ב-4 ביוני יצא לדרך אחד מאירועי הדגל החדשים של JCC שבאפר ווסט סייד, "פסטיבל קולנוע הישראלי". לאורך שבוע יוקרנו סרטים ישראלים מהחדשים ביותר ועד המדוברים ביותר. היוצרים והשחקנים, מהמוכרים בקולנוע הישראלי, יגיעו לכאן במיוחד וישתתפו בדיונים שיערכו לאחר כל הקרנה. "מגיעים אלינו במיוחד שחקנים, מפיקים ובמאים אשר עומדים מאחורי היצירות. אושרי כהן, ערן ריקליס, שירה גפן ורבים נוספים”, מספר יוזם הפסטיבל אייזק זבלוקי, מבכירי הארגון ומנהל מרכז הקולנוע הישראלי ב-JCC.

אחד מאורחי הכבוד בערב הפתיחה יהיה אלון אבוטבול, אשר הפך בשנים האחרונות לשחקן עסוק בהוליווד. לפסטיבל הוא מגיע לכבוד הקרנת הסרט "האם זה אתה", שכתבו הסופר אשכול נבו והיוצר דני מנקין, שגם מביים אותו.

אבוטבול מוביל את הסרט עם תפקידו כרוני, מקרין סרטי קולנוע בן 60 מחדרה, שמפוטר מעבודתו ומחליט לצאת לארצות הברית בחיפוש אחר רייצ'ל, אהובת נעוריו, שעזבה את הארץ לפני שנים רבות. אחיו, שהפך לסוחר מכוניות בניו יורק (רני בלייר) מקצה לו רכב והוא יוצא לדרך.

"אהבתי לשחק מישהו שאין לו יותר מה להפסיד והוא כלוא באישיות של עצמו. בסרט אני מצטט שיר שמדבר על the road untaken, וזה משהו לחשוב עליו דרך הסרט. יש אלפי אופציות ודרכים, ומה שאתה בוחר, בסופו של דבר, זה שלך".

בסרט מצטרפת לאבוטבול השחקנית נרונה דה מסדו קפלן, שמגלמת את מילה, סטודנטית צעירה וכריזמטית לקולנוע. היא חוברת אליו בדרכים עם המצלמה שלה. "הסרט מזגזג בין ההסיפור שלה ושלו, ודרך הסרט שהיא מצלמת מרואיינים אנשים מכל הסוגים שעוסקים בחרטה הזו".

העיסוק בסרט העלה גם בך מחשבות על חרטות?

"הסרט גורם לך לחשוב. אני שואל שאלות ומנסה לתקן, ויש הרבה דברים שצריך לתקן. יש לי בהחלט חרטות, אבל אני מקבל את זה שאי אפשר לשנות. מה שכן אפשר זה לתקן את הכאן ועכשיו והגיע הזמן לברוח למקום הנכון”.

אבוטבול ללא ספק מצא את דרכו המקצועית בעשור השישי בחייו, משלב את הדרך שבעבר העדיף לא לבחור בה. לפני למעלה מחמש שנים, כשהחליט לעבור עם משפחתו להוליווד, בשיא פריחתו, כשהוא כבר שם בלתי נפרד מהקולנוע הישראלי, זה נראה היה כמו הימור – אבל עושה רושם שזה השתלם. אבוטבול כבר הספיק להופיע בסדרות נחשבות כמו NCIS ו-"State Of Affairs" , המנטליסט, וגם ב-Legends המוערכת, בה הופיע אפילו במספר פרקים.

נראה שהגשמת את חלומם של מיטב הגופות והמחבלים לפניך. זה אכן חלום שהתגשם?

"אני חושב שזה עבד ככה דווקא בגלל שזה לא היה חלום שלי. הגעתי לכאן בגיל שזה כבר לא חלום. זה שונה מהעבודה בישראל בכל כך הרבה מובנים. לא יודע אם חלום אבל זה משהו טוב, מרחיב אופקים. אני מחלק את זמני בין ארה"ב וישראל, עובד שם וכאן, אז אני מאוד נהנה לזגזג".

"אני אוהב כאן ובישראל ומאוד אוהב לזגזג". אבוטבול | צילום: יונתן בלום

יש משמעות לעובדה שהסרט מתנהל על קו ישראל-אמריקה?

"יש משמעות במובן שתרבויות מתוודעות זו לזו. הקצנתי את הישראליות של רוני ודיברתי במבטא, הוא מתנהל בחשדנות הישראלית, בתוך הנחמדות האמריקאית, וההתנגשות הזו, הבדלי הגישה, זה היה מאוד מעניין. היו לנו סטודנטים אמריקאים שלא ממש הכירו את ישראל, יחד עם אנשי מקצוע ישראלים ואמריקאים, וחווינו את הבדלי התרבות האלה על הסט".

לך, כישראלי, היה קשה להתחבר לתרבות האמריקאית?

"יש כאן משהו אחר. בהתחלה חשדתי בחיוכים, באמירות, אבל כשאתה חי פה אתה מבין. קוראים לזה נימוס. קוראים לזה תקשורת. פתאום אתה קולט שיש לך סבלנות לעמוד בתור, שדווקא נעים לעשות את זה כשלא דוחפים אותך, יש איזה סדר כללי. זה נתפס אצלנו כצביעות אמריקאית, אבל כשהם לא אוהבים אותך, אתה יודע".

בהוליווד אלון אבוטבול מגלם זרים מכל העולם: רוסים, אוקראינים, וכמובן ערבים. בין סרטים עתירי תקציב לצד שחקנים זוכי אוסקר, הוא הגיע לסירקיוז לצלם את הסרט הישראלי דל התקציב ונהנה מכל רגע. "כל הצוות היו סטודנטים מהממים, כולנו גרנו בבית שמישהו תרם להפקה. רני בלייר, חברי הטוב שביים אותי ב’שבתות וחגים’, הגיע לשחק איתי בתפקיד אחי. אני תמיד אומר שצריך במאי יותא משוגע ממך ועם דני זה עבד מצוין".

"כשאתה בוחר שחקן כמו אלון אבוטבול", הסביר לא מזמן מנקין, “אתה יודע שיש לך דמות מדהימה שאתה צריך לתת לה ולרגעים שלה את הזמן, ואלון נתן לי אותם בלי סוף. לא היו לנו ויכוחים, חוץ מפעם אחת שהתווכחנו על משהו שטותי בטקסט, שלא אני ולא הוא זוכרים מה הוא היה. הצעתי לאלון שנשחק כדורסל ומי שיקלע ראשון על פיו ישק דבר. וכמובן שאלון אבוטבול לא מסוגל לעשות סל, אז קלעתי. למרות זאת בסוף עשיתי מה שהוא רצה".

אבוטבול: ”זה היה מדהים לשמוע. הסרט הוא אנדרדוג נטול תקציב. צילמנו בסך הכל שבועיים-שלושה ופתאום הוא זוכה לכבוד מהאקדמיה בארץ והרבה אנשים מוצאים את החיבור אליו. הסרט שולח כל אחד לחשוב ולשאול את השאלה מה אני עושה. אל תחיה ב’פספסתי’. לכל בן אדם יש סיפור וכל בן אדם שווה סיפור".

"אני כל הזמן עושה סדרות ובדרך עכשיו לעוד שני סרטים אמריקאים שצריכים לצאת", הוא מדווח. "האחד לצד מורגן ופרימן והשני עם סלמה הייק ואדריאן ברודי. בסרט הזה ממש הרגשתי איזה בר מזל אני. שחקנים ממש טובים, עם כתיבה מעולה ובמאי פצצה, אני שם עם אדריאן ברודי ראש בראש. הוא שחקן מדהים, ופתאום אני חלק מהדבר הזה. למדתי המון".

לאחרונה, נחשפו צופי הטלוויזיה הישראלית לחיים האמיתיים של אבוטבול במסגרת הסדרה הדוקומנטרית 6 אמהות, בה משתתפת אשתו, שיר ביליה. במסגרת הסדרה נחשפים הצופים לחיים של המשפחה בארה"ב ולאתגרים ההוריים איתם הם מתמודדים.

איך היה לראות בפעם הראשונה את עצמך ואת משפחתך על המסך בתפקיד עצמכם?

"זה קשה לראות את עצמך, בעיקר ככה, בהורות שלנו, אבל בזכות שיר אנחנו באמת מרוויחים מבט מהצד. מגלים שלכל אחד יש דבשת וכאן אתה גם רואה את זה אצל כל המשפחות. אני גם לומד מבעלים אחרים שמופיעים בסדרה. כולנו מגיעים עם נתוני פתיחה אחרים כולנו עושים טעויות, אבל לכולנו יש המון אהבה".

אל הפסטיבל יגיע אבוטבול עם בנו בן ה-17 והוא מתכנן ליהנות מהעיר, אבל לא מוותר גם על ההקרנות בפסטיבל. "יש סרט שאני מאוד מחכה לראות. "זר הקודש", סרט של ידיד שלי שחוזר בתשובה. הוא סיפר לי שהכניס לסרט את המוזיקה של אחי שנפטר לפני שנתיים מסרטן. הוא שלח לי את החומרים אבל לא יכולתי לפתוח את זה עד עכשיו, לכן בסרט זה יהיה מאוד מרגש מבחינתי".

בפסטיבל יוקרנו מגוון רחב של סרטים ישראלים שלפחות באזורינו זו הזדמנות נדירה להיחשף אליהם. ב-JCC ממליצים למעוניינים למהר ולרכוש כרטיסים שיותר ממחציתם כבר נמכרו.