שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    לא הבין על מה חתם ושוחרר מערבות משכנתא
    עולה מאוקראינה שימש ערב להלוואה שלקחו זוג חברים. כשהם לא עמדו בתשלומים, הבנק תבע אותו. בית המשפט התייצב לימין העולה
    מה האחריות של בנק כלפי ערבים החותמים על הלוואות? בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה תביעה שהגיש "מזרחי-טפחות" נגד עולה מאוקראינה, שחתם ערבות על משכנתא לזוג חברים בזמן שעדיין לא שלט היטב בעברית, ולדבריו לא הבין לעומק את המשמעות המשפטית של ההליך. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הבנק.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בשנת 2000 פנו בני זוג לבנק מזרחי-טפחות לקבלת הלוואת משכנתא של 334 אלף שקל לשם רכישת דירה בטירת הכרמל. הבנק דחה את בקשתם בטענה שהם לא עומדים בתנאים לקבלת ההלוואה, והשניים פנו לחברם, עולה חדש מאוקראינה, שישמש כערב. לאחר שבני הזוג לא עמדו בהחזרים נקט נגדם הבנק הליכי הוצאה לפועל שבמסגרתם נמכרה הדירה תמורת 225 אלף שקל.

     

    מאחר שהסכום לא כיסה את ההלוואה פנה הבנק לבית המשפט בבקשה שיורה לבני הזוג ולחברם לכסות את יתרת החוב, שהוערך בכ-200 אלף שקל. אלא שבני הזוג לא הגישו אפילו כתב הגנה, ובית המשפט חייב אותם לשלם את החוב לבנק. החבר התגונן בטענה שהוא ערב ואינו בגדר לווה. ככזה, טען, אין עליו חובה לשלם את ההלוואה בין השאר משום שהבנק לא מיצה את ההליכים כנגד החייבים העיקריים.

     

    הבנק ביקש להוכיח שהחבר היה בגדר לווה והפנה למסמכי ההלוואה, שם הראה כי הוא חתם במקום המיועד ללווים, כולל הוראת קבע לתשלום 30% מגובה ההלוואה מחשבונו הפרטי. בנוסף הוא ערך פוליסת ביטוח חיים לטובת הבנק כחלק מתהליכי המשכנתא. מכאן, טען הבנק, החבר הוא למעשה לווה נוסף שחייב לשלם את מלוא יתרת החוב, ממש כמו בני הזוג.

     

    הנתבע עמד על כך שהיה ערב בלבד. הוא סיפר כי עלה לארץ מאוקראינה ב-1996 ובאותה תקופה לא שלט בשפה העברית. לדבריו, אף אחד מגורמי הבנק לא הסביר לו את תוכן המסמכים שעליהם חתם.

     

    השופטת לובנה שלאטה חלאילה התרשמה כי הנתבע – שהבנתו את השפה העברית הייתה דלה ביותר – באמת לא הבין על מה חתם ואת משמעות החתימה, ומעולם לא לקח חלק כלשהו בפירעון ההלוואה.

     

    היא מתחה ביקורת על התנהלות הבנק, שלא הסביר לנתבע את המשמעות המעשית והמשפטית של חתימתו. כמו כן ציינה השופטת שהבנק לא הוכיח שהנתבע העביר לו כל תשלום בהוראת קבע ולא פנה אליו כאשר בני הזוג פיגרו בתשלומים. אז טען הבנק שהנתבע "לא צריך לדעת מזה", אז כיצד כעת הוא טוען שהוא לווה?

     

    לפיכך, קבעה השופטת כי יש לראות את הנתבע כמי שחתם על הסכם ההלוואה כערב בלבד, ובנוסף, קיבלה את טענתו בדבר אי-מיצוי ההליכים.

     

    משכך, התביעה שהגיש הבנק נגד הנתבע נדחתה לחלוטין והשופטת חייבה אותו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד אורי שרם
    • ב"כ הנתבע : עו"ד יעקב שטינמן
    • עו"ד יואב סלומון עוסק בתחום הבנקאות ודיני חוזים ומסחר
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים