקום הזה רונה מחשיבה את זה כזלזול דווקא בה. "לגיא לא אכפת מה חושבים עליו, אבל אותי זה שם באור רע ואני מבקשת ממנו שוב ושוב שיפסיק. אם לא עבורו, אז עבורי, והוא אינו מוכן".

     

    רונה בעצמה רוצה להוריד את האחריות ההורית שיש לה על גיא, אך היא חוששת שהוא לא ידע לקחת את המושכות או לכל הפחות את החלק שלו, ולכן אינה משחררת. מצד שני, היא כמהה לבן זוג שיהיה השותף שלה לחיים ולא מישהו שהיא תצטרך לשלוט בו.

     

    אחת הבעיות המשמעותיות בזוגיות, היא קבלת החלטות. כאשר צריך לקבל החלטה אחת ויש שתי דעות, זה בהכרח מקשה. פעמים רבות בני זוג מייצרים חלוקת תפקידים ביניהם וכל אחד מקבל שטח ניהולי, אך עדיין יש מקומות שבהם עליהם להחליט ביחד. אם אחד לוקח את הפיקוד בצורה טוטאלית, נוצרים יחסים לא שיוונים, הדומים ליחסי הורה-ילד. כשהמצב נהפך לכזה, לא פלא שבן הזוג שמקבל באופן שוטף יחס של ילד, מהר מאוד מתחיל להתמרד. התנהלות שכזו יוצרת מרמור ותסכול ולכן אין לה מקום בתוך זוגיות.

     

     

    בני זוג רבים מתבלבלים בין מערכת יחסים זוגית שמכילה כבוד הדדי, דאגה, אהבה ואכפתיות, לבין מערכת יחסים הורית שמכילה בתוכה דאגה, עד קבלת החלטות עבור הילד. בני זוג רבים מתיימרים לחשוב שהם יודעים טוב יותר מה נכון מבן זוגם ולכן מקבלים עבורו החלטות. הסיטואציה הזאת לא נכונה וחד משמעתית לא טובה לאף אחד מהצדדים.

     

    לכל אחד יש או היו הורים שחינכו אותו בתקופת הילדות. בין אם הם עשו עבודה טובה ובין אם לאו, אף אחד לא רוצה לעבור סדרת חינוך בחייו הבוגרים ובטח שלא מבן הזוג שלו.

     

    יש כמובן מקום להבדיל בין דיאלוג שבו משוחחים ומקבלים החלטות, לבין מונולוג שבסופו אחד מחליט בלי להתחשב בשני ובפרט תוך כדי התעלמות מופגנת בדעת השני, כי הוא כביכול לא בר החלטה. ולתופסי התפקיד ההורי - אלו בעיקר חשים בדידות בתוך מקום שאמור להיות משותף.

     

    ולכן התרחיש של בן זוג הורי מהווה מכשול לזוגיות ובעיקר אינו בריא למערכת שמתיימרת להיות מצמיחה וקרקע פורייה לאינדיבידואל.

     

    הכותבת היא יועצת ומטפלת זוגית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים