קשישים מגיעים לבי"ח "על הרגליים" ויוצאים במצב חמור
החשש של קשישים מפני אשפוז בבית חולים שיגרום להדרדרות במצבם - מוצדק: כך עולה ממחקר ישראלי חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. החוקרות מצאו כי אחד מכל שלושה קשישים המגיעים לבית חולים כשהם מתפקדים בצורה טובה - משתחרר עם ירידה קשה בתפקוד. הסיבה: הם לא יוצאים מהמיטה ותזונתם לא מאוזנת
מתאשפזים - ומידרדרים: מחקר ישראלי חדש מצא כי מצבם של שליש מהקשישים בני 70 ומעלה המגיעים לבית החולים מחמיר במהלך האשפוז והם סובלים מירידה ברמת התפקוד. כמחציתם מדווחים על ירידה בתפקוד חודש לאחר השחרור. הסיבות המרכזיות שנמצאו לפגיעה בהחלמה כללו שכיבה ממושכת במיטה ותזונה לא מאוזנת.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
המחקר נערך באוניברסיטת חיפה על ידי החוקרות ד"ר אנה זיסברג וד"ר אפרת שדמי מהחוג לסיעוד. "חולה שמגיע להתאשפז בעקבות מחלה קשה, כגון סיבוכים של דלקת ריאות או בעיות לב, מצפה בעת שחרורו להיות במצב בריאותי טוב יותר מאשר לפני שנכנס לבית החולים, אך בפועל לא תמיד כך הדבר", אמרו החוקרות. "אותנו עניין מה קורה במהלך האשפוז שמשפיע על כך שאנשים עצמאיים חווים התדרדרות בתפקוד הבסיסי שלהם. מדוע אנשים מגיעים על הרגליים ולפעמים יוצאים על כיסא גלגלים".
במחקר השתתפו 684 אנשים בני 70 ומעלה שאושפזו במחלקות פנימיות של שני בתי החולים, בעקבות מחלה או מצב בריאותי שלא אמור להשפיע באופן משמעותי על התפקוד שלהם (למשל, שלא עברו ניתוח או סבלו משיתוק). מהממצאים עלה כי כשליש מהמאושפזים השתחררו במצב תפקודי ירוד יותר, לעומת זה שבו היו לפני האשפוז, וכמעט מחצית (46%) דיווחו על ירידה בתפקוד חודש לאחר שחרורם מבית החולים, בהשוואה לתפקוד שלהם מהתקופה שלפני המחלה שהובילה לאשפוז.
מהממצאים התברר גם כי אחד הגורמים המרכזיים לירידה בתפקודם של הקשישים לאחר שחרורם הוא הפחתת הניידות במהלך האשפוז. לדברי החוקרות, החולים מאמצים לעיתים קרובות את התפיסה כי עליהם לשכב במיטה וכי כמחצית מהם כלל לא יצאו מחדרם במהלך האשפוז.
אשפוז בבית החולים. כמעט מחצית דיווחו על ירידה בתפקוד(צילום: ירון ברנר)
"חוסר הניידות מוביל לירידה במסת השריר וכתוצאה מכך עלול לגרום לקשישים קושי בתפקוד היומיומי וסיבוכים אחרים", אמרה ד"ר זיסברג. "מחקר זה מראה לראשונה כי מעבר לגורמי סיכון רבים אחרים לפני ובמהלך האשפוז עצמו, ניידות היא גורם משמעותי, והקפדה על ניידות יכולה להשפיע מאוד על התפקוד לאחר השחרור".
גורמים נוספים שנמצאו משפיעים על מהלך ההחלמה היו שימוש בקטטר למתן שתן או במכנסון שלא לצורך, שינויים הקשורים לטיפול בתרופות שינה ותזונה לקויה. כך, בממוצע משתתפי המחקר דיווחו כי צרכו כ-60% מהמנה היומית המומלצת במהלך ימי האשפוז. הסיבות לתזונה מופחתת נבעו מתלונות על הטעם, שאינו הטעם לו רגיל המאושפז, חוסר תיאבון או צום לצורך בדיקות שונות.
"לירידה בתפקוד עלולות להיות השפעות קשות"
"הציפייה של אדם שמגיע לאשפוז במחלקה פנימית היא להיות משוחרר לאחר שהמקרה הבריאותי טופל, בלא שיש פגיעה בתפקוד היום-יומי שלו", הוסיפה ד"ר ויסברג. "לדוגמה, בקרב אנשים שמתאשפזים בעקבות דלקת ריאות או מחלה כרונית כמו אי ספיקת לב, אנחנו לא מצפים לראות התדרדרות בתפקוד. "אדם בן 82, שהיה מתהלך באופן עצמאי, הולך לשירותים, מתלבש ואוכל לבד לפני האשפוז, ומתאשפז לשלושה-ארבעה ימים לקבלת טיפול להפרעות בקצב הלב - אין לכאורה סיבה שלאחר האשפוז, לאחר שהוסדרה הבעיה הלבבית, הוא יהפוך לתלותי, נעזר במקל, ומשתמש במכנסון".החוקרות ציינו כי ההמלצה החשובה ביותר מבחינתן היא עידוד ניידותו של המאושפז, אף לאורך המחלקה או בחדר עצמו. "כדאי לעודד את החולה לעצמאות ככל הניתן, תוך דאגה לתזונה מאוזנת ומלאה כדי להביא את הגוף לתהליך החלמה מיטבי", אמרה ד"ר זיסברג. "לירידה בתפקודם של החולים לאחר שחרורם מבית החולים יכולות להיות השפעות עתידיות קשות, כמו צורך בשיקום, אשפוז במוסד סיעודי, נפילות, ירידה באיכות החיים ואפילו מוות. חשוב מאוד לזהות את גורמי הסיכון הקשורים למהלך האשפוז ולדאוג לשינויים בכדי למנוע תוצאות אלה".
בעקבות הממצאים החל מחקר המשך בשני בתי חולים שיבחן שוב את הגורמים לפגיעה ביכולת השיקום של המאושפזים, במטרה לשפר את מצבם לאחר השחרור בחזרה לקהילה.
קשישים באשפוז. מגיעים על הרגליים - ויוצאים בכיסא גלגלים
צילום: shutterstock
מומלצים
