אנחנו החרדיות שחוללו את המהפכה
בש"ס הקימו "מועצת נשים", ב"יהדות התורה" שלחו בריונים, הרב מאזוז הבהיר כי אין אתנו בעיה הלכתית - וקבוצות ה"נייעס" קרסו מרוב עיסוק בנו. ברשימות שהגישו המפלגות החרדיות עוד אין נשים, אבל את כל זה, אי אפשר היה לדמיין לפני שנתיים. הסבלנות משתלמת. ובינתיים: לא נבחרות, לא בוחרות
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מה שבכל זאת היה מעניין, זה האופן שבו בחר העורך להגן על הפעולה הזו. בכל זאת, מחיקת קנצלרית גרמניה ועוד כמה שועות עולם, יוצרות סדר פוליטי אוניברסלי חדש שאפילו מלחמת העולם השנייה לא הצליחה לייצר, והעניין עורר דיון גם בתקשורת העולמית שנחשפה לראשונה לתופעה. ואמר אותו עורך בלי למצמץ, כי תמונות נשים פוגעות בזכר הקדושים, וכי הוא חושש שילד בן שמונה ייחשף לתמונות הללו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הרב הראשי מגיע לענות על השאלות שלכם
- השבט האבוד הגיע לכותל: "כאילו נכנסתי לחלום שלי". צפו
- געגועים מקטמנדו: איפה את, מנג'ו שלי?/
חני ליפשיץ
אנגלה מרקל לא צריכה את "המבשר" כדי להיות נוכחת ולהשמיע קול. אבל אלפי נשים אחרות מודרות מכל מרחב ציבורי, ובעיקר ממוקדי ההשפעה שבהם נגזר גורלן לטוב ולרע.
לכן בחרתי להשמיע לראשונה את הקול הזה, כשפתחתי לפני שנתיים בקמפיין המחאה "לא נבחרות לא בוחרות", שתפס תאוצה ונפח רב בתקשורת הכללית והחרדית, ובמיוחד במערכת הבחירות הנוכחית.
ההשתקה חייבת להסתיים
מטרת הקמפיין הייתה ועודנה השמעת הקול הנשי החרדי, ובקשה מפורשת מהמפלגות החרדיות, שאחת מהן קיבלה את קולי במשך מערכות בחירות רבות: "הכניסו נשים חרדיות לרשימותיכם". המצב כיום כל כך מעוות. נשים חרדיות נמצאות בכל כך הרבה מוקדים, אך שערי הכנסת נעולים בפניהן ואין להן שום יכולת השפעה והכרעה במוקדי קבלת ההחלטות. הדבר הזה צריך להסתיים.
ואם עד היום טענו ובצדק ,כי "הנשים החרדיות לא רוצות להיות שם" – גילינו באמצעות הפעילות שלנו, שיש הרבה חרדיות שהיו שמחות להשפיע. יותר מכפי שאתם יכולים לדמיין. רובן, אגב, פוחדות מאיומים בסגנון שאני וחברותיי שנחשפו בקמפיין קיבלנו, והן בוחרות להשמיע את דעתן בשקט.
בסוף השבוע שבו הוגשו הרשימות לכנסת, נוכחנו שמפלגות החוסות בצל הדמוקרטיה והשוויון ממשיכות להגיש רשימות גבריות למהדרין. ובכל זאת, אני מרגישה שאפשר לראות את האופק ואת השינוי הקרב.
שינינו את השיח המגזרי
הרבנית עדינה בר-שלום אמנם לא נמצאת ברשימת מועמדי ש"ס, אך אותה "מועצת נשים" שהוקמה - גם אם ריקה
מתוכן אמיתי ונועדה לסתום פיות - מהווה אבן דרך משמעותית בתוך המגזר פנימה. אני לא יכולה לדמיין מציאות כזו לפני שנתיים, לפני שהנושא עלה והוצף לדיון.
הרב מאיר מאזוז, פטרונו הרוחני של אלי ישי, הצהיר במפורש שאין בבחירת נשים בעיה הלכתית, אלא שהוא לא רוצה להיות זה שיחולל את השינוי החברתי. אמירה זו היא משמעותית מאוד עבורנו, כי הנושא ההלכתי עלה שוב ושוב לדיון. וכאשר רב בסדר גודל של הרב מאזוז מציין זאת, זו התקדמות ואבן דרך חשובה.
הדיון הפנים מגזרי היה סוער ורווי אמוציות. קבוצות הווצאפ החרדיות קרסו מנטל הסוגיה. חוגי בית נרגשים ונרעשים סערו ונתנו את הדלק ואת הכוח להמשיך. היו התנגדויות רבות, אבל היה דיון.
לראשונה בתולדותנו נדרשה אף "יהדות התורה" - הסמן השמרני ביותר במגזר – לסוגיה, ואף שלחה את הרב מרדכי בלוי, אחד מנציגיה (הלא ריאליים) בכנסת, לאיים עלינו ולזרוע בנו בהלה. מהלך זה פתח פתח בתודעה הציבורית החרדית שעד כה לא דנה בסוגיה.
אחת הדמויות המובילות ב"יהדות התורה", יצחק רביץ, אף יצא בהתבטאות תקשורתית האומרת ש"אין בעיה עם ח"כית חרדית". הוא כמובן נאלץ לחזור בו, אבל דווקא החרטה שהביע מדגימה עד כמה חלחל פנימה הרעיון, וכמה הוא גדול ונכון.
אז אין עדיין אישה ברשימות החרדיות, אך כל התארגנות פוליטית חרדית חדשה שתקום, תידרש לסוגיה ותיאלץ לתת תשובות, בניגוד למה שקרה עם רשימת "טוב" ז"ל - התארגנות פוליטית של חרדים "חדשים" - שלא חשבה אפילו על שילוב נשים ברשימתה.
ההיסטוריה מוכיחה שהסבלנות משתלמת. אני בוחרת להשקיף על ההישגים הגדולים שהתחוללו, ולהביט קדימה בתקווה. ובינתיים: לא נבחרות, לא בוחרות.
- הכותבת היא פעילה חרדית, ממקימות "לא נבחרות - לא בוחרות"
לפנייה לכתב/ת 
