שתף קטע נבחר

ה-FDA אישר: טמפון לנרתיק שעוצר בריחת גזים וצואה

המתקן - טמפון שמוחדר לנרתיק מתנפח, יוצר לחץ על פי הטבעת ועוצר את הצואה הדולפת. על פי ההערכות, כ-8% מהאוכלוסיה סובלים מחוסר שליטה בפי הטבעת בכמה דרגות חומרה. אחת הסיבות לכך בקרב נשים היא נזקים הנגרמים במהלך הלידה

מאות חולים בישראל, ובהם קשישים ויולדות, סובלים מדליפת צואה, תופעה מביכה ביותר הפוגמת קשות באיכות החיים. לראשונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני את Pelvalon Eclipse, מתקן ואגינלי הנראה כטמפון, אותו מחדירים לאיבר המין. לאחר הנכסתו הוא מתנפח, וגורם ללחץ על קיר המעי הישר והרקטום, מה שגורם לפליטת הצואה התקועה.

 

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

 

תופעת דליפת צואה פוקדת לא רק מבוגרים אלא גם צעירים עם פגיעות בעמוד השדרה, חולים בטרשת נפוצה או סוכרת נעורים, נשים צעירות לאחר לידה טראומטית ולעתים לאחר ניתוחים שגרתיים בפי הטבעת כמו טחורים ופיסורה. בשל המבוכה מתביישים רבים לפנות לעזרה, אך טיפולים חדישים מאפשרים לפתור את הבעיה - או לפחות להקטין את תדירות התופעה.

 

קראו עוד

למנוע מבוכה: כל הפתרונות לבריחת גזים וצואה

גזים: לא נעים, אבל יש דרכים להקל על המצב

בלי תפרים: איך תמנעי חתך בלידה?

כך זה נראה ( ) ( )
כך זה נראה

 

המתקן הראשון בעולם ללא תרופות

Pelvalon Eclipse מותווה לטיפול בבריחת הצואה, וכאמור, הוא פועל באמצעות יצירת לחץ על הרקטום דרך קיר הואגינה הסמוכה, ממש כשם שמחדירים למקום טמפון. עם המיתקן מתהלכים עד ליציאה.

 

לפי הצורך שואבים את האוויר שניפח את המיתקן או מנפחים אותו מחדש. תחילה הEclipse מותאם ומופעל על ידי איש מקצוע, ולאחר תדרוך קצר יכולה האישה להפעילו בעצמה.

 

זהו המתקן הראשון מסוגו בעולם, המטפל בדליפת הצואה ללא חומר תרופתי אלא באמצעי פיזיולוגי. הוא עשוי להפחית את הצורך בשימוש בתרופות המאטות את פעולת המעיים וגורמים לעצירות. באופן מפתיע, כתופעת לוואי נרשמה אצירת שתן, מה שעשוי להתאים לשימוש עתידי כטיפול אחר בבריחת שתן.

 

אישור ה-FDA, ניתן בעקבות מחקר על 61 נשים הסובלות מעצירות. מהמחקר נראה כי לאחר חודש, כ-80 אחוזים מהנשים במחקר חוו הפחתה של 50% במספר התקפי העצירות בזכות השימוש במיתקן, בהשוואה לקבוצת בקרה שלא השתמשה בו.

 

הסיבה השכיחה לתופעה - נזק הנגרם במהלך הלידה

תופעות הלוואי מהמתקן כוללים כאבי אגן וחוסר נוחות, שפשוף וגינלי, אדמומיות או הפרשה, ואצירת שתן. כל תופעות הלוואי הללו היו מינוריות וחלפו במהרה. אף אחת מתופעות הלוואי לא דרשו התערבות רפואית משמעותית או ניתוחים.

 

על פי ההערכות, כ-8% מהאוכלוסיה סובלים מחוסר שליטה בפי הטבעת בכמה דרגות חומרה. במקרים קלים תתבטא הפגיעה בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ובמקרים קשים יכול אף להירשם חוסר שליטה מוחלט ביציאות.

 

הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו.

 

לעתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מיד לאחר הלידה אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר במשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק עשוי להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים לאחר הלידה, כששרירי רצפת האגן נחלשים.

 

ניתוחים או דלקות באזור פי הטבעת עלולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. כמו כן, ישנם מומים מולדים נדירים שבהם אין התפתחות תקינה של אזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה ביציאות, לרוב במשולב עם חוסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן.

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
המתקן שיעזור להתמודד עם הבעיה המביכה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים