שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רשות המסים טעתה בגבייה? הצטרפו לייצוגית
    בעקבות שורת של מקרים של גבייה ביתר מנישומים אישר בית המשפט המחוזי תובענה ייצוגית. השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות הרשות
    בית המשפט המחוזי בלוד אישר לאחרונה ניהול תובענה ייצוגית נגד רשות המסים ומשרד האוצר, בטענה כי הרשות גובה מנישומים רבים הפרשי הצמדה ביתר. במסגרת החלטתה הביעה השופטת מיכל נד"ב מורת רוח מהתנהלות המדינה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    נישום שהגיע להסדר עם רשות המסים גילה ששילם לה הפרשי הצמדה וריבית ביתר וביקש החזר. לטענתו, בעקבות המקרה שלו הוא הבין שמדובר בתופעה ארצית, ולמעשה, פעמים רבות נגבים מנישומים הפרשי הצמדה עודפים. הוא ביקש להחזיר את הכספים לנישומים באמצעות בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש לבית המשפט.

     

    הטענה המרכזית שלו הייתה כי במקרה של הסדר תשלומים או מתן אורכה לתשלום קובעת רשות המסים את שיעור הפרשי ההצמדה הצפויים להערכתה מבעוד מועד ("חיוב על דרך ההערכה"), כשלמעשה הסכום הסופי יכול להיקבע רק לאחר פירעון התשלומים. לטענתו, בסיום תקופת ההסדר הרשות אינה עורכת חישוב של מה שנגבה בפועל בהתאם למדד ואינה מיידעת נישומים אם נוצרה להם יתרת זכות.

     

    יתרה מכך, בכיתוב שעל דרישות התשלום הרשות יוצרת מצג שלפיו סכומי ההצמדה והריבית הם סופיים, ורק נישומים שפונים מיוזמתם לבדוק אם יש להם יתרות זכות מקבלים אותן בחזרה.

     

    רשות המסים טענה מנגד כי למבקש עצמו הוחזרו הפרשי הצמדה ששילם ביתר – כך שאין לו עילת תביעה. היא הוסיפה שבמערכת המחשוב שלה קיים מנגנון מוסדר לטיפול בהחזר הפרשי הצמדה, ואלה מוחזרים לנישומים באופן שוטף ואינם תלויים ביוזמתם.

     

    אלא שהמבקש צירף כמה דוגמאות, שאחת מהן נגעה לגבייה ביתר על ידי "פקיד שומה למפעלים גדולים". הרשות, בתגובה, טענה כי מדובר ב"כשל נקודתי" במחלקת הגבייה במשרד זה בלבד, ושהסכומים שנגבו ביתר הוחזרו זה מכבר. לדבריה, היא ערכה בדיקה במשרדי פקידי שומה רבים ברחבי הארץ ומצאה כי כולם מבצעים החזרים באופן שוטף.

     

    החזרים עד 500 שקל בוצעו אוטומטית והחזרים בסכומים גבוהים יותר בוצעו באישור גורם מוסמך וללא פנייה של הנישום. לדברי המדינה, ב-2012 בוצעו 767 אלף החזרי מס לנישומים בהיקף של 12.4 מיליון שקל.

     

    לא כשל נקודתי

    השופטת מיכל נד"ב קבעה שמדובר בתובענה שמעוררת שאלה מהותית עבור נישומים שביקשו אורכה לשלם את חוב המס, וישנה אפשרות סבירה שתוכרע לטובתם לאור הראיות הלכאוריות שהוצגו.

     

    בתגובה לטענת המדינה קבעה השופטת כי הפרשי ההצמדה אמנם הוחזרו למבקש (אף שלא ברור אם קיבל את מלוא הסכום), אולם אך ורק בעקבות פנייתו לפקיד השומה, דבר המתיישב עם הטענה שהסכומים אינם מוחזרים אלא לאחר פניית האזרח. בנוסף היא דחתה את טענת המדינה בדבר כשל נקודתי במחלקה אחת בלבד מאחר שהמבקש הציג דוגמאות לגביית הפרשי הצמדה צפויים שלא כדין במשרדי שומה בירושלים, רחובות ונתניה.

     

    השופטת נד"ב תמהה מדוע דווקא פקידי השומה שעליהם התלונן המבקש לא נבדקו בבדיקת הרשות, וציינה כי לא ברור אם אלה שכן נבדקו אכן פועלים כנטען על ידה.

     

    היא ציינה שהתנהלותה של רשות המסים במקרה הזה מעוררה תחושת אי נוחות ואישרה את הבקשה. יוצא אפוא שבחודשים הקרובים תתנהל נגד הרשות תובענה ייצוגית, והיא גם חויבה בשכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.

     

    • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות באי הכח לא צוינו בהחלטה
    • עו"ד גיל איזנברג ממשרד איזנברג-גולדמן עוסק בדיני מיסים, תובענות ייצוגיות וצווארון לבן
    • הכותב לא ייצג בתיק

    פורסם לראשונה 28/03/2015 09:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים