שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בתי החולים בקריסה: חוסר במיטות ובמכשור, רופאים מותשים ושעות של המתנה במיון
    בוולפסון עורכים בדיקות במסדרון, חולים בשיבא חולקים כיסא גלגלים, בסורוקה המתין זוג 12 שעות לטיפול, ובתי החולים הממשלתיים כורעים תחת גירעון אדיר. מערכת הבריאות מדדה הרחק מאחורי מדינות ה-OECD, ומנהל רמב"ם מזהיר: "המשבר עמוק, חסרים מיליארדים". סיור עגום בין בתי החולים בארץ

    אין מספיק מיטות אשפוז, יש מחסור במכשור רפואי מתקדם, קופות החולים מספקות סל ממלכתי אבל מערימות בדרך קשיים על החולים, והתור הבא לניתוח הוא רק עוד חצי שנה. אף שאין מחלוקת על כך שצוותי הרופאים והאחיות בישראל הם מהטובים בעולם, מערכת הבריאות בארץ מתמודדת עם אינספור כשלים וחוסרים – תקציביים ואדמיניסטרטיביים – שמדגישים את הפער המתרחב והולך בינה לבין מקבילותיה במדינות ה-OECD.

     

    כך למשל, בישראל יש רק שלושה מכשירי MRI על כל מיליון תושבים. לאחרונה החל מכשיר חדש לפעול בבית החולים פוריה, ותקציב למכשירים נוספים אושר בוועדת הבריאות של הכנסת, אך ישראל עדיין רחוקה מהממוצע ב-OECD, שעומד על 14 מכשירים למיליון תושבים.

     

    גם מבחינת מכשירי CT, ישראל נמצאת הרחק מאחור עם 9.2 מכשירים למיליון תושבים לעומת 24 למיליון תושבים ב-OECD. המחסור מאריך משמעותית את התורים לבדיקות, וכשחולים מתאשפזים לצורך בירורים שונים, העומס על מערכות כגון מכוני הדמיה גדל והתשובות מגיעות אחרי זמן רב.

     

    "זרם החולים לא מפסיק". עומס ברמב"ם    (ג'ורג' גינסברג)

    "זרם החולים לא מפסיק". עומס ברמב"ם    (ג'ורג' גינסברג)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הקשישה במסדרון. מצוקת מיטות ורופאים בוולפסון ()
    הקשישה במסדרון. מצוקת מיטות ורופאים בוולפסון

    כמו כן, לעומת 3.3 מיטות אשפוז לכל אלף בני אדם במדינות ה-OECD, בישראל המספר הוא 1.9 מיטות בלבד. הדבר מוביל לתפוסת המיטות הגבוהה ביותר בעולם המערבי – בשיעור של 96.6% - לעומת 75.3%. בעונת החורף לא נדיר לראות חולים ישראלים מאושפזים במסדרונות המחלקות ואפילו בחדרי האוכל של בתי החולים.

     

    הפער בין שיעור הרופאים בישראל לבין ה-OECD אינו קיצוני במיוחד (3.11 לאלף תושבים לעומת 3.16 בעולם המערבי), אולם בארץ הנתון נמצא במגמת ירידה מתמשכת, בניגוד ל-OECD. הנתון הזה בא לידי ביטוי בזמני המתנה מתארכים, זמני טיפול מתקצרים ורופאים טרודים ועסוקים.

     

    "ברגע שיש עומס במחלקה, היכולת להקדיש זמן לכל חולה מופחתת. לכל חולה יש פחות זמן רופא וזמן אחות", אומר יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, ד"ר דרור דיקר. "העומסים הם לא עונתיים, הם קיימים לאורך כל השנה, ובחורף יש מחלות שמגדילות אותם. אנחנו לא מתפשרים על איכות הטיפול, אבל דברים שאינם דחופים נדחים".

     

    החדשות הרעות: שנת בחירות

    בבסיס הבעיה עומד כמובן תקציב חסר. לפי ההערכות, מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפני כשני עשורים נגרעו ממערכת הבריאות בין 7 ל-10 מיליארד שקל. הציבור הישראלי נחשף למשבר הזה מדי פעם, ורק לפני שבועות אחדים התכנסו מנהלי בתי החולים הממשלתיים והודיעו שגירעון של מיליארד וחצי שקל פגע אנושות בתפקוד שלהם, אבל ההצהרה הדרמטית שלהם חלפה ללא תגובה ציבורית מיוחדת.

     

    וזאת אף שהאזרח מרגיש את הקריסה באופן יום-יומי על בשרו, בין כשהוא צריך להמתין שלושה ימים לתור אצל רופא משפחה ובין כשהוא קורא שתקציב ההרחבה השנתי של סל הבריאות הוא 300 מיליון שקל בלבד, כשיש צורך ביותר ממיליארד.

     

    "שנת הבחירות הקרובה היא לא שנה לרפורמות ושינויים עמוקים, ולכן אנחנו צפויים לחזור חזרה למה שקרה השנה", מעריך מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין. תקציב הרכש המתוכנן של שיבא לקניית תרופות וציוד רפואי עמד השנה על 250 מיליון שקל, אך בסופו של דבר הסתכם ב-310 מיליון. כשמדובר בפער כזה, מבהיר פרופ' רוטשטיין, נוצרות דילמות יום-יומיות.

     

    "הרפואה המודרנית צורכת הרבה כסף", הוא אומר. "מכשירי CT עלו בעבר 600 אלף דולר, אבל המכשירים החדשים כבר עולים שני מיליון. מצד אחד המחיר גבוה בהרבה, אבל מצד שני המכשירים החדשים הם מופחתי קרינה, ואנחנו הרי לא רוצים להקרין חולים שלא לצורך מחשש להתפתחות גידולים ממאירים".

     

    דוגמה נוספת היא בדיקות חדשניות לגילוי מוטציות נדירות של סרטן. הבדיקות הללו לא כלולות בסל הבריאות, ועלותן מגיעה לעשרות אלפי שקלים. "הטכנולוגיה רצה אבל התקציב לא מספיק להשיג אותה, וזה מעמיד את כל הרפואה הציבורית בבעיה", מוסיף פרופ' רוטשטיין. "למנהלי בתי החולים יש יכולת להורות לבצע את הטיפולים האלו, אבל זו תיבת פנדורה שאנחנו לא יודעים מה העומק שלה, ומה שברור לחלוטין הוא שהיא לא מתוקצבת".

     

    ייסדנו מקצוע חדש

    בתי החולים הממשלתיים קיבלו השנה כ-1.2 מיליארד שקל כדי לצמצם את הגירעון שלהם שעומד על 1.5 מיליארד, אבל הבעיה לא נפתרה. "הסכום לא פתר את בעיית כוח האדם, למשל. רק אצלנו חסרות 300 אחיות", אומר פרופ' רוטשטיין.

     

    במשרד הבריאות מודעים לבעיות, ומנכ"ל המשרד, פרופ' ארנון אפק, אומר שהם עובדים על השגת משאבים נוספים למערכת הבריאות, אך במקביל מגבשים תוכניות חלופיות על מנת להתמודד עם הבעיות בדרכים יצירתיות.

     

    "המערכת עמוסה מאוד, ובתקציב 2015 סיכמנו עם האוצר על תוספת שאני מקווה שתגיע עם הקמת הממשלה הבאה", הוא אומר. "לקראת 2016 נצטרך לדון עם האוצר על תוספת מיטות, אבל בינתיים אנחנו עובדים על תוכנית שבמסגרתה נקטין את האשפוזים החוזרים של חולים ונפחית את העומס על ידי יצירת קשר בין בתי החולים לקופות החולים".

     

    תוכנית נוספת היא לגרום להגברת התחרות בין בתי החולים על ידי פרסום דו"חות שביעות רצון המטופלים ואורכי ההמתנה לניתוחים. "כדי להתמודד עם העומסים בחדרי המיון אנחנו מוסיפים תקנים של רופאים ואחיות, וגם ייסדנו מקצוע חדש של עוזר רופא", מסכם פרופ' אפק. "בנוסף, נתגמל אחיות שיעבדו במיון מעבר להיקף המשרה שלהן כדי להקל על העומס. השנה גם קיבלו 1,100 בוגרי בתי ספר לרפואה אישור להתחיל סטאז', זוהי עלייה משמעותית לעומת השנים האחרונות".

     

    12 שעות במיון בסורוקה

    התוכניות של פרופ' אפק עוד רחוקות ממימוש, ולראיה, בביקור במיון בבית החולים סורוקה אתמול (ב') היה בלתי אפשרי להחליף מילה עם הצוות הרפואי, שמתרוצץ בין המטופלים. סגנית האחות האחראית, אוריאנה ביתן, הספיקה להגיד: "אנחנו בית החולים היחיד בנגב. יש עומסים גדולים ותמיד חסרים אנשי צוות".

     

    כשהיא מתפנה לדבר היא מספרת שהעומס הוא הגורם העיקרי לאלימות שמופנית כלפי הצוות הרפואי על ידי מטופלים ובני משפחותיהם. "אנחנו משתדלים לתת את הטיפול הכי טוב, אבל לא תמיד זה מתאפשר", מסבירה ביתן, שסוגרת 18 שנים במערכת. "יש הבדל בין המיון שהכרתי כשהתחלתי לעבוד לבין המיון עכשיו. היום העומסים הרבה יותר גדולים. אין מה להשוות. חולים מחכים לפעמים שעתיים לפני שאחות ניגשת אליהם. ואנחנו אפילו עוד לא בשיא העונה. זה עוד כלום. יהיה יותר קשה. אנחנו לפני הסערה".

    שוכבים במסדרונות בוולפסון ()
    שוכבים במסדרונות בוולפסון

    סורוקה. החורף הקשה עוד שלפנינו (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    סורוקה. החורף הקשה עוד שלפנינו(צילום: בראל אפרים)

    ליאור (25), שהגיעה למיון הכירורגי כדי ללוות את בעלה מאור שסובל מכאבי בטן, סיפרה: "הגענו לכאן ב-23:15 בלילה אתמול. היה עומס מטורף ולא יכולנו לשבת על כיסא. אני לא מדברת על מיטה בכלל. ב-5:30 בבוקר קיבלנו מיטה. ב-6:00 ראה את בעלי רופא ואמר שאולי יאשפזו את בעלי. רק ב-10:00 הוא עשה אולטרסאונד. אחר כך גילו שיש לו אבנים בכיס מרה ואמרו שהוא צריך להתאשפז".

     

    הבעל מאור הוסיף אחר כך: "הצוות הרפואי רץ ותיזז ממטופל למטופל. הם לא אכלו ולא שתו. היחס שלהם מצוין. אבל אולי צריך להוסיף עוד רופאים".

     

    מנהל בית החולים, ד"ר אהוד דודסון: "מראש מספר המיטות לאלף נפש נמוך כי אנחנו בית חולים בפריפריה". בסורוקה החלו בתוכנית להרחבת המיון, אבל יש גם בשורות טובות פחות לעתיד: "הבשורה של קיצור התורים של השרה יעל גרמן התבטלה כשנפלה הממשלה", מוסיף ד"ר דודסון. "תוספת המשאבים שהייתה אמורה להגיע מהמדינה התבטלה ואנחנו מצטערים על המצב הפוליטי שנוצר".

     

    בדיקה פולשנית במסדרון בוולפסון

    בבית החולים וולפסון עומדים על תפוסה של 115% במחלקות הפנימיות ובמיון, ועל פי הצוות הרפואי מדובר בנתון די קבוע. התקן למחלקות האלה הוא 38-36 מיטות אשפוז, ובאופן קבוע מטופלים בהן בממוצע כ-46 חולים, חלקם מונשמים וחלקם במצב קשה. מנהל בית החולים ד"ר יצחק ברלוביץ: "לאדם ששוכב במסדרון אין פרטיות. הוא נאלץ לעשות את צרכיו במקום שבו מה שמפריד בינו לציבור זה וילון. אלו תנאים שלא היינו מאחלים לאף אחד, בטח לא לחולים".

     

    לדבריו, העובדה שאף גוף פוליטי שמתמודד בבחירות הקרובות טרם הכריז על רפורמה במערכת הבריאות היא מטרידה: "המערכת נאנקת כבר הרבה מאוד שנים, וכל שנה המצב מחריף. בסופו של דבר רואים את זה בעיניים של החולים והנפש יוצאת אל הסבל שלהם. המערכת צריכה לקבל יחס לפחות כמו שמקבלות מערכות הביטחון והחינוך. פגיעה בבריאות היא פגיעה בחוסן הלאומי שלנו".

     

    מנהל וולפסון: "הנפש יוצאת אל החולים"    ( )

    מנהל וולפסון: "הנפש יוצאת אל החולים"    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בשעות הצהריים טופלו במסדרונות וולפסון כמה חולים שנאלצו לענות על שאלות פולשניות לעיני כול, וחלקם קיבלו עירויים ותרופות כשמסביב עוברים מבקרים. "המצב הזה חייב להטריד את כולם", אמר רופא בפנימית ד' שביקש לא להזדהות. "העומס פוגע גם במטופלים שלנו וגם בנו. זה מתכון לטעויות".

     

    רמב"ם: מעבירים בינינו כיסא גלגלים

    יותר מ-20 חולים המתינו אתמול 10 שעות בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה לפני העברתם למחלקות אשפוז. רובם שהו בחדר המיון יותר מיממה, ואחד מהם אף התקרב ל-40 שעות. ברוב המקרים, הסיבה לפקק בהעברה למחלקות האשפוז הייתה מחסור במקום במחלקות עצמן.

     

    אוליסיה רמז שהתה בחדר המיון יותר מ-26 שעות והייתה אמורה לעלות למחלקה הנירולוגית בשל פריצת דיסק. "אין מקום במחלקה בשבילי כי בית החולים מפוצץ", היא מסבירה. "חסרים גם רופאים ואחיות. הצוות מעולה אבל אין להם כוח פיזי להגיע לכולם. העומס פה היה נורא. יש אנשים שממש סובלים. לי עוד יש עזרה אבל אנשים שמגיעים לבד זה קשה. גם ציוד חסר. לאגף הזה במיון יש רק כיסא גלגלים אחד, אז אנחנו מעבירים אותו מאחד לשני".

     

    גם ברכה שבתאי, מקריית שמואל שבחיפה, אישה בשנות ה-70 המאוחרות לחייה, "סגרה" בצהריים 25 שעות במיון. היא הגיעה לבית החולים שלשום עם בעיות שיווי משקל וסחרחורות, אולם לדבריה למרות הקושי עושים אנשי הצוות את המרב לטפל ולהקל על החולים. "הם השתדלו לעשות את המקסימום שהם יכולים ועשו את זה בשיא המקצועיות", אמרה על הטיפול בה. "אני מחכה שיפנו אותי למחלקה. התחושות שלי הן שהם עושים את המקסימום שהם יכולים".

    נתניהו בביקור בבית חולים. הבחירות יעכבו תוכניות (צילום: חיים צח, לע"מ) (צילום: חיים צח, לע
    נתניהו בביקור בבית חולים. הבחירות יעכבו תוכניות(צילום: חיים צח, לע"מ)

    "הבעיה היא שהעומס הזה הוא כבר הנורמה", אומר אחמד קובאני, סגן האחות האחראית במחלקה פנימית א' בבית החולים. "הזרם של החולים מהמיון לא מפסיק אף פעם. תפוסה של 120-110 אחוז זה מצב קבוע, כל השנה. האוכלוסייה מזדקנת, המחלות יותר מורכבות. המצב הולך ומחמיר וזה רק תחילת החורף. השחרור גם הוא איטי כי במקרים רבים לא מוצאים לחולים האלה פתרון בקהילה".

     

    בפנימית א' ערוכים לטפל גם ב-14 חולים מורכבים ביותר, מונשמים, וכאלה שנדבקו בחיידקים עמידים, והם זוכים למה שמכונה "טיפול מוגבר", סוג של יחידת טיפול נמרץ במחלקה. אלא שבפנימית א' יש כעת לא פחות מ-16 חולים מורכבים, המאושפזים בחדרי בידוד וחדרים שאינם מותאמים למחלתם. בשל מצוקת כוח האדם, חדרים אלה אינם מאוישים באנשי צוות רפואיים כלל. "אנחנו מנסים להיות קשובים למה שקורה שם, אבל כשיש רק חמש אחיות במקום תשע במשמרת, בלילה אפילו פחות, והן אחראיות על כל המחלקה ולא רק על החולים המונשמים והמורכבים – זה לא אפשרי", אמר קובאני. "אני מתוסכל. הצוות שלי מתוסכל".

     

    בבית החולים מאיר בכפר סבא המתינו בבוקר עשרות חולים במשך שעות במיון. במחלקת כירורגיה ואורתופדיה אמרה עובדת בית החולים למחכים: "תמתינו בחוץ. זה ייקח הרבה זמן. לפחות 6-5 שעות, כי יש לנו רופא אחד שעובד במחלקה. אם יש לכם טענות אתם יכולים לכתוב להנהלת בית החולים". לשאלה למה יש רק רופא אחד, ענתה: "אני לא יודעת. תשאלו את ההנהלה".

     

    חוסאם מנסור, חולה סוכרת מטירה, סיפר: "חיכיתי ארבע שעות בתור כדי לקבל תוצאות של צילומי רנטגן, אבל לא קראו לי. נכנסתי פנימה והסברתי להם שאני רועד, עייף ואני לא יכול לחכות עוד. לצערי אף אחד לא התחשב. התשובה הייתה 'תמתין כמה שעות'. בגלל היחס הזה רציתי לעזוב את המחלקה וללכת".

     

    אין ממשלה שתטפל

    לסיכום אפשר לקרוא את הדברים שאומר מנהל רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, שמסכם: "מערכת האשפוז בישראל במשבר עמוק. משבר שנוצר בגלל חוסר תקצוב מכווץ ולא אחראי שלא התאים את עצמו לגודל האוכלוסייה ולרפואה המודרנית. לצערי הרב אנחנו פוגעים בכבוד האדם כשחולה שוכב במסדרון.

    את זה אנחנו צריכים להפנים ואת זה אנחנו צריכים לתקן.

     

    "יש לנו רופאים נהדרים ואחיות נהדרות, מסורים, נאמנים. למרות כל מה שנאמר לפעמים על דור ה-y והדור החדש, הדור הזה נאמן, נשאר כאן שעות על גבי שעות, עושה את עבודתו. אבל כשאחות רצה מחולה לחולה ורופא מגיע למטופל רק כעבור שלוש שעות, אז הטיפול הרפואי נפגע.

     

    "כרגע הממשלה הנוכחית לא מטפלת בנושא הרפואה ואנחנו נשארנו במצב עגום ללא תקצוב. ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא מהנמוכות במדינות המערב. אנחנו על 7.6% מההוצאה הלאומית והממוצע האירופי הוא בסדר גודל של 9%. כלומר, חסרים כעשרה מיליארד שקל לתקציב הבריאות כדי לאפשר רפואה טובה וסבירה, אפילו לא מהטובות בעולם".

     

    בתגובה לנתונים בכתבה מסר יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב: "ההשקעה החסרה בתשתיות מערכת הבריאות היא תוצאה של הזנחה מתמשכת של ממשלות ישראל, למרות התראות של בכירי מערכת הבריאות, בתי החולים וקופות החולים. הנתונים מדאיגים ביותר ומעלים שאלות קשות באשר לעתידה של הרפואה הציבורית. הנפגעים הראשונים ממצב זה הם החולים. מחסור זה מביא אותם לחיפוש חלופות במערכת הפרטית, וזו ממשיכה לגדול ולצבור כוח ולגיטימציה, לצד גידול הפער ברמת הבריאות בין עניים לעשירים. אנו קוראים לממשלה לפעול באופן מיידי לשינוי סדר עדיפויות".


    פורסם לראשונה 22/12/2014 22:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מיטות במסדרון בית החולים וולפסון, אתמול
    מומלצים