שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא שוות, לא נבחרות
    בג"ץ נאחז בטיעון טכני כדי לדחות עתירת נשים חרדיות למען צירופן לרשימות. ומדוע חברי הכנסת מכל המפלגות עדיין שותקים? אולי כי הם פוחדים

    "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", נכתב במגילת העצמאות. מאז עברו כמעט 67 שנים ועדיין, עבור נשים שחיות פה מדובר רק בתיאוריה, כי בישראל של 2015 נשים עדיין אינן זכאיות להיבחר למפלגות החרדיות. כך, בתקנון רשמי.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    שבויים בידי חברות הביטוח / מירב כהן

    זגורי, אל תיגע לי בשואה / טל שביט

     

    בחודש שעבר, כשבוע לפני הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, פנו ארבע נשים חרדיות לבג"ץ ודרשו שהמפלגות החרדיות יחויבו להציג פרקטיקה לבחירת נשים ברשימותיהן. חרדיות שעותרות לבג"ץ, בפרט בנושא מפלגות ופוליטיקה, אינו חיזיון נפוץ במקומותינו ונדרש הרבה אומץ כדי לעשות מהלך כזה, במיוחד כשאת חלק מציבור שמרני וכאשר מאיימים עלייך בהוצאת ילדייך ממוסדות החינוך, בחרמות ובנידויים. הן פנו לבית המשפט בכל זאת. ואולם, ימים ספורים בלבד לאחר שהעתירה הוגשה, היא נדחתה עקב שיהוי לכאורה במועד ההגשה, ולא לגופה.

     

    בערב הדחייה, רבות מהמפלגות עסקו עדיין בתהליך שיבוץ נשים וגברים לרשימותיהן. סיעת הליכוד התקוטטה בבתי הדין על המקום ה-20 ובשיבוץ המקומות המשוריינים, בנט שלף מהכובע מועמדים חדשים לבית היהודי ו"כולנו" של כחלון הייתה עסוקה בשיבוצי המקום השלישי ובעשירייה השנייה. ואצל החרדים? ש"ס ומפלגתו של אלי ישי המשיכו להילחם על מועמדים ורשימותיהן הוגשו ברגע האחרון ממש. בקיצור, אם השיבוץ עדיין כיכב בזמן הגשת העתירה, היכן השיהוי? למעשה, די ברור שהסיבה לכך שאיש אינו מתעכב על עניין ייצוג החרדיות בכנסת אינה רק פרוצדורה או איחור בהגשת מסמכים כאלה ואחרים לבית משפט.

     

    ואחרי הכול, הנושא בוער. בחודשים האחרונים נשמעו שוב ושוב בכל כלי התקשורת ביטויים לרצונה של אוכלוסיה שלמה, שבימים כתיקונם מורגלת בהשתקה כמעט מוחלטת. לאחר שנים של מידור קמו כמה נציגות אמיצות של האוכלוסייה הזאת והחליטו לדרוש זכות בסיסית וברורה מאליה, אלא אם את אישה חרדית: הזכות להיבחר במסגרת המפלגות שבהן הן מאמינות. למרות שאפשר היה לעשות משהו - ואין ספק שאפשר היה - ההשתקה נמשכת. האם מישהו תוהה מדוע?

     

    על פניו נראה כי הגורם לכך שאיש - לא רק בערכאות המשפטיות אלא במגרש הציבורי כולו - אינו שועה לבקשת החרדיות הוא חשש אמיתי מפני ההתערבות בתפוח האדמה הלוהט הזה - ייצוג הולם במסגרת המפלגות החרדיות בכנסת. אבל ממה הם כל כך חוששים? אולי זה פחדו של בית המשפט ממה שעלול להיתפש כהתערבות פוליטית? אולי זה הפחד של חברי כנסת מכל הסיעות מתגובה חרדית נזעמת שתפגע בהם? ודאי מדובר בחשש של ראשי המפלגות החרדיות מהאפשרות שנשים יהיו שותפותיהם למוקד העשייה הציבורית. צריך להזכיר שחברי הכנסת החרדים משתפים פעולה עם נשים בכנסת על בסיס יומיומי ואפילו יודעים להצביע בשבילן, כמו למשל ההצבעה לדליה איציק במסגרת המרוץ לנשיאות.

     

    אז מה אם כן צריך להתרחש כדי שהמפלגות החרדיות יכבדו את העיקרון הבסיסי והדמוקרטי שלפיו לכל אדם מותר גם לבחור וגם להיבחר? נדרש שילוב ידיים אמיץ של בית המשפט ובית המחוקקים עם נשות הציבור החרדי. רק עמידה חיצונית נחושה על כללי הדמוקרטיה יחד עם המשך הוויכוח והגברת המודעות הפנימית בתוך הציבור החרדי לגבי חשיבות זכות הייצוג לנשים, יאפשרו את השינוי המתחייב: ייצוגו בכנסת של הקול המושתק ביותר בציבור הישראלי.

     

    עו"ד ליאל אבן-זהר, מנכ"לית עמותת כ"ן-כוח נשים

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים