שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    שופטת: "עוד לא הגיע הזמן למזונות שוויוניים"
    בניגוד לכמה פסיקות חדשניות שעסקו במשמורת משותפת, מתעקשת יעל וילנר מהמחוזי בחיפה: החובה לממן את הילדים היא עדיין על הגבר
    בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה השופטת יעל וילנר שהגישות החדשניות שנפוצו בפסיקה בתחום מזונות הילדים, בניסיון לחתור לעבר "מזונות שוויוניים", סותרות את הוראות החוק ואת הלכות בית המשפט העליון. יחד עם השופטים חננאל שרעבי וד"ר עדי זרנקין היא סירבה להקטין מזונות אב לילדיו, אף שהוא חולק עם האם משמורת משותפת ושניהם משתכרים יפה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    השופטת וילנר אף הגדילה והזהירה מפני הנטייה לפרוץ את גדר החוק ולחטוא בחקיקה שיפוטית.

     

    המקרה המדובר עסק בגבר שחויב בתחילה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לשלם מזונות זמניים של 6,300 שקל בחודש עבור שלושת ילדיו. בית הדין הרבני, שדן בסוגיית המשמורת, החליט ביוני 2013 שהילדים יהיו במשמורת הורית משותפת, אם כי ציין שהוא חושד שמטרת האב בהתעקשות על המשמורת הייתה לזכות בהקלה בתשלומי המזונות.

     

    בעקבות חלוקת הזמנים השווה הופחתו בתחילה המזונות הזמניים ל-5,500 שקל, ופסק הדין הסופי קבע שהאב ישלם רק 4,500 שקל, בהתחשב בהכנסות ההורים (שניהם בעלי מקצוע מכובד ומשתכרים יפה), והעובדה ששניהם נושאים באופן שווה בנטל גידול הילדים. יתר ההוצאות יחולקו בין ההורים שווה בשווה.

     

    שני ההורים לא השלימו עם הפסיקה והגישו ערעורים למחוזי. בהתאם לפסיקות החדשניות של התקופה האחרונה ביקש האב לבטל את חיובו במזונות לאור המשמורת משותפת ובטענה שהכנסות האם גבוהות בהרבה משלו. האם, לעומת זאת, ביקשה להגדיל את המזונות שנפסקו.

     

    השופט חננאל שרעבי קבע שאין כל סיבה להתערב בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה – לא לכאן ולא לכאן - שכן נתוני המקרה, לרבות הכנסות ההורים ורמת חייהם נבחנו היטב. בהקשר לטענות האב נקבע שהעובדה שהמזונות הקבועים הסתכמו בהפחתה של כ-30% מסכום המזונות הזמניים מעידה על כך שבית המשפט לא התעלם מהמשמורת המשותפת.

     

    השופט הבהיר שאין מקום לפטור את האב, שמתפרנס יפה, מחובתו לזון את ילדיו וודאי שאין לתת תמריץ לניסיונו להשתמש במשמורת המשותפת ככלי להפחתת מזונות – כפי שציין בית הדין הרבני במפורש.

     

    השופטת וילנר ביקשה להוסיף ולהבהיר את ההלכה, והסבירה כי חובתו המוחלטת של האב לזון את ילדיו עדיין עומדת. היא הזהירה מפני הגישות החדשניות והזכירה שבית המשפט העליון עדיין לא הוציא פסיקה עקרונית המאפשרת לבטל את חובת האב לשלם את מזונות ילדיו.

     

    "נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמות את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור 'מזונות שוויוניים'. עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן", ציינה.

     

    השופטת הציעה לבסוף פתרון ביניים: במקרים שבהם האב משתכר פחות מהאם באופן משמעותי, ולהורים משמורת משותפת, ניתן להפחית כ-25% משיעור המזונות, בהתחשב בכך שהאב נושא בהוצאות ילדיו באופן ישיר כשהם אצלו. גם זאת, בהתאם לנסיבות המסוימות של המקרה וכל עוד טובת הילדים לא נפגעת.

     

    במקרה הנוכחי, השופטים לא מצאו לנכון להיענות לערעורו של האב ואף לא לזה של האם, כאמור. לא נפסקו הוצאות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים