שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    עשיתי שינוי: מבנק הפועלים לעמק הסיליקון
    במשך עשרים שנה ישבה ענת ורונסקי על עבודה נוחה בבנק הפועלים, אבל לאחר שבעלה ההיי-טקיסט נענה להצעת עבודה מפתה בעמק הסיליקון, מצאה עצמה ורונסקי במציאות חדשה. אבל במקום להתמכר לשופינג ולקניונים, החליטה ללמוד בישול ברמה גבוהה. שבע שנים אחרי, היא מספרת על חברת הקייטרינג שפתחה בפאלו אלטו

    בביקורה האחרון בארץ ישבה ענת ורונסקי באחד מבתי הקפה הידועים באזור המרכז. היא טעמה מהעוגה שהוגשה לה, והתקשתה להימנע מביקורת: "הטעם לא הפיל אותי", אמרה, ובמוחה כבר עשתה את החישוב של המרכיבים שהיתה מוסיפה ומחסירה, לו רק היתה אופה אותה.

     

    לכתבות נוספות בערוץ ymedia:

     

    ורונסקי, נשואה ואם לשלושה, הרוויחה את ההערה הנ"ל ביושר. היא שפית וקונדיטורית, שמזה שבע שנים מתגוררת בפאלו אלטו שבארה"ב, לשם עברה עם משפחתה לאחר שבעלה נענה להצעת עבודה מפתה בתחום ההיי-טק.

     

    ההחלטה לעשות רילוקיישן הייתה לא קלה. אחרי הכל, ורנוסקי עזבה פה משפחה, חברים ועבודה בטוחה עם ותק של 20 שנה, בהן שימשה יועצת משפטית של ישראכרט ואמריקן אקספרס בבנק הפועלים.

     

    אבל ורונסקי קורצה מהחומר של חשיבה והתלבטויות - עד ההחלטה. הרציונל היה פשוט: לא להוציא את יומה על שופינג ובתי קפה, אלא לגלות תרבות ומקומות חדשים, ולהגשים חלום ישן שלא התאפשר בישראל: ללמוד משהו חדש.

     

    "חוקים הם חלק מהעבודה הקודמת שלי"

    ואכן, שבע שנים אחרי, ורנוסקי מכירה את פאלו אלטו וסן פרנסיסקו הצמודה, כמו שמדריכי תיירים מנוסים באזור לא מכירים. והיא גם למדה. כשנתיים לאחר הגעתם לפאלו אלטו, קיבלה ורונסקי תעודה של שף, ויתרה מכך, הפכה את ההובי למקצוע כשפתחה חברת קייטרינג לאירועים משלה. "התחום הקולינרי תמיד עניין אותי,0 והבישול והאירוח היו תמיד משהו שאהבתי לעשות. המעבר לפאלו אלטו הפך את השאיפה לעשות משהו עם האהבה הזאת - למציאות".

    עוגיות מקרון, אחת המנות האהובות בתפריט הקייטרינג של ענת ורונסקי ()
    עוגיות מקרון, אחת המנות האהובות בתפריט הקייטרינג של ענת ורונסקי
     

    ורונסקי נרשמה ללימודי בישול באחד מבתי הספר היוקרתיים בארה"ב - ICC (אינטרנשיונל קולינרי סנטר) - ששכר הלימוד השנתי בו מגיע לכ-130 אלף דולר. "תוכנית הלימודים מיועדת למי שרוצה לדעת קולינריה על בוריה", אומרת ורונסקי, "לומדים בכיתה של עשרה תלמידים, ואחרי שנה תובענית של כל מה שקשור בבישול - מקבלים תעודת שף".

     

    איך מקבלים בבית את הבחירה בלימודי בישול? מצא חן בעיני הילדים, שהאמא עורכת הדין תהיה שפית?

    "קיבלתי פרגון ענק מהבית. בעלי הוא התומך העיקרי שלי, וגם הילדים עודדו. זה לא רק מילות עידוד, זה גם לקחת חלק בטעימות ובחיווי הדעה. כל יום מביאים הביתה את מה שמכינים בבית הספר. הם טעמו ממה שהכנתי, חיוו דעה, נהנו. בעלי פיתח עם הזמן חוש קולינרי, ומוכן לטעום מהכל".

     

    היית עו"ד נוקשה, כזו שרגילה לחלק הוראות, ואז התחלת פתאום לקבל הוראות וציונים. איך מסתדרים עם זה?

    "אכן, זו היתה שנה לא פשוטה. זה המסלול,שהוא מובנה עם משמעת קפדנית, הבחינות בכתב והמעשיות, חמישה ימים בשבוע, כמו בטירונות. עומדים שמונה שעות רצופות על הרגליים, הלימודים אינטנסיביים והקבוצה קטנה ואינטימית, לטוב ולרע. טווח הגילאים של הסטודנטים נע בין 18 ל-50.

     

    "איתי בקבוצה היו תלמידים מארה"ב, מהודו, מתאילנד ומישראל. זה לא פשוט להיות יום-יום כל כך הרבה שעות עם קבוצה, שכל אחד רוצה להצליח ולהוכיח שהוא הכי מוכשר. עם זאת, יש דברים שהבאתי איתי מהעבודה הקודמת, שסייעו לי פה. הבישול צרפתי הוא מקצוע נוקשה ומדויק. לומדים ב-6 שלבים את כל יסודות הבישול הצרפתי, כולל כישורי סכינים. זה מטבח מסורתי, שמנסים לשלב בתוכו קצת טרנדים מודרניים, אבל הוא מבוסס על חוקים, וחוקים הם חלק מהעבודה הקודמת שלי".

     

    לאחר שסיימה את הלימודים וקיבלה תעודת שף, החליטה ורונסקי להשלים לימודי קונדיטוריה, ופנתה ללמוד קונדיטוריה בבית הספר הידוע של האמן מישל סאס (suas) בסן פרנסיסקו - "SFBI בייקינג" - הידוע בעיקר בשל לימודי הלחם הגבוהים שבו. במקביל לפתיחת בית הספר לאפיה, פתח סאס "קפה פטיסרי", שמאז פתיחתו, לפני כשנה, נחשב לאחד המקומות הלוהטים והטרנדיים בסן פרנסיסקו. תוכנית האפיה בבית הספר שלו נמשכת חודשיים, בהם לומדים לאפות לחם, מאפים שונים, מלוחים ומתוקים, ומבינים למה הקונדיטוריה היא סוג של אמנות.

     

    ושוב חזר על עצמו הריטואל של היכרות עם אנשים זרים שמגיעים ממנטליות שונה?

    "שכר הלימוד בבית הספר הזה הוא 17 אלף דולר, 16 אנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם, בגילאים שונים, לומדים בכיתה, ובאופן טבעי יש תחרות ומריבות בזמן הלימודים. אלו לימודים אינטנסיביים, ועבודה בצוות היא תמיד דבר מורכב שגורר לפעמים מריבות ומחלוקות. עבדנו כקבוצה, שבכל יום מרגישה כאילו היא מאפיה, וזה לא פשוט. אבל החשוב הוא שמגיעים לסיום עם חיוך, ונשארים חברים קרובים".

     

    מצאת קווי דמיון בין שתי הקריירות שלך?

    "אלו שני דברים שעונים על שני צדדים שיש לי. מצד אחד, הרצון לחופש, מצד שני - נוקשות ופרפקציוניזם. במקצוע הזה יש לי חופש לעשות כל מה שאני רוצה. אני מחליטה מה לעשות ואיך, ויכולה להכניס הרבה דמיון ויצירתיות. להביא את כל מה שבי - בלי מגבלה. אני קולטת מהסביבה טעמים, ריחות, כל החושים מופעלים. אני נהנית מזה. באפיה בא לידי ביטוי כל החלק הפרקפקציוניסטי שלי, המדויק, מה שמאפיין את מקצוע המשפטים".

     

    סיימת את הלימודים, קיבלת תעודה, ועשית V על המטרה. אפשר להתחיל להינות מהמראות של פאלו אלטו וסן פרנסיסקו?

    "לגמרי לא. אמנם הלכתי ללמוד מתוך הרצון ללמוד משהו חדש, ולא חשבתי לעבוד בזה, אבל בתום הלימודים עברתי עם עצמי ניסוי ותהייה. גיבשתי לעצמי מה אני רוצה לעשות ואיך אני אוהבת לעשות, והחלטתי לפתוח עסק בתחום. לאחר תקופה של התאמת הידע והנסיון המעשי וגיבוש הסגנון האישי לצרכי המקום והזמן, החלטתי לפתוח עסק של קייטרינג ואירוח. זה לא רק בגלל אהבת הבישול והאפיה, אלא גם ההפקה. אני אוהבת את האדרנלין, שזורם בי לפני ותוך כדי האירוע, אני אוהבת לרגש אנשים, לראות אותם נהנים ממעשה ידיי. מבחינת הקהל המקומי - אני כבר יושבת בתודעה, אני עושה אירועים גדולים, העסק מתחיל להרוויח".

     

    הגשמת את החלום?

    "עדיין לא לגמרי. אני מתכננת כבר את הדבר האמיתי, לפתוח בית ספר לבישול. ללמד אנשים את מה שהם עדיין לא יודעים בתחום, מתוך ידיעה שגם אני כל הזמן לומדת ומתנסה בדברים חדשים. לא הייתי מגיעה לזה לולא הייתי נשארת במקום ובקריירה הראשונה שלי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים