חנן, בן 53 במותו, היה דמות מאוד מיוחדת ומשפיעה בקהילה הישראלית בניו יורק. טייס ותיק, עם הרבה שעות טיסה, ישראלי גאה שנתן מזמנו, מליבו ומהונו למען נזקקים בקהילה. ביתו היה בית פתוח שבו נערכו מסיבות, ערבי תרבות, וארוחות יום שישי עם אורחים רבים מהארץ ומניו יורק.

בתוך שנת האבל, דאגה רעייתו, ירדנה, להמשיך את דרכו. עם כל הכאב, המשיכה לארח אנשים בביתה המפואר בשכונת ג’מאיקה בקווינס. היא אירחה להרצאות את מלכת היופי לשעבר לימור אברג’יל, את ענת בן ארי ועוד, הקפידה לקים שיעורי תורה לעלוי נשמתו, וקריאת תהילים בכל שבת.

לאזכרת החודש ה-11 הגיעו כ-500 איש לבית הכנסת ‘בית אל’ בקווינס. בשיא הערב עלתה ירדנה לבמה וקראה את ההספד האישי שלה לבעלה, אהובה, אבי ילדיה וסבא לנכדיה: "עלית בסערה השמימה ואותנו השארת נסערים והמומים. הלכת בשיא חייך, כמה אתה חסר לנו". ירדנה גם הפיקה וערכה סרט מרגש מאוד באורך 25 דקות על חייו של חנן, שהותיר הרבה דמעות באולם.

בשבוע שעבר נסעה ירדנה, עם הבנים מתן ואורי, לארץ לאזכרה. שלושת ילדיה האחרים גרים ולומדים בישראל. עכשיו היא מספרת על השנה הקשה בחייה.

"הוא עלה וירד מטיסות כמו מאופניים". חנן שושני ז"ל

ספרי לי איפה תפסה אותך הידיעה הנוראה?

ירדנה: "חנן טס כמה פעמים בשבוע, הוא היה טייס מנוסה ואחראי, עולה ויורד מטיסות כמו רוכב אופניים, היה לו ניסיון של יותר מעשרים שנות טיס. את המטוס ‘קולומביה 400’ הוא רכש לפני עשר שנים, אחרי שהיה לו לפני כן ססנה. ביום ראשון, יומיים לפני שנהרג, הוא התעקש לקחת את הנכד בן השנתיים לקרקס בפארק ליד הבית, לראות פילים. ביום שני היינו אמורים לצאת עם זוג חברים למסיבת יום הולדת, הוא אהב לצאת בדרך כלל, אבל באותו יום היה עייף ורצה להישאר בבית. זה היה אחרי שבסוף השבוע שלפני כן נעלמו שלושת נערי הישיבה, והיינו בחרדה גדולה כי הבן שלנו, אברהם, לומד בישיבה בירושלים.

“ביום שלישי הוא קם בחמש בבוקר, התחיל לקרוא על גורל הנערים ואמר לי שלדעתו הם לא בחיים. הוא התקשר לשדה התעופה בלונג איילנד לבדוק מתי אפשר לטוס. הודיעו לו שאפשר עד 9 בבוקר כי אחרי זה אובמה מגיע לעיר וסוגרים את השמיים. אמרתי לו ‘מה בוער לך לצאת כל כך מוקדם?’. אני יצאתי לסידורים שלי, היינו צריכים ללכת אחר הצהריים למסיבת סיום של הבת בתיכון ומשם לחתונה של בת של חברים בברוקלין.

“נכנסתי ל’מייסיס’ למדוד שמלה לאירוע וקיבלתי טלפון מהבית, העוזרת שלי אמרה ‘גברת ירדנה, המשטרה פה מחפשת אותך’. התחלתי לרעוד. השוטר לקח את הטלפון ושאל אם אני גברת שושני ואם אני יודעת איפה בעלי. אמרתי לו ‘אל תגיד לי את הנורא מכל’. הוא אמר ‘בעלך נעלם, תגיעי הביתה’. כל הדרך הביתה צרחתי. כשהגעתי כבר חיכו שוטרים של משטרת התעופה, שאמרו כי חנן נהרג אחרי שהמטוס שלו נפל בגלל מזג האוויר. השמיים היו בהירים בחלק אחד של לונג איילנד, אבל אחרי רבע שעה הוא נכנס לערפל. הוא ביקש עזרה לחזור לשדה התעופה, אבל היה מאוחר מדי. השוטרים אמרו לי ‘בעלך גיבור, הוא מנע אסון כבד. הוא היה יכול לנחות נחיתת אונס על בנייני מגורים, אבל כיוון לנחות בשדה’.

חנן שושני ז"ל ואשתו ירדנה

“יצאנו לארץ עם מטוס שלם של חברים המומים ומשפחה מדממת. הבן שלי אברהם, בן 22, לומד בירושלים והוא היה צריך לדאוג לכל סידורי הקבורה. תפקיד קשה לבחור צעיר שאיבד ככה את אביו.

“מאז אותו יום שלישי, 17 ביוני, החיים השתנו. זה לא מתעכל, מוות כזה טראגי. הוא היה אדם בריא, אחראי, תמיד דאג לטוס במזג אוויר טוב, לא לקח סיכונים. לפני כמה חודשים נולד לנו נכד נוסף שהוא לא הספיק לראות. הבן שלי קרא לו חנן-חי, אבל שום דבר לא יכול לפצות על האובדן הגדול שלו. הוא היה החבר הכי טוב שלי, איש של עשיה, איש עסקים טוב. כשהכרתי אותו לפני 28 שנה היתה לו חנות בברונקס, אני הגעתי לפה להתאושש מנפילת אחי במלחמת שלום הגליל. כבר הייתי על המזוודות לחזור לארץ, ואז הכרתי אותו, נשארתי, התחתנו, הקמנו משפחה, הוא התרחב בעסקים. הוא ידע לחלק מה שהקדוש ברוך הוא נתן לו, עשה הרבה צדקה בסתר. אחרי השבעה הגיעה אלי אישה אחת שאמרה שהוא עוזר לה כבר כמה שנים לשלוח את הילדים לבתי ספר יהודים. והיא מעולם לא פגשה אותו.

“הוא היה לוקח את כולם לטיסות, במיוחד היה מטיס את אלה שרצו להציע נישואים. הוא היה מעלה את בני הזוג לטיסה למנהטן ובאוויר קיבלו עשרות בנות הצעות נישואים מקוריות. הוא היה לוקח ילדים עם בעיות מיוחדות לטיסת חלומות. טסנו איתו לכל מקום”.

ביום ראשון האחרון נערכה אזכרה בבית הכנסת הנשיא בהרצליה פיתוח. למחרת עלו בני המשפחה וחברים להר המנוחות בירושלים. ירדנה נשארת בארץ עם שלושת ילדיה הלומדים שם ומתכננת להיפגש עם רונה רמון, אלמנת האסטרונאוט אילן רמון שאיבדה גם את בנה החייל, ומשמשת היום כמאמנת אישית בנושאי טראומה. בעוד כמה שבועות תחזור לניו יורק ולביתה בקווינס.

"אני מרגישה פצועה בנשמתי”, אומרת ירדנה, “הכי קשה לקום בבוקר ולהיות חזקה בשביל הילדים. אני מנסה כל הזמן לשכנע את עצמי להמשיך הלאה. נסתרות דרכי השם, ואף פעם לא נדע חשבונות שמיים. הכל זה הבל הבלים, כסף, רכוש, הייתי נותנת הכל כדי שחנן יהיה איתי פה היום.