שתף קטע נבחר

אירועי השבוע החולף בניו ג'רזי

כשה'סטארט אפ ניישן' עושה תיקון עולם

בועת ההייטק, עשרות רעיונות מטורפים פורצים מישראל. חברות עושות אקזיט ושוברות שיאים. מספרים עם הרבה אפסים וסימן דולר בראשם נזרקים לאויר, ויש גאוה. יש גם קונפליקטים רציניים במדינת ישראל שהפתרון להם לא יבוא מעולם ההיי טק (כנראה) אבל יש הרבה פתרונות שיצאו מהמדינה הזו, והביאו לפריצת דרך עולמית. כשישראל הקטנה עלתה על מפת ההיי טק העולמית, ואין בר דעת שנוגע בתחום בכל קצה של הגלובוס שלא יודע עליה, ואחרי שהספרים שנכתבו תקעו יתד ושוב הוכיחו שאנחנו עם סגולה, לוקחים יזמים רבים שבחרו שלא לשבת מהצד, ולבחון את הפיתוח הבא ורעיונות חדשים, חדשניים, שלא בהכרח היו מקבלים הכרה אז, באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת. לתחום החדש שנפרץ בעולם היזמות וההשקעות קוראים Social Impact Investing - או בעברית 'יזמות עם השפעה חברתית'. כבר לא מדובר רק במרוץ אחר האקזיט הבא. הוא כנראה יגיע, אבל זו לא המטרה הראשונה.

 

יהלי הררי (קלוסטר) עבדה בעולם ההיי טק כמעט 25 שנה. היא עלתה וירדה ממטוסים בקצב שלא היה מבייש את נשוא הסרט שמככב בו ג'ורג' קלוני. היא קידמה ופיתחה חברות רבות. לפני שלוש שנים, ועם מייאלג' מכובד בתחומה התיישבה לרגע ושאלה את עצמה מה היא משאירה אחריה. איזו מורשת, איזו תרומה לעולם של הדורות הבאים. היא לא זוכרת את עצמה פעילה חברתית בקהילתה שלה אף פעם, כי למי היה זמן כשעובדים סביב השעון, מגדלים משפחה, והמטרה היא אחת וברורה וקשורה בדו"חות הרווח והפסד שיפיקו עבורה בכל רבעון במקרה הטוב, ובכל חודש רק כדי שתדע איפה היא עומדת עם הישגי החברה. היא עשתה החלטה אמיצה, ומהר מאוד מצאה עצמה משלבת בין הידע העיסקי האדיר שלה לבין תיקון עולם, פשוטו כמשמעו. במסע החיפוש היא פגשה את יאיר ספראי, דירקטור בתעשיות ההון סיכון, פיתוח תוכנה ופרסום, ואת ססיל בליליוס, גם לה עבר דומה לשלה בתחום ניהול חברות הייטק ומי שהקימה את Impact First, ויחד הם החליטו לצאת לדרך חדשה, כשהשאלה שמובילה אותם היא 'מה הדרך הנכונה ללכת בה, וכיצד הנסיון שהם מביאים איתם יועיל'. הם ניגשו לנושא האימפקט אינבסטינג מתוך אמונה שבעזרת טכנולוגיה אפשר לייצר השפעה חברתית גדולה.

 

"ע"פ נתוני ג'יי. פי. מורגן, 46 מליון דולר נמצאים בשוק ההון הסיכון. זהו שוק שלא משקיע במוצרים נישתיים. הוא מודד רק רווח והפסד. הסיכוי שהם ישקיעו במוצר עם אוריינטציה חברתית שלא בטוח שיניב רווחים משמעותיים אפסי, וכך יוצא שמוצרים חשובים נשארים ללא מענה" מספרת ססיל בליליוס. ב-2008 הבינה בליליוס שההשקעות מאירופה כבר לא מגיעות כבעבר, והחלה להביט על יזמים עם מוצרים טכנולוגיים בעלי השפעה חברתית "הייתי הראשונה לעשות זאת, והיזמים שבד"כ רגילים להסתיר את הנושא החברתי של המוצר שלהם הגיעו אלי בקצב גובר והולך". או אז הבינה שיש לה ביד תחום חדש. היא החלה לחבר את ההבנה שלה בטכנולוגיות, התנהלות סטארט אפיסטית, יזמות וחדשות עם הרעיון של סושיאל אימפקט. היא פיתחה מדדים אובייקטיביים כשהיא נעזרת במדדים בין לאומיים שאחד מהם הוא תו התקן האמריקאי B Corp שהגדיר מחדש מה היא הצלחה בעסקים וקבע סטנדרטים גבוהים לשקיפות והתנהלות בהוגנות עיסקית. "החברה משתמשת בכלים בינלאומיים מקובלים והחברות שפונות אלינו עוברות מיון קפדני כשאנחנו מביאים את הנסיון הרב שלנו כמשקיעים מקצועיים יחד עם תחושות בטן שאסור להתעלם גם מהן".

 

מימין: יהלי הררי, חמי פרס וסיסיל בליליוס (יח"צ) (יח
מימין: יהלי הררי, חמי פרס וסיסיל בליליוס(יח"צ)

 

אימפקט פירסט החלה להתגבש לפני כארבע שנים כשמצטרפים לחבר הנאמנים שלה קודקודים בתחום קרנות ההון סיכון שנושא ההשקעות בטכנולוגיות שנותנות מענה חברתי זרות להם בד"כ. השותף האסטרטגי והמטריה החשובה ביותר שלהם כיום היא קרן ההון סיכון 'פיטנגו' בראשותו של חמי פרס: "כשישראל קמה ב-48 היא היתה מעין סטארט אפ. ישראל בנוייה על לקיחת סיכונים. היא מתבססת רבות על טכנולוגיה. אימפקט פירסט מגלמת בתוכה את כל החיבורים האלה" פותח פרס את דבריו כשהוא נקרא לספר על הנכונות שלו לקחת חלק ביוזמה. "לעשות שימוש בטכנולוגיה, ביזמות ולהסתכל על הערכים של תיקון עולם תוך שלהשפעה המקומית יש השפעה גלובאלית היא תפישה חדשנית, ובאופן הזה אנחנו פועלים". הוא מוסיף: "התפיסה שלנו מתבססת על כך שישראל צריכה לבסס את הכלכלה שלה על כח המוח ועל טכנולוגיות. מכיוון שהשוק המקומי קטן, ההסתכלות היא על העולם הרחב. אני בוחר להשקיע בחברות שיובילו את הכלכלה הישראלית להכרה בינלאומית".

 

ההשקעה בחברות החלה בפנייה למשקיעים, או יש לאמר תורמים ישראלים מקומיים תחילה. "האנג'לים היו אנשים שעשו כבר את האקזיט" מציינת הררי. "האנשים שלוקחים חלק ברעיון הם אנשים שראשית יש להם נשמה טובה ולב זהב. הם נדרשים לבחון את הרעיונות שמגיעים לשולחננו ראשית בעין עם תפיסה חברתית ורק אח"כ בעין ביקורתית שבוחנת ריווחיות". ההשקעה בחברות שמתקבלות לאימפקט פירסט נעשית בצורה של תרומה. גם בארה"ב נרשמה עמותה, והמשקיעים מקבלים קבלה מוכרת למס, ויודעים שההשקעה שלהם מתגלגלת הלאה. אימפקט פירסט נותנת להם הזדמנות גם להשקיע בטכנולוגיות וגם לתרום בו בעת שניתנת להם האפשרות ל-צ'רי פיקינג מאוחר יותר, דבר שפותח אפשרויות גם לתרומה, וגם להשקעה עתידית שבצידה רווחים. "אחד השותפים האסטרטגיים שלנו כיום היא חברת מיקרוסופט ישראל שמחוייבת ל- Corporate Social Responsibilityויש לה יכולת לתת גיבוי טכנולוגי גבוה מאוד ליזמים ועוד מעלות שרק לחברה בסדר גודל שלה יש אפשרות לתת" מציינת הררי.

 

יהלי הררי יושבת בארה"ב ומציעה למשקיעים הזדמנות שיש בצידה הרבה אידאולוגיה. היא מביאה כדוגמא את חברת Intendu של דר. סון פרמינגר שמביאה פתרון טכנולוגי לאנשים שהתפקוד הקוגניטיבי שלהם נפגע. החברה פיתחה סביבת אימון למוח שמתנהגת כמו משחק עם משוב מיידי שמתאים את עצמו למשתמש בעת השימוש ופונה לאוכלוסיה של כ-100 מליון אנשים במדינות המפותחות שסובלים מפגיעות מוחיות, והטיפול בהם יקר מאוד ולא תמיד מביא לתוצאות רצויות. 100 מליון, יש לציין הוא לא שוק גדול בתחום. חברה נוספת מתחום החקלאות בשם Catalyst Agtech מביאה פתרונות חדשניים למניעת זיהום בקרקע.

 

"ההתנהלות שלנו דומה לתחום האמנות. כשקונים עבודה של אמן צעיר, רוצים להאמין שיום אחד הוא יהיה מפורסם. גם לתורמים שלנו יש תפיסת עולם דומה", מסכם חמי פרס. "אימפקט פירסט יכולה לפתור בעיה לוקאלית ובאמצעות הפתרון שהביאה לתת פתרון גלובאלי". ובינתיים יהלי הררי שיושבת במשרדים בדאון טאון מנהטן חולמת לחולל שינוי משמעותי שמתחיל כגל ויהפוך לצונאמי בזמן הקרוב. "פעם עשו אבחנה מדוייקת בין תרומה להשקעה. כיום ישנם מודלים עיסקיים חדשים שמטרתם לשלב בין פילנטרופיה להשקעה ואחנו מביאים אותם לידי יישום".

 

הקיבוץ בטנפליי

לשומר הצעיר שני קינים בניו ג'רזי, הם שוכנים באיסט ברנסוויק ובטנפליי. האחרון חגג בשישי לפני שבוע קבלת שבת חגיגית במיוחד בביתם של יואל ואודליה שרגיאן. הם שרו משירונים שירים ישראלים, רקדו ריקודי עם ממש כמו בישראל, והגישו ארוחת ערב טעימה להפליא. השמוצניקים לבשו כולם את החולצה הכחולה המפורסמת עם השרוך הלבן שמשוך שמאלה. ערב שמח מלא חום שלא היה יוצא לפועל ללא תמיכתו של ארגון ה-IAC NJ. במהלך הערב הדליקו נרות וברכו על החלה, והקידוש קיבל משמעויות חדשות מפי בני הנוער שערכו אותו בעצמם. היה מרנין עין לראות אותם רוקדים 'צדיק כתמר' במעגלים, ריקודי שורות ותיקים וחדשים ילדים, נוער והורים.

 


שרים בקיבוץ (צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט)

 

 

רוקדים בקיבוץ (אילנית סולומונוביץ' חבוט) (אילנית סולומונוביץ' חבוט)
רוקדים בקיבוץ(אילנית סולומונוביץ' חבוט)

 

 

 


פורסם לראשונה 26/03/2015 22:08

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים